4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
זיכרון דברים - האמנם הסכם לכל דבר ועניין?

תוקפו של הסכם זיכרון דברים הוא עניין שנדון בביהמ"ש במשך למעלה מארבעת העשורים האחרונים. למרות זאת, קיימת חזקה או הבנה לא נכונה בקרב הציבור, לפיהן זיכרון דברים אינו מחייב את הצדדים, וזאת כיוון שלשיטת רבים אילו הצדדים היו מעוניינים שתנאי ההסכם יחייבו, הם היו מכתירים את המסמך בכותרת חוזה או הסכם ולא זיכרון דברים.

ביהמ"ש קבע במספר לא מבוטל של פסקי דין שאין כל משמעות לכותרת ההסכם ככל שזו באה לשלול יחסים חוזים בין הצדדים, נהפוך הוא - כותרת ההסכם יכולה דווקא להעיד, כי אכן קיים בין הצדדים יחסים חוזיים (כפי שיפורט בהמשך).

בבואו של ביהמ"ש לבחון האם ההסכם שנחתם הינו חוזה לכל לדבר ועניין או רק שלב במו"מ בין הצדדים שמשתקף בין היתר בחתימה על זיכרון דברים, יבחן ביהמ"ש את מכלול נסיבות העניין. כך למשל, ייבחנו לשון המסמך, תוכנו, והתנהגות הצדדים קודם לחתימה על זיכרון הדברים, בעת החתימה ולאחר חתימת הצדדים על זיכרון הדברים.

לכן, חשוב להדגיש כי סיכום עקרונות במסגרת זיכרון דברים וחתימה על זיכרון דברים יכול להעיד כי מדובר בחוזה מחייב לכל דבר ועניין.

לאחרונה נדון הנושא בביהמ"ש העליון בפרשת סבן. המחלוקת המרכזית בפרשה זו היתה תוקפו של זיכרון דברים שנחתם בין שותפים בחברות שונות שבבעלותם המשותפת.
כאן המקום לציין, כי העניין הגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון במסגרת ערכאת ערעור שנתן תוקף לפסיקת ביהמ"ש המחוזי.

במקרה שנדון בביהמ"ש הצדדים חתמו על זיכרון דברים למכירת מניות הדדית בחברות שבבעלותם המשותפת, וביהמ"ש פסק, כי מדובר היה בחתימה על חוזה מחייב ולא על זיכרון דברים המהווה רק שלב במו"מ ובכך נתן תוקף להלכות קודמות שנפסקו בביהמ"ש בעניין פרשת רבנאי, פרשת עדני ובפרשות נוספות.
ביהמ"ש הגיע להחלטתו באמצעות שני מבחנים:

מבחן ראשון - גמירות הדעת של הצדדים

גמירות דעתם של הצדדים להתחייב בהסכם נבחנת מנקודת מבט אובייקטיבית של האדם הסביר, קרי האם "המתקשר הסביר" (מתקשר בחוזה/צד לחוזה) היה מניח, כי לאור כל הנסיבות, הצדדים התחייבו בהסכם, האחד כלפי השני.
את גמירות דעת הצדדים יבדוק ביהמ"ש באמצעות מכלול הנסיבות ובניהן: לשון ההסכם, תוכן ההסכם, התנהגות הצדדים וכד'.

להלן יוצגו מס' דוגמאות למבחני ביהמ"ש באשר לגמירות דעת הצדדים ובהתאם לכך שלושה כללי זהב מרכזים:


1. לשון ההסכם

א. "נוסחת הקשר"- אם הצדדים מציינים בהסכם, כי הסכם זה כפוף לחתימה על הסכם פורמאלי, ייתכן שיהיה בכך להעיד, כי הצדדים מצויים בשלב המו"מ ושההסכם הפורמאלי יהא השלב הסופי. לעומת זאת, אם הצדדים מציינים, כי הם חותמים על הסכם זה עד אשר ייערך הסכם פורמאלי, ייתכן שזה יעיד, כי הצדדים סיכמו וסגרו את כל תנאי ההסכם וכל שנותר הוא לערוך את החוזה. במצב דברים זה יהיו התנאים שסוכמו תנאים מחייבים וכפועל יוצא מכך יהא תוקף של הסכם מחייב לזיכרון הדברים.

