לא מכבר הסתיימה לה פגרת בתי המשפט, ועת פתיחת שנת המשפט החדשה נדרשת המערכת לעשות חשבון נפש בכל הקשור לעולם המשפט הישראלי וכן ביצוע בחינה מעמיקה כיצד מערכת המשפט משרתת את הציבור הרחב.
מדינת ישראל במאה ה-21 מדדה מאחור בהשוואה למדינות ה OECD בכל הקשור לנגישות ולאיכות שירותי המשפט. כיום, כשבעל דין מבקש לתבוע בשל נזק כספי שנגרם לו או לחילופין לתבוע סעד כזה או אחר הוא עלול להמתין חודשים עד שיפגוש לראשונה את בית המשפט, ושנים עד שיקבל לידיו את פסק הדין. ברבים מהמקרים אין פסק הדין מעיד על כך שהתובע יקבל לבסוף את כספו/מבוקשו ואם יזכה בדין יתכן שיצטרך להיעזר בשירותי ההוצאה לפועל כדי לקבל את מבוקשו, אם בכלל.
ישנם מקרים רבים של אזרחים ישרים "שנכוו" בעברם כשביקשו לתבוע בדין ונגררו למסכת של הוצאות, טרטורים והימשכות ההליך על גבי שנים ארוכות, עד כי כיום כאשר הם צריכים לתבוע שוב הם נרתעים ונסוגים, והכל כדי שלא ייאלצו לעבור את אותה הסאגה פעם נוספת.
עומס והנגשת שירותי המשפט
המדינה משקיעה משאבים רבים בהנגשת שירותי המשפט והצדק לאזרח, אך בשל העומס הרב הבינו המחוקקים, השופטים והנהלת בתי המשפט כי בהעדר תקצוב שיאפשר להרחיב את מערך בתי המשפט הם יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים להקלה בעומס.
גישור- אלטרנטיבה מוצלחת
ברחבי העולם וגם בישראל החלו לאמץ את שיטת הגישור כאופציה אלטרנטיבית ומוצלחת שבאה כתחליף להליך השיפוטי. כיום ניתן לראות מגמה הולכת וגוברת בבתי המשפט השונים המפנים תיקים רבים להליכי גישור, ובמקרים מסוימים הדבר נעשה בחסות החוק עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי שאימצו את הליך. כיום ישנה החובה להתחיל בהליכי מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) בטרם הגעה לדיון קדם המשפט וכל זאת כדי לבדוק האם התיק מתאים להליך הגישור.
אזרחים רבים מבינים כיום כי הדרך האמתית המהירה והיעילה ביותר לפתרון סכסוכים היא בהליך הגישור המוביל להידברות ישירה מול הצד שכנגד ובמקרים רבות פותר גם משקעים וסכסוכים נוספים הקשורים במגושרים.
ניתן לראות את הפופולאריות והחשיבות הרבה לה מייחסים בעלי דין שהחליטו להתגרש בהסכמה בהליך גישורי השונה כ"כ מהליך מקביל בבית המשפט. הליך הגישור מנטרל לרוב את האיבה והרוע בין הצדדים, מרחיב את דעתם ומונע התכתשויות כואבות ביניהם. אין זה אומר כי הליך הגישור מתנהל על מי מנוחות, אך צורת ניהול הגישור מחייבת את הצדדים לשמור על כללי משחק שוויוניים, כנים ואמיצים ומעניקה לכל אחד את הבמה להביע את עצמו ולשטוח את טענותיו, כאביו וצרכיו.
כאשר הצדדים מביעים את רצונם הכן להגיע לגישור הם עושים זאת בוולונטריות מוחלטת ובידיעה שיש ביכולתם את האפשרות לפרוש בכל רגע נתון . משום הבעת הרצון להתגשר, ההליך מביא אותם להירתם למענו ולבצע צעדים מרחיקי לכת שלא היו יכולים להיעשות בבית המשפט.
מדינת ישראל חייבת להשקיע בהרחבת מערכת הגישור ובחקיקה נוספת ומורחבת המחייבת בהתנסות בהליך גישורי בטרם יגיעו הצדדים לביהמ"ש וכן בהסברה רחבה על יתרונותיה של שיטה זו, או אז נשמן במעט את גלגלי הבירוקרטיה במדינתנו.
*גילעד ושדי, עו"ד ומגשר מוסמך מטעם ועדת גדות ובתי המשפט, בעל תואר M.B.A, מעניק שירותי גישור במגוון תחומים : משפחה, עסקי, עבודה, קהילתי. וכן עוסק במקרקעין ,עסקאות ותמ"א.
