זכות המבוטחים לתמיכה בנוסף לגמלה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בסוגיה חשובה ומטרידה, הנוגעת לשאלת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה של מבוטח הנסמך על סיוע כספי של קרוביו וזאת, מעבר לגמלה הצנועה המשולמת לו ע"י המוסד לביטוח לאומי.

התובעת, הנדסאית רכב ומנהלת מוסך במקצועה, רווקה ילידת 1962 , אם חד הורית לתאונות ילידות 2009.
התובעת הרתה מתרומת ביצית בגיל 47 , לאחר שעברה טיפולים רפואיים ממושכים ויקרים אותם מימנה מחסכונותיה.

עד למועד הלידה, עבדה התובעת לפרנסתה וכלכלה עצמה באופן עצמאי, בלא שנזקקה לעזרת הזולת. במהלך תקופת ההיריון, שהיה מרובה עוברים, הפילה התובעת באופן יזום אחד מעובריה, מאחר שחששה שיקשה עליה לשאת בעול הפרנסה והטיפול בשלושה ילדים.

עם תום חופשת הלידה, התקשתה התובעת לשוב למעגל העבודה, כפי שביקשה ותכננה לעשות. זאת, משום העלויות הגבוהות בהן היא נדרשה לשאת, לצורך מימון פעוטון  לבנותיה. הוריה של התובעת, זוג גמלאים בשנות השמונים לחייהם המתקיימים מגמלה צנועה, ראו במצוקתה והושיטו לה סיוע כספי לצורך ספוק צרכי הקיום הבסיסיים.
התובעת החליטה אפוא, כמוצא אחרון, בשל המצוקה הכלכלית הזמנית שאליה נקלעה, לנצל את "רשת הביטחון האחרונה" הקבועה בדין. בהתאם לכך, הגישה למוסד לביטוח לאומי, כשנה כמעט לאחר הלידה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק.

מבחן הכנסות
התובעת קבלה תמיכה כספית מהוריה, ושאלת זכאותה נבחנה על יסוד מבחן ההכנסות, ללא צורך להיזקק למבחן התעסוקה. לצורך בדיקת  הזכאות על פי מבחן זה, לא הביא המל"ל בחשבון את התמיכות שקיבלה מהוריה, במהלך  תקופה שקדמה להגשת התביעה ואישורה. זאת, בהתאם למדיניות הנקוטה על ידו. המל"ל מצא, כי התובעת עומדת בתנאי החוק לצורך קבלת גמלה מלאה.

עם זאת, מצא המל"ל לנכון ליזום "מעקב לעתיד" אחר הכנסותיה של התובעת, כדי לבחון האם היא ממשיכה להסתייע בהוריה גם לאחר תשלום הגמלה שאז כך לשיטתו –ועל פי המדיניות הנקוטה על ידו, יש להתחשב בסיוע זה לשם קביעת זכאותה לגמלה והיקפה.

זכאות לגמלה
טענתה העיקרית של התובעת הייתה, כי התמיכות שקיבלה מהוריה היו אקראיות, והסתכמו בסכומים צנועים ומשכך, לאור ההלכה שנפסקה אין לגרוע מזכאותה לגימלה. בהתאם לכך, עתרה אפוא התובעת להשבת מלוא סכומי הגמלה  שנגרעו ממנה בגין התקופה מושא המחלוקת ולביטול החוב הנטען כלפי המל"ל.

השופטת נטע רות קבעה, כי כדי שניתן יהיה לראות את תשלומי התמיכה המשפחתית "כהכנסה" ולהביאם בחשבון באופן הפוגע למעשה בזכותו של המבוטח לגמלה - על  הביטוח הלאומי להוכיח תחילה כי סכומי הגמלה, בצירוף כל התמיכות שמקבל המבוטח, לרבות התמיכה משפחתית - עולים על הרף הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד. זאת, גם אם התמיכה המשפחתית ניתנת על בסיס קבוע. לא הורם הנטל - לא ניתן יהיה להתייחס לתמיכה המשפחתית כאל הכנסה שיש להביאה בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה . כמו כן נפסק כי  הנחיות הנתבע הקובעות כי יש  לראות בתמיכה המשפחתית או בתמיכה של מוסדות צדקה הניתנת על בסיס קבוע כהכנסה – בטלות הן. זאת, משום שהן בלתי מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

פסק הדין מסתמך, בין היתר,  על מחקרים אמפיריים, ובכלל אלה, גם מחקרים שפורסמו על ידי מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי. מחקרים המצביעים על הכיסוי החלקי ביותר של הגמלה, בהשוואה לרף שנקבע על ידי מחלקת המחקר כאמור כמינימום הנדרש לקיום בכבוד.  

יש לקבל את התביעה 
נקבע, כי לא היה מקום להביא בחשבון את התמיכות שקיבלה התובעת מהוריה לשם סיפוק צרכי המחיה השוטפים שלה ושל משפחתה ולראותן כ "הכנסה" -  כמשמעותה בחוק. משכך, המסקנה המתבקשת היא כי יש לקבל את התביעה וכי על המל"ל להשיב לתובעת את מלוא הסכומים אותם קיזז מגמלתה וכן, לשלם לה את מלוא סכומי הגמלה בגין החודשים בעבורם שולמה לה גמלה מופחתת בגין השנים.

(ב"ל 8219-12-21 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי)