3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
האם יש להכיר בפסולת דין כידועה בציבור?

 ביהמ"ש  לענייני משפחה בת"א דן בשאלה האם התובעת היתה ידועה בציבור של המנוח  ז"ל ואם כן, האם מגיע לה מחצית מרכושו וכן מזונות מן העיזבון?

החל משנת 2003 ועד לפטירת המנוח ביום 18.6.10, התגוררה התובעת בדירתו של המנוח. כאשר הכירו, היה המנוח אלמן בן 76 והתובעת גרושה בת 59.

התובעת הוכרזה כפסולת דין ביום 2.7.87 ואביה מונה לאפוטרופסה.  לאחר פטירת אביה, מונתה הקרן לטיפול בחסויים לאפוטרופוס על התובעת.
לטענת התובעת,  היא והמנוח ניהלו חיי משק בית משותף והתנהגו  כבני זוג לכל דבר ועניין ולכן יש להכיר בה  כידועה בציבור של המנוח. לעומתה, יורשי המנוח טוענים, כי התובעת הייתה  רק מטפלת של המנוח ואין להעניק לה  כל זכות מעיזבונו.

למציאת עו"ד ידועים בציבור באינדקס משפטי

על פי צוואתו האחרונה של  המנוח מיום 21.10.07, זכה בנו של המנוח, הנתבע מס' 1 ב – 90% מעיזבונו ואילו שני נכדי המנוח מבנו השני, שהם הנתבעים 2-3, זכו ב – 10% מעיזבונו. 

חתימה על הסכם

לאחר הצוואה, חתמו התובעת והמנוח על "הסכם אירוח ומגורים משותפים", לפיו: " אין במגורים המשותפים כדי ליצור ביניהם יחסי ידועים בציבור או ליצור חבות כלשהי של צד כלפי משנהו...".

לטענת התובעת, היא והמנוח ניהלו חיי זוגיות לכל דבר ועניין. הם בילו יחד, חגגו יחדיו אירועים משפחתיים, ביקרו אצל קרובי משפחתם יחדיו וניהלו משק בית משותף כמו זוג נשוי. לטענתה, היא קיימה  עם המנוח יחסי אישות,  העניקה לו חום ואהבה, בישלה וטיפלה במשק הבית "והייתה לו אישה נאמנה". התובעת טוענת, כי כלל לא ידעה מה משמעות ההסכם שהיא חתמה עליו ובכל מקרה, מאחר שהיא פסולת דין, אין כל תוקף להסכם.

ידועה בציבור - האמנם?

השופט נפתלי שילה בחן את השאלה האם התובעת היתה ידועה בציבור של המנוח, והשיב בחיוב. השופט ציין, כי העובדה שהתובעת הייתה פסולת דין, לא מונעת ממנה "להיכנס" למעמד של "ידועה  בציבור. נקבע, כי העדויות מראות שהתובעת והמנוח התנהגו כידועים בציבור, וכי הנתבעים לא הביאו כל עד חיצוני להוכיח שהתובעת לא הייתה ידועה בציבור.

בהמשך השופט בחן את תקפותו של ההסכם, וקבע כי ההסכם תקף והוא מעיד כי כוונת הצדדים היתה לקבוע כי הם לא ייחשבו כידועים  בציבור, על  כל המשתמע מכך, לרבות ויתור על מזונות מן העיזבון.

עם זאת נקבע, כי לתובעת מגיעים מזונות מהעיזבון על פי חוק הירושה. בשל צוואת המנוח, נקבע כי התובעת לא יורשת דבר מעיזבונו.

נקבע, כי יש לשלם לתובעת סכום של 100,000 ₪ כמזונות מהעיזבון. (תמ"ש 50982-02-12 פלונית  נ' אלמוני ואח')