4.2 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הינו גוף ציבורי, אשר נמצא באחריות משרד הבריאות ומוגדר, על פי תקנות התעבורה, כגוף הממליץ לרשות הרישוי על כשירותם הרפואית של נהגים לנהיגה, לרבות כשירותם הנפשית.

במילים אחרות, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים משמש בעצם כרופאו המוסמך של משרד התחבורה, ותפקידו לאשר האם פלוני כשיר בריאותית לנהיגה, תוך הבחנה בין סוגי הרישיונות השונים המבוקשים ותוך התייחסות לשאלה האם מדובר ברישיון חדש שלא היה בידי המבקש קודם לכן או שמדובר בחידושו של רישיון קיים.
במכון מועסקים אנשי מקצוע שונים לרבות רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים, כאשר לכולם מטרה משותפת, והיא איתור אזרחים בעלי ליקוי בריאותי הרלוונטי לבטיחות בנהיגה.

המכון מקבל דיווחים מגופים שונים, לרבות משטרת ישראל, בתי המשפט, משרד הרישוי ומרופאים. חשוב לציין שיש מקרים בהם מוטלת על הרופא המטפל חובת דיווח.

חובת הדיווח

ישנה שורה של מקרים בהם מועבר המידע למרב"ד לצורך קבלת המלצתו. למשל: כאשר פלוני מבקש לקבל רישיון לרכב ציבורי או רכב משא, או כאשר נשלל רישיונו של פלוני לתקופה מסוימת, אשר הסתיימה. כמו כן, במקרים בהם מתקבל דיווח מבתי המשפט בעניינם של נהגים מועבר מידע למרב"ד, וכן כאשר מגיע דיווח מהמשטרה בעניינם של נהגים המכורים לסמים או אלכוהול, מועבר מידע בעניינם למכון.

לעניין מידע שמתקבל מהרופא המטפל, על פי חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות מס' 35/09 משנת 2009 הרי שקמה חובת דיווח בנוגע לנהגים אשר מצבם הבריאותי עלול לסכן את המשתמשים בדרך ו/או את הנהגים עצמם. ישנן מחלות אשר על פי הנוהל, הרופא מחויב להודיע עליהן באופן מיידי, כגון אפילפסיה, שימוש בסמים ואלכוהול, מחלות לב חמורות, בעיות ראיה ועוד.
 
הבדיקות במכון

כל מי שמופנה למכון הרפואי נבדק על ידו, ביחס ליכולת נהיגתו ובהתייחס לסיבה שבגינה הופנה לבדיקות (בעיה נפשית או בעיה בריאותית אורגנית). סטטיסטית, רוב הנבדקים הינם נהגים בפועל, אשר זומנו על ידי המכון לבדיקה ואילו חלקם הקטן מבקשי רישיון, רגיל או אחר (ציבורי או כבד).

כאשר מדובר בבעיות רפואיות פיזיות, נשלח הנבדק לבדיקה הבוחנת מגבלות אלה, ואילו כאשר מדובר בבעיות נפשיות, נשלח הנבדק לבחינה אישיותיות – פסיכולוגית, אשר בסופה יכול להיקבע כי הנהג אינו מתאים אישיותית לנהיגה בטוחה.

מונח זה (אי התאמה אישיותית לנהיגה) הינו מונח סל, אשר בגינו נפסלים נהגים רבים מהחזקת רישיונם. הואיל ומונח זה נתון לפרשנות והואיל ואין המדובר במדע מדויק, הרי שישנה חשיבות רבה להשתמש בשירותי של עו"ד מומחה בתחום, אשר יכול לסייע בהפיכת ההחלטה.

פלוני אשר מזומן למכון לבדיקה, יתבקש להעביר למכון את כל המידע הרפואי שיש ברשותו, ולעיתים לעבור בדיקות מקיפות, במסגרת המכון ואף מחוצה לו, עד לקבלת ההמלצה הסופית בעניינו. במקרים רבים לא מסתפק המכון בבדיקות פנימיות והנבדק מופנה לאבחון מקיף חיצוני, אשר משמש כלי עזר ביד המכון לקבלת החלטה בעניינו.

כאשר המכון מגבש את המלצתו הסופית, הוא מעבירה למשרד הרישוי, אשר אינו מחויב לקבלה. יצוין, כי במרבית המקרים מתקבלת המלצת המכון, ומשרד הרישוי מודיע לפלוני אודות ההחלטה בעניינו.
במילים אחרות, על אף שמשרד הרישוי אינו מחויב לקבל את המלצת המכון, בפועל משרד הרישוי מאמץ את ההמלצה ככתובה.

ראיון וידאו עם עו"ד שי גלעד - כיצד להתמודד עם דחיית בקשה לרשיון נהיגה עקב קביעה של המרב"ד?

 

ערעור על החלטות המכון

כאמור לעיל, במקרים בהם מחליטה רשות הרישוי, בהתאם להמלצה המכון, על אי מתן אישור לרישיון המבוקש, החלטת המכון אינה סוף פסוק וניתן לערער על החלטת המכון בפני ועדת ערר (בתוך 30 יום מיום ההחלטה) ואף מעליה לועדת ערר עליונה של משרד הבריאות (תוך 10 ימים נוספים).

ועדת ערר זו מורכבת משלושה רופאים מומחים בכירים וביניהם פסיכיאטר (אם הרקע הוא נפשי אזי כל השלושה יהיו פסיכיאטרים). המערער יכול להציג בפני ועדה זו כל חומר ורשאי הוא להיות מיוצג על ידי עו"ד.
חשוב לציין, כי החלטות הועדה נתונות לביקורת שיפוטית בפני בית המשפט המחוזי (בשאלות משפטיות ולא רפואיות).

אי התאמה אישיותית

כפי שהוסבר לעיל, מונח זה הינו מונח סל לכלל המקרים בהם נקבע כי פלוני אינו כשיר לנהיגה מהטעם האישיותי. קביעה זו מתבססת על הערכה פסיכולוגית (ואף פסיכיאטרית) של הנבדק, אשר מושתתת גם על מבחנים אישיותיים, ריאיון אישי, עבר פלילי-תעבורתי וכמובן סוג הרישיון המבוקש.

ישנם מצבים פסיכולוגיים אשר נמצא, כי הם קשורים למידת הסיכון בנהיגה ומשמשים אבן בוחן בשלבי האבחון, כגון נטייה לתוקפנות, התנהגות אנטי סוציאלית (חברתית), אימפולסיביות, ונטייה ללקיחת סיכונים.
כמו כן, מקרים רבים בהם אדם הוגדר כמי שאינו מתאים אישיותית לנהיגה מקורם בשימוש מזדמן בסמים או אלכוהול (בעבר או בהווה), הן באופן מזדמן והן לגבי אנשים שהיו מכורים (בעברם או בהווה). כמו כן, גם לגבי מקרים של עבר פלילי ישנה סכנה כי פלוני יזומן למכון הרפואי ויוגדר כלא מתאים אישיותית לנהיגה.

סיבות אחרות שעלולות לגרום לפסילת רישיונו של אדם מהטעם של אי התאמה אישיותית נעוצות בריבוי עבירות תנועה, אשר בגינן יזומן פלוני למכון הרפואי לבדיקות ועלול להיות מתויג כבעל אי התאמה אישיותית לנהיגה.
הנתונים מלמדים, כי למעלה מ-70 אחוזים מהנבדקים אשר מקבלים תשובה שלילית מקבלים אותה מהטעם של אי התאמה אישיותית. מדובר במקרים של אישיות שאינה בשלה לנהיגה, אנשים בעלי חוסר מודעות וחוסר יכולת לקחת אחריות על מעשיהם, כאלה שעברו משברים נפשיים קשים, בעלי קשיי הסתגלות וכדומה.

יודגש, כי מכיוון שהמונח "אי התאמה אישיותית" הינו מונח סל וסובייקטיבי ביותר, הרי שיש חשיבות גדולה לייצוג ע"י עו"ד מקצועי בתחום, אשר יכול לסייע בשינוי ההחלטה, לאחר הצטיידות בחוות מתאימה.

בשנים האחרונות התפתחה פסיקה סביב החלטות וועדת הערר. מפסיקה זו עולה כי סמכויות וועדת הערר נרחבות, ואינן מתמצות בבחינת החלטת המרב"ד בלבד. ועדת הערר קבעה, ובית המשפט אשר, כי משהגיע עורר בפני וועדת הערר, הועדה יכולה לבחון את מכלול ענייניו הרפואיים של הנהג, לאו דווקא אלו שנבחנו במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
מעבר לכך, התפתחו מושגים שונים אותם יצרה וועדת הערר ובהם המונח "נהג על תנאי", לפיו הנהג מקבל את הרישיון המבוקש, אך תחת תנאים ולפרק זמן קצוב בו הוא נבחן על ידי המכון הרפואי מחדש.
כמו כן, ועדת הערר מצאה דרכים לאשר רישיון אך תוך מגבלות המיוחדות לאותו נהג, כמו: מגבלת נהיגה טריטוריאלית או מגבלת נהיגה בשעות ספציפיות משעות היממה. 

 

*אין האמור במאמר זה מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בהליך כל שהוא.