ב. ביטויים שונים- בפרשת סבן נתן ביהמ"ש התייחסות נרחבת לביטוים במסגרת ההסכם שנחתם אשר מעידים, כי הצדדים גמרו בדעתם שיהא זה הסכם מחייב.

כך לדוגמא - כותרת ההסכם שנחתם נשאה את הביטוי "הסכם סגירה". לדעת כב' השופט בורנשטיין (מחוזי) הביטוי מעיד, כי נסגר משהו שהיה פתוח, קרי לאחר ניהול מו"מ, התגבשו הסכמות בין הצדדים ואלו העלו על הכתב הסכמות אלו ונתנו ל – "כתב" תוקף של הסכם סופי.

דוגמא נוספת לחשיבות ביטויים על גבי ההסכם לדעת כב' השופט פוגלמן (עליון) - בחלק העליון של המסמך שנדון הופיעו ראשי תיבות למונח "בשעה טובה ומוצלחת".  גם מונח זה, לדעת ביהמ"ש העליון, העיד, כי תחושת הצדדים הייתה שהעסקה סגורה.
כלל זהב ראשון - אם אין בכוונתכם להתקשר בחוזה מחייב הימנעו משימוש בביטוים ובכותרות שיכול ויעידו כי מדובר בהסכם מחייב.

2. תוכן ההסכם

א. אחת הטענות שהעלו התובעים בפרשת סבן הייתה, כי קיימים עניינים מהותיים שלא הגיעו לידי הסכמה ועל כן יש לראות במסמך הנחתם רק שלב במו"מ.
טענה זו נשללה על ידי ביהמ"ש. לדעת ביהמ"ש, אם אכן היו אי הסכמות מהותיות כאלו ואחרות, אלה היו מועלים על הכתב במסמך שנחתם.

כלל זהב שני - אם קיימות אי אילו הסכמות (גם אם הן מעטות) חובה לציינן על גבי זיכרון הדברים או על גבי ה -"מסמך" שערכתם ביניכם (ללא כל קשר אם הענקתם למסמך זה את השם "]זיכרון דברים") ואף להכפיף את תקפות זיכרון הדברים או את ה - "מסמך" להגעה להסכמות בנוגע לאותם הנושאים שלא הוסכם לגביהם.

המבחן השני – מסוימות

א. כאמור, אחד התנאים לתוקפו של זיכרון דברים הינו "מסוימות".
נניח שמדובר בהסכם לקניית דירה מקבלן. במקרה זה ההסכם צריך לכלול פרטים מדויקים וספציפיים הנוגעים למהות העסקה, כגון: באיזו עיר נרכשה הדירה, באיזה רחוב, באיזו קומה, מס' קומות ומס' דיירים שעתידים להתגורר בבניין שבו נרכשה הדירה, מחיר העסקה, מועדי התשלום, מועד מסירת החזקה בדירה וכד'. ככל שההסכם יכלול כמה שיותר פרטים שסוכמו אודות העסקה, כך יעיד הדבר, כי אכן החוזה מסוים דיו ואף יחזק את גמירות הדעת של הצדדים להתקשר בהסכם מחייב.

כלל זהב שלישי - בבואכם לחתום על זיכרון דברים קיימת חשיבות עליונה לכלול את כל הפרטים המהותיים של העסקה שאחרת ויהא ייתכן שיהיה בכך כדי להעיד, כי מדובר בשלב המו"מ ואין עדין הסכם מחייב בין הצדדים.

סוף דבר

בבואכם לחתום על זיכרון דברים עליכם לדעת, כי זיכרון דברים או כל מסמך אחר, גם אם  לא הוגדר תחת שם מסוים, המשקף הסכמות בין צדדים, בנסיבות מסוימות, יהא חוזה מחייב לכל דבר ועניין.
כמו בכל חוזה, גם כאשר רוצים לנסח זיכרון דברים אשר יגן על זכויותיכם, חשוב להיוועץ בעו"ד שיש לו ניסיון רב בעריכת חוזים ואשר בקי גם בהלכות ביהמ"ש הנוגעות לתחום החוזים, זאת בין היתר, בשל העובדה שביהמ"ש נותן משקל ללשון החוזה ולביטוים השגורים בו.

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

עוד בנושא:

זיכרון דברים - מה משמעותו וכיצד לנסח אותו?