3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
אי הרשעה בעבירות תכנון ובניה - מתי?

העבירות הפליליות המנויות בחוקי התכנון והבניה הפכו זה מכבר, לדעת בתי המשפט, ל"מכת מדינה", ומשכך נדרשים בתי המשפט להחמיר בעונשם של העוברים עבירות כאלה.

משנמצא הנאשם אשם בהליך פלילי, יש להרשיעו. זהו הכלל, וההימנעות מן ההרשעה, הינה החריג לאותו הכלל . חריג זה בא לידי ביטוי בסעיף 71א(ב) לחוק העונשין וכן בסעיף 192א לחסד"פ.

פס"ד המנחה, בנוגע למסגרת הנורמטיבית להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור לבקשת נאשם להימנע מהרשעתו, נקבע בהלכת כתב (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל). תמצית ההלכה היא, כי על בית המשפט לשקול בכף המאזניים האחת את השפעת ההרשעה על הנאשם, ועל סיכויי שיקומו. בכף המאזניים השנייה ישקול בית המשפט את סוג העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה, ולאחר מכן יחליט האם כל אלה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. בית המשפט נדרש כאן לבצע איזון בין מיצוי ההליכים הפליליים (אפקט ההרתעה, מניעה, אכיפה שוויונית) אל מול נסיבותיו  של הנאשם שהורשע והנזק הצפוי לו מעצם ההרשעה. ההלכה הנזכרת לעיל יפה כמובן, ואפשר שביתר שאת, גם לתחום עבירות על חוקי התכנון והבניה.

הימנעות מהרשעה אפשרית, כאמור, רק לאחר שנוכח בית המשפט כי ההרשעה תפגע פגיעה קונקרטית וממשית בשיקומו או במהלך חייו של נאשם. במקרים מסוימים, בתי המשפט ריככו את דרישת הוכחת הנזק הקונקרטי, אולם זאת בעיקר כאשר ניתן היה לפחות להניח כי ההרשעה תפגע בנאשם או כאשר היה מדובר בנאשמים צעירים ובתחילת דרכם המקצועית, שאז היה קושי להצביע על פגיעה קונקרטית. 

החלת חריג אי הרשעה

משכך, הואיל ומשקלו של המבחן השני שנקבע בפרשת כתב – מבחן סוג העבירה ושיקולי הענישה -  הינו כבד, נדרשות נסיבות ייחודיות וחריגות כדי להחיל על הנאשם את חריג אי ההרשעה. זאת, לאחר שהנאשם צלח את מבחן התאמתו למסלול אי- הרשעה, אשר נערך גם ע"י שירות המבחן. עדיין, בית המשפט אינו כבול בתסקיר המבחן ואינו מחויב לאמץ את המלצותיו וההחלטה אם לאמץ את המלצות התסקיר או לדחותן הינה של בית המשפט בלבד. 

ועדיין, למרות עמדת בתי המשפט באשר לחומרתן של עבירות תכנון ובניה, ולמרות המשוכה הגבוהה בדמות הדרישה להראות כי ההרשעה תפגע בשיקומו או במהלך חייו של נאשם פגיעה קונקרטית וממשית, נמצאו אותם מקרים מועטים בהם נעתרו בתי המשפט והורו על אי  הרשעת הנאשמים בעבירות תכנון ובניה:

בת"פ 39980-12-09  מ"י מועצה אזורית דרום השרון, נדון, בין השאר, עניינו של מהנדס המועצה האזורית אשר הואשם בעבירות על חוק התכנון והבניה. כב' השופט מיכאל קרשן נמנע מלהרשיע את המהנדס, ופסק כי לאור העובדה שנאשם זה יצטרך במסגרת הסדר הטיעון לסיים את תפקידו ואת עבודתו במועצה, הרי שהנאשם נענש כבר באופן משמעותי. נקבע, כי נאשם זה הוכיח כי הרשעתו בדין תסב לו נזק קונקרטי וחריף, הנ"ל אדם לא צעיר, והעמדתו בסיכון שלא יוכל לעסוק עוד במשלח ידו- בשל הוראות חוק המהנדסים והאדריכלים -בשל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע -היא, לטעם ביהמ"ש, פגיעה בלתי מידתית בהתחשב בכלל נסיבות המקרה.

בעפ"א 6644-08-07 א. מדז'ר הנדסה בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק קיבלה כב' השופטת אהד את הערעור והורתה על ביטול הרשעת המערערת. לדעת ביהמ"ש, הוצגה התשתית לקיומה של פגיעה קונקרטית מעצם ההרשעה בפלילים. אם תורשע- לא תוכל המערערת  להתמודד במכרזים בשל כך שמרבית העבודות המבוצעות על ידי המערערת הינן במסגרת זכייתה במכרזים המוצעים על ידי הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות וחברות ציבוריות.

בחע"מ 213/07 מ"י- עיריית אופקים  נ' עמרם ועקנין  נדון עניינו של מפקד תחנת כיבוי. כב' השופט איתי ברסלר נמנע מלהרשיע את הנאשם, הן בשל תרומתו של זה לחברה והן בשל פגיעה קונקרטית בעבודתו, באשר "..והובאו ראיות מטעם הנאשם לכך שהוא עלול, בדרגת וודאות קרובה ביותר