3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
"יהודית ודמוקרטית", לא רבנית וקרימינלית

לא מכבר בא למשרדי ריקרדו רוזנברג, יהודי ארגנטינאי דתי אמיד ששוקל עליה לישראל עם משפחתו, כדי להיוועץ בילגבי השקעה ברכישת נדל"ן מניב בארץ קודם לעלייתם. כפי שקורה לא אחת בהזדמנויות כאלה, השיחה התגלגלה אף לנושאים אישיים וריקרדו סיפר לישאביו הספיק לברוח מליטא לארגנטינה זמן מה לפני פלישת הנאצים לארץ הולדתו, שאשתו, יהודיה מסורתית שמקפידה להדליק נרות שבת אך מחוץ לבית נוהגת לעתים לקנח סנדוויץ' פסטרמה ביוגורט עזים, היא בת להורים יוצאי סוריה וכן, כי בין ארבעת ילדיהם הבכורה היא אורתודוכסית נוקשה שמקפידה בקלה כבחמורה ומגדירה עצמה כ"לא ציונית", התאומים שאחריה הם דתיים ליברליים-מודרניים שאינם מוכנים לוותר על תפילת השבת בבית הכנסת המרוחק ומגיעים אליו בתחבורה הציבורית ואילו הבנימין שבחבורה הוא אתאיסט שמתכוון להינשא בקרוב לחברתו הקתולית.

"הרבנות הראשית בישראל תדע להסתדר עם כל זה?", שאל אותי ריקרדו. 
חייכתי ואמרתי לו כי התשובה מצריכה עיון בדבר ואעבירנה אליו אפוא תוך מספר ימים, ביחד עם טבלת השוואה מפורטת שאערוך עבורו, לגבי שלוש השקעות חלופיות - באזור המרכז, באזור חיפה ובפריפריה.

אחרי שיצא חשבתי ביני לבין עצמי כי התשובה עשויה לעניין גם אחרים ואמרתי להביאה בשער בת רבים. כך אני עושה כאן, אולם שלא כרגיל האסמכתות למסקנתי תוצגנה לפני המסקנה גופה. הרי הן בפניכם, במלוא הדרן המפוקפק –
ביהמ"ש העליון, הציבור החילוני ואח' - מה חושב עליהם הרב עובדיה יוסף?
1. מפניניו של הרב הראשי הספרדי ("הראשון לציון"; תואר שהוא מתת חסד של השלטון התורכי המוסלמי לנתיניו "הכופרים", "צאצאי הקופים והחזירים", יהודי ירושלים ויפו), בתקופה 1973-1983, עובדיה יוסף:
1.1. על שופטי ביהמ"ש העליון (1999)
"אלו קוראים את עצמם בית משפט עליון? לא שווים. בבית משפט תחתון צריך לשים אותם. הם, בשבילם ברא את כל הייסורים שבעולם. כל מה שישראל סובלים, רק בשביל הרשעים האלה. ריקים ופוחזים. שיפחה כי תירש גבירתה. מה הם יודעים? ילד שלנו בן 8-7 שנה יודע ללמוד יותר טוב מהם ללמוד תורה. אלה שמו אותם בבית משפט עליון. מי בחר בהם, מי עשה אותם שופטים, אלא שר המשפטים, צר ואויב, הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים... מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה יהיו השופטים שלנו? עבדים משלו בנו."

1.2. על שולמית אלוני ויוסי שריד (2000):
"צריך לעשות משתה ביום שתמות."
"הוא סיטרא אחרא. שטן. יימח שמו. ויש למחות את זכרו כזכר עמלק... בקריאת המגילה בשעה שתגידו ארור המן, תגידו גם ארור יוסי שריד… השם ישים דמו בראשו וייתן בו נקמות שנעשו בהמן… כך כל הנקמות שעשו בהמן יעשו גם ביוסי שריד".

1.3. על המרבית המכרעת של הציבור החילוני (2003):
"מי שחושב מחשבות אוון על בחורי הישיבות וקורא אותם פרזיטים, הוא מנוול, אפיקורוס... מותר להרוג אותו."
 
1.4. על אריאל שרון, ערב ההינתקות מעזה (2005):
"יקבל באנה בראש יפול ולא יקום."

1.5. על ביהמ"ש העליון, בעקבות ההחמרה בעונשו של השר מטעם ש"ס שלמה בניזרי, "צדיק הדור", שהורשע בקבלת שוחד ובמרעין בישין נוספים (2009):
"צר לנו מאוד על משפט העוול שנעשה לידידנו רב הפעלים, שעוסק בכל ימיו בלהרביץ תורה ולהאדירה. אוי לנו שיש לנו בית משפט מעוות כזה. אין להם לא דת, לא דין, לא מאמינים בשום דבר."
2. מן ההאשמות כלפי הרב הראשי האשכנזי בתקופה 1993-2003, ישראל לאו, חתן פרס ישראל על מפעל חיים (2005):
לפני בחירתו של הרב לאו לתפקיד הרב הראשי לישראל, עלו כנגדו טענות על התנהגות בעייתית כלפי נשים, ואחת מהן, האסטרולוגית גלילה סטן, אף האשימה אותו בגלוי כי הטריד אותה מינית. הוא הגיש נגדה תביעת דיבה, אך משך את תביעתו כשנבחר לתפקיד הרב הראשי. כאשר שקל רבנו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה(!), ח"כ שלי יחימוביץ' העלתה נגדו רמיזות דומות, ובסופו של דבר הוא הסיר מועמדותו וחסך מעצמו את הסקנדל.
השתיקה כיסתה אפוא עננה של ערוות דבר בשתי ההזדמנויות. נוסף לכך, הרב הנכבד, נבחר אליטות הממון והמיוחסים לעריכת טקסי נישואין במשפחותיהם, לא טמן ידו בצלחות התקרובת באותם טקסים, אלא תחב באמצעות היד סכומי כסף נכבדים לכיסו, עד כי היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, הורה בשנת 2007 לרב הראשי האשכנזי דאז, יונה מצגר, לקבוע קריטריונים ברורים לגביית תשלומים עבור עריכת חופות בידי רבנים שהם עובדי ציבור שמקבלים שכרם מקופת המדינה (אותה עת הרב לאו כיהן מחדש כרבה של העיר ת"א, תפקיד בו שימש כבר בעבר לפני מינויו לרב ראשי, שהרי לא יעלה על הדעת כי אדם משיעור קומתו "יושלך" ככה סתם לפנסיה "דלת קיום", לאחר שתי קדנציות מעתירות בראש הפירמידה בעיה"ק ירושלים... )

מעשי מרמה
3. מן המעללים המיוחסים לרב הראשי הספרדי בתקופה 1993-2003, אליהו בקשי דורון:
בחודש דצמבר 2012 הוגש לביהמ"ש המחוזי בירושלים כתב אישום נגד הרב בקשי דורון על עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת. לפי כתב האישום, בעת כהונתו כרב הראשי הספרדי הוא הורה להעניק תעודות הסמכה לרבנות למאות מאנשי מערכת הביטחון, בלא שהיו ראויים לכך, כדי שיקבלו תוספות שכר נכבדות מאוצר המדינה. בכך הוא העניק משמעות חדשה למונח "הראשון לציון" - הרב הראשי הראשון שמואשם בפלילים, בבימ"ש בציון.

גזענות
4. רב העיר צפת המכהן, שמואל אליהו, המבקש עתה להתמנות לרב הראשי הספרדי (עוד "ראשון לציון" מפואר), הוא גזען פלילי מסוכן לשלום הציבור.

בתחילת שנת 2006 הוגש נגד הרב אליהו כתב אישום בגין הסתה לגזענות, לאחר שהשתלח בערביי צפת וקרא לגרשם מן העיר. כתב האישום בוטל אח"כ נוכח הסדר אליו הגיע הרב עם היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, לפיו הוא יפרסם התנצלות פומבית על הדברים ואם תבואנה התבטאויות דומות מצידו הן תהווינה עילה לפתיחה מחודשת של התיק. להלן מקצת דברי הנבלה שהפיק הרב הזה (הביטוי "רב" בהקשרו משמעו איש ריב ומדון), תוך שהוא משתמש בתואר ובמשרה הציבוריים שלו, שכולנו – גם הערבים עליהם הוא מתגולל! – מממנים מתשלומי המסים שלנו את הכספים הרבים הנדרשים כדי לקיים את התואר והמשרה הללו:

4.1. "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה."

