3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
נפקדות, עריקות השתמטות ומה שבתווך

ישנו חוסר הבנה רב ובלבול במונחים השונים, אשר משמעותם היא היעדרות מהשירות הצבאי ללא רשות.

השתמטות

כאשר גורמי הבא משתמשים במונח זה, הכוונה היא למלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) כלומר: מי שעדיין לא גוייס בפועל לצה"ל,  והוא לא התייצב לשירות צבאי כפי שהוא נדרש על ידי פוקד (צו גיוס).

השתמטות מגיוס במישור הפלילי נחשבת פחות חמורה מאחר שגורמי הצבא והפרקליטות הצבאית לוקחים בחשבון כי מי שטרם התגייס עדיין לא מכיר את המערכת הצבאית ולא הפנים את ערכיה. המשמעות של הדבר היא שכתב אישום נגד משתמט מגיוס בבית דין צבאי יוגש רק לאחר היעדרות יחסית ארוכה ובממוצע רק לאחר היעדרות של מספר חודשים. בכל שאר המקרים המשתמט נשפט על ידי קצין שיפוט או במיטב (בקו"ם) או בכלא.

היעדר משירות

העבירה בה מואשמים משתמטים אשר מגיעים למשפט בבית הדין הצבאי, וזאת נוכח היעדרותם הארוכה, הינה עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי ס' 94 לחוק השיפוט הצבאי. אין עבירה שנקראת עבירת "השתמטות"!. העונש המקסימלי בגין עבירה זו הינו 3 שנים.

למציאת עורכי דין בתחום המשפט הצבאי באינדקס משפטי


מעצר במקרים של השתמטות משירות צבאי – בכלל עבירות ההיעדרות מהשירות הצבאי ישנו חשש מובנה של בריחה. לגבי אדם שברח או לא התייצב לשירות צבאי ישנו חשש מובנה שיברח, ולכן כמעט תמיד נעצרים נאשמים בעבירות אלו. עם זאת, במקרים של השתמטות, על התביעה להביא את התיק האישי של המשתמט. התיק האישי הוא התיק של המשל"ב עם כלל המסמכים שקשורים לגיוסו – על מנת להוכיח שאכן גויס האדם כדין, שאכן נשלחו אליו צווים והוא לא התייצב בכל זאת.

קריאה נכונה של התיק האישי

קריאה נכונה של התיק האישי דורשת מומחיות ספציפית במטריה זו ולעיתים רבות גם עורכי דין שמתמחים בעבירות נפקדות אינם יודעים לקרוא את התיק ולהשתמש בנתוניו.

קריאה ושימוש נכונים ומושכלים בתיק האישי עשויים לעיתים להביא לשחרור נאשם ממעצר בשל קושי להוכיח את גיוסו כדין של המלש"ב ולכן תחולתו של חוק השיפוט הצבאי עליו.
בעניין זה חשוב לציין, כי כדי שאדם יחשב כחייל, אין חובה כי הוא יעבור שרשרת חיול. משתמטים רבים מתפלאים כאשר הם שומעים כי כבר יש להם מספר אישי ופרופיל.

משרד הח"מ הצליח במקרים רבים להוכיח חריגה מסעיף 20 לחוק שירות ביטחון (סעיף הקובע את התקופות בהן ניתן לקרוא למועמד לשירות ביטחון) ולהביא לשחרורו ממעצר של הנאשם.

כמו כן המשרד הצליח במקרים מסוימים להראות, כי גורמי הצבא שלחו צווים על ידי מי שאינו מוסמך לעשות כן (רק עו"ד שמכיר את נהלי מיטב יכול לדעת מי מוסמך לשלוח צו פוקד ומי לא) וכן שליחת צווים לכתובות שאינן נכונות. במקרים אלו שוחררו המשתמטים ממעצר או קבלו הקלה משמעותית מעונש. 

עם זאת חשוב לזכור, כי גם אם הצווים לא הגיעו למשתמט – צה"ל יכול להשתמש בצו גיוס כללי אשר מפורסם בעיתונות וברדיו שקורא לכל מי שלא קיבל צו גיוס להגיע להתגייס במועד מסויים –  בהתאם לתאריך הלידה של המלש"ב. אך במקרים אלו העונשים שיוטלו על המשתמט יהיו קלים ואף ניתן להביא לכך שלא ישפט בבית דין צבאי כי אם על ידי קש"ב.

נפקדות

נפקד הינו חייל שלא הגיע ליחידתו. לפי החוק היבש  נפקד הוא מי שלא הגיע ליחידה במשך 21 ימים רצופים. אחרי 21 ימים אלו הופך הנפקד לעריק. עם זאת, עריקות היא עבירה חמורה מאוד שיש לה סעיף ספציפי בחוק השיפוט הצבאי והיא מתייחסת לאדם שנפקד משירות צבאי מבלי כוונה לחזור. כאשר החוק גם קובע, כי מי שנעדר משירות 21 ימים רצופים חזקה עליו שנפקד ללא כוונה לחזור. העונש בגין עבירה זו הוא 15 שנים.

עם זאת, חשוב לציין כי הפרליקטות הצבאית כמעט אף פעם אינה משתמשת בסעיף זה וגם לא בחזרה המופיעה בסעיף זה. נדירים המקרים בהם הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום בגין עריקה.
כמעט תמיד מוגש כתב אישום כנגד נפקדות.

מספר ימי הנפקדות לצורך שיפוט בבית דין – עניין זה נקבע על ידי התביעה הצבאית ומשתנה מעת לעת. לאחרונה נקבעה תקופת מינימום של 45 ימי היעדרות לצורך הגשת כתב אישום. לפעמים אפילו מעל לימים אלו יכול הפרקליט להחליט לא לשפוט את החייל בבית דין צבאי אלא בכלא – מצב שמביא לכך שלא יהיה רישום פלילי בגין עבירה זו (כן, עבירת הנפקדות, היעדרות והשתמטות שנידונות בבית דין צבאי נושאות רישום פלילי שתקף גם באזרחות) וכן העונשים נמוכים יותר.

לכן חשוב מאוד כאשר מגיעים הביתה לחופשה (קצינים או נגדים מהיחידה) להעביר מסמכים רלוונטים להיעדרות בייחוד אם מדובר במצב כלכלי ומשפחתי קשה, כמו חוות דעת סוציאליות. כן חשוב לומר לוודא שנרשם מהן הסיבות לנפקדות – רצוי להתייעץ קודם לכן עם עו"ד שמבין בתחום לצורך זה.

מעצר בעבירות נפקדות ועריקות

בשל החשש המובנה שיש בתוך העבירה עצמה, כמעט תמיד עוצר בית הדין הצבאי את הנאשמים בעבירות נפקדות ועריקות עד תום ההליכים. במקרים נדירים בהם טיפל משרד הח"מהתאפשר להביא לשחרור בתיקי נפקדות ועריקות.

עונשים  בעבירות נפקדות ועריקות-  אין באמת עונש אחיד לכל חייל נפקד. יש חיילים שבשל אותה תקופת היעדרות יקבלו עונש שונה מחייל אחר. זה תלוי בתקופה בה משרת החייל, דרגתו, אופי השירות שלו, נסיבותיו מבית, מה עשה בהיעדרות, מצבו הנפשי, המסמכים שבידיו, התובע המטפל בתיק, העו"ד המייצג ובעיקר השופט שדן בתיק.

עורך דין מיומן אשר מכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים, לומד לאחר שנים של ייצוג אילו תיקים לנווט לאיזה שופט כדי להשיג ללקוחו את העונש הטוב ביותר.

איך בוחרים עו"ד לטיפול בתיק צבאי?

 ישנה מגמה של עורכי דין בעת האחרונה להציג עצמם כאילו הם שופטים צבאיים לשעבר. ראשית, חשוב לציין כי בבית הדין הצבאי בתיקים בהם ישנם שלושה שופטים, ישנם שני שופטי צד מהיחידה של הנאשם – כלומר שני שופטים בדרגת סרן ומעלה שאינם משפטנים והם כמו המושבעים בארה"ב. הם אינם שופטים שמונו על ידי הוועדה למינוי שופטים אלא עושים תורנות. אין להם כל ערך מוסף בתחום. אל תתפתו לפנות דווקא לעורכי דין אלה.

כמו כן, כל קצין בדרגת סגן ומעלה הינו כביכול שופט צבאי – כי הוא קצין שיפוט – הוא אינו שופט צבאי!. וודאו היטב למה עורך הדין שלכם קורא לעצמו שופט צבאי. שופטי בית הדין הצבאי לרוב אינם פונים אחרי כהונתם לעיסוק בייצוג פרטי.

לא כל מי שמפרסם עצמו בכלי המדיה באופן אגרסיבי הוא בהכרח עורך דין טוב. לרוב פרסום אגריסיבי נועד לכסות דווקא על חוסר מקצועיות או היכרות עם התחום.

עורכי דין ששימשו בתפקידים בפרקליטות הצבאית בדרך כלל יהיו בעלי היכרות עם המערכת הצבאית ועם הנפשות הפועלות בה וראוי ונכון יהיה לבחון שימוש בהם דווקא. עם זאת בררו היטב מתי הם שימשו כעורכי דין פעילים בתביעה או בסנגוריה הצבאית – לפעמים תופתעו לגלות כי זה היה לפני שנים רבות מידי וייתכן וכיום הם כבר אינם מעורים בתחום.

כאמור, לא כל מי שנושא דרגה גבוהה במילואים או בדימוס הוא בהכרח עורך דין שמכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים והפרקליטות. 

הכותבת הינה עורכת הדין ריקי ישי, בעלת משרד ישי-פז ושות'