4.2. "אצל הערבים מדובר בקודים אחרים, בנורמות אלימות שהפכו לאידאולוגיה. כמו שהגניבות החקלאיות אצל הערבים הן אידיאולוגיה. כמו שסחיטת דמי חסות מהמשקים החקלאיים בנגב היא אידיאולוגית."

4.3. "יהודי לא צריך לברוח מהערבים. יהודי צריך להבריח ערבים." "גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מהאסטרטגיה".

הרב הגזען והחשוך הזה הוא גם אביו-מולידו של פסק הלכה ("פתווה", מסתבר, איננה פטנט של האיסלם) שאוסר להשכיר דירות ל"ערבים שונאי ישראל" ומאיים בכך על הדו-קיום העדין אך יציב ששורר שנים רבות במכללה האקדמית צפת בין סטודנטים יהודים וערבים. היועץ המשפטי דהיום, יהודה וינשטיין, הורה לאחרונה על חקירה פלילית נגד הרב אליהו בעקבות התבטאויות ממין אלה שפורטו לעיל, אך השאיר את "הפתווה" שלו מחוץ למצודת החקירה והאישום שעשוי לבוא בעקבותיה, כי לטעמו אל למשפט הפלילי להתערב בנורמות הלכתיות. תמהתני האם לפי ה"הגיון" הזה, שנראה כהגיונו של מי שכפאו שד קואליציוני, גם פסק הלכה שמטיל דין רודף על ראש ממשלה נבחר, יעבור בשלום עם "נו, נו , נו" בלבד. היועץ המשפטי שכח כנראה שאנו מדינת חוק ולא מדינת הלכה, בלתי אם לשיטתו אנו מדינת חוק רק להלכה.

שוחד וגניבה
5. הרב הראשי האשכנזי המכהן (2003-2013), יונה מצגר, נעצר לפני כשלושה שבועות בחשד לקבלת שוחד, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים ועבירות על חוק איסור הלבנת הון

מעצרו של הרב מצגר (מעצר בית ל-15 ימים) היה אקורד אחרון של חקירה סמויה ממושכת נגדו, שהחלה בעקבות מידע על כך שהוא מעורב לכאורה, יחד עם מספר עובדים מלשכתו, במעשים שקשורים לקבלת כספים אסורים - שליחת יד בכספי תרומות. במהלך החקירה הסמויה עלה החשד כי הוא קיבל שוחד ונכסים בתמורה לפעולות שביצע. עתה, לאחר המעצר ותפיסת מסמכים ומיטלטין שהיו ברשותו, החקירה הפכה לגלויה ובמסגרתה יתברר ככל הנראה כיצד רכש לעצמו כמה דירות יקרות במהלך כהונותיו הציבוריות.
מסתבר כי הכתובת בעניינו של הרב מצגר היתה על הקיר שנים קודם למעצר:

5.1. "בדו"ח מיוחד ממליץ היועץ המשפטי לממשלה לרב הראשי האשכנזי לפרוש ומוסיף ביקורת חסרת תקדים בחריפותה. "גרסאות הרב רצופות תמיהות, שינויי גרסאות, הטלת אחריות על הכפופים ולעתים גם אי אמירת האמת כפשוטה", כותב מזוז. אם מצגר לא יפרוש מרצונו - ממליץ מזוז לפתוח בהליך הדחה. למרות כל זאת, הוא החליט לא להעמידו לדין: "אי אפשר לבסס אפשרות סבירה להרשעה". הרקע למסמך: חקירתו של הרב על התארחות בבתי מלון בלא תשלום." (טל רוזנר, Y-Net/ידיעות אחרונות, 3.4.2006).

5.2. "בשנת 1998, בעקבות תלונות שפורסמו נגדו בדבר זיופי חתימות בכתובה בחתונות שערך, שללה מועצת הרבנות הראשית מהרב מצגר את תעודת הכושר לרב עיר. טענות נוספות שנשמעו היו כי הרב מצגר דרש תשלומים נוספים בתמורה לעריכת חופה, והפעיל לחץ על משפחות החתן והכלה כדי שיוכל להספיק ולהגיע למספר חתונות בערב אחד. עבור החופות שערך, גבה הרב בתקופה זו סכומים שנעו בין 500 ל-1,000 דולר בכל אירוע.

באותה תקופה, הכריז הרב מצגר על מועמדותו לרבנות העיר ת"א. בעקבות שלילת תעודתו, עתר הרב מצגר לבג"ץ, ודרש לדחות את הבחירות לרבנות. בשימוע מיוחד שנערך לו על ידי שלושה רבנים, בראשות הרב הראשי דאז, הרב אליהו בקשי דורון, הוחלט כי תוחזר למצגר תעודת הכושר, אולם עליו להסיר את מועמדותו לרבנות ת"א. בדו"ח שנכתב לאחר השימוע, ציין הרב בקשי דורון: "הוועדה התרשמה שדברי הרב מצגר אינם עקביים, יש בהם תמיהות וסתירות ונראים בעיניה כלא סבירים. הוועדה יצאה ברושם עגום ובתחושה קשה, שלפיהם הרב מצגר רואה בהשגת מטרתו להיבחר לרב העיר ת"א, תכלית המצדיקה התכחשות למחויבותו להישמע למורי הדור ולפסקיהם."" (אבי אשכנזי, NRG/מעריב, 20.6.2013).

אכן, רבנות ראשית לתפא-רע:
תחילה, מי שנדרש לפסוק ביושרתו של הרב מצגר, הוא לא אחר מזה שיושרתו המפוקפקת נבחנת כיום בתיק הפלילי המתנהל נגדו בביהמ"ש המחוזי בירושלים - הראשון לציון העומד לדין פלילי בציון, הרב אליהו בקשי דורון. לימים, מי שנדרש לקבוע קריטריונים למניעת תפקוד כספי נפסד של רבנים חובבי ממון דוגמת הרב הראשי לאו, הוא הרב הראשי מצגר, שחשוד כיום בקבלת שוחד ושליחת יד בכספי תרומות. תרצו, חתולים ששומרים על השמנת; תרצו, שועלים שמחבלים בכרמים; תרצו, גועל נפש.

איך נולדה הרבנות הראשית
בדומה למתת החסד של הסולטן התורכי המוסלמי ליהדות הספרדית, הרבנות הראשית היא מתנה שנתן המנדטור הבריטי הנוצרי ליהדות פלשתינה-א"י כולה, עת הכיר בשנת 1927 ב"כנסת ישראל" (אסיפת הנבחרים והועד הלאומי של העם העברי בא"י) כגוף היצוגי של הלאום היהודי היושב בארץ ("העדה היהודית"), תוך הכפפת הרבנות הראשית אליה.
זאת, למורת רוחה ולצנינים בעיניה של היהדות החרדית, אשכנזית וספרדית כאחת, שאיננה מכירה בסמכות ההלכתית של הרבנות הראשית ואף אינה סומכת על תעודות הכשרות המונפקות מטעמה, למן הקמתה בחסות המנדטור בשנת 1921 ועד עצם היום הזה.
זאת לדעת כי הרבנות הראשית איננה תוצר ישראלי עצמאי והטענה הפורמליסטית כי חוק הרבנות הראשית, תש"ם-1980 חוק ישראלי מקורי, הוא מכוננה ומקימה, "רצינית" ממש כמו הטענה שדיני פשיטת הרגל שלנו הם יצירה ישראלית מקורית. ולא היא: דינים אלה מעוגנים בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 - מעשה חקיקה מנדטורי שנוסחו המתוקן קיבל את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של כנסת ישראל בשנת 1980. מבחינה מהותית, גם חוק הרבנות הראשית, אף שעבר הליכי חקיקה רגילים בכנסת (שלוש קריאות עם דיונים בועדה הרלבנטית), אינו אלא "בן ממשיך" של ההסדר המנדטורי: מכח פקודת העדות הדתיות, 1926, הנציב העליון פירסם בשנת 1927 תקנות ל"כנסת ישראל" שבגדרן הוקמו "מועצת הרבנות הראשית" ו"לשכות הרבנות" בערים ובמושבות. הבן הממשיך הזה הוא בן חורג וילד לא רצוי לרוב המכריע של אוכלוסי המדינה והגיעה השעה להחזירו להוריו הטבעיים - נאמני הדת האמיתיים והנקיים מעוון ועוול ("מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו; נקי כפיים ובר-לבב, אשר לא-נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה." תהילים כ"ד, ג'-ד') . זאת, כדי  שיגדלו את הבן בביתם ועל חשבונם, מבלי שינוק מעטיני השלטון החילוני ויעשה בכך את הדת הצרופה פלסתר, חוכא ואיטלולא. בידוע שפרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל – יש המכנים אותו "ישעיהו השלישי" – אינו צריך ראיה למידת דתיותו, לחוזק אדיקותו ולעוצמת אמונתו באלוהים. והנה, היה זה דווקא הוא שקרא כבר לפני עשרות שנים לניתוק הקשר הגורדי הנפסד בין המדינה לבין הרבנות, בגדרו המדינה החילונית הטמאה (כמסתבר, מרובים הם בועלי הנידות, אוכלי הטרפה ומחללי השבת בקרב השלטון), מממנת את השמירה על ההלכה ומכתיבה ע"י שליטתה בממון את גובה הקומה והיקף הגבולות של הדת, מקום בו זו אמורה להיות מטבע ברייתה ומעצם הוויתה, טהורה, בלתי ניתנת להתנאה וטוטלית.    

פיצול לרב אשכנזי ורב ספרדי
6. אחרון אחרון ולא חביב הוא ענין הפיצול הארכאי של הכהונה, לרב ראשי אשכנזי ולרב ראשי ספרדי. אפילו תישאר הרבנות הראשית על כנה, לשם מה לנו כיום הפיצול המלאכותי הזה, בלתי אם כדי להרבות בבזבוז ממון כפול, על מערכת כפולה, על חשבונם של אלה שאין להם ענין כלשהו במערכת חד-ראשית לא כל שכן בדו-ראשית! ודוק: שלושת ילדיו של ריקרדו, מה הם - ספרדים או אשכנזים? ולמאי נפקא מינה מבחינת בתו הבכורה ומבחינת הבנימין שלו, שיש בכלל רבנות ראשית? ולמי משני הרבנים הראשיים ישעו התאומים שלו?

אכן, בילדותי שמעתי מסביבי לא מעט קריאות גנאי מכוערות מטיפוס "פרענק פארח" מן הצד האחד ו"אשכנזי מלוכלך" מן הצד השני, אך ימים אלה עברו זה כבר ובכור ההיתוך של ציונות פורחת נמזגו מזרח ומערב ונתערבבו זה בזה, כדי יצירת יופי ותבונה מיוחדים במינם - התכונות הבולטות של ילדי התערובת. כך גם שלושת ילדי אהובי נפשי. היה זה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, "אשכנזי גלותי" מובהק, שבנאום התגובה המיתולוגי שלו בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין) ביום 27.6.1981, השיב בזעקה להתרסה של דודו טופז אודות "הצ'חצ'חים במצודת זאב" ערב קודם לכן באותה כיכר, באלה המלים:
"פיינשטיין היה ממוצא אירופאי... , אשכנזי. משה ברזני היה ספרדי מעיראק. בלילה, לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוליך אותם אל התליה... הם לקחו בליבותיהם רימון יד... לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים!"

דומה, רחמנא ליצלן, כי הנאצים הארורים שהגדירו "מיהו יהודי" לצרכי השמדה, היטיבו הגדר מאותם רבנים צדקנים שסמוכים על שולחנה של הרבנות הראשית המאובנת והמנוונת, ובאיבחת סכין מרושעת קורעים את יהדותו של עלם חובש כיפה ושומר מצוות, שגדל כיהודי לכל דבר, אך בבקשו להינשא כדמו"י לחברתו האשכנזית הם מוצאים בו מום נורא - אמו האתיופית לא עברה גיור לחומרא אצל חבריהם, כך שהוא בחזקת גוי.

עת לשינוי
"נקעה נפשי מהם ושומה עלינו להיפרד, לטובתם, לטובת כלל ישראל ואף לטובתה של תורה." כך סיימתי מכתבי לריקרדו ובטרם אחתום הוספתי: "אשכנזי? עיראקי? רבנים! גזענים! גנבים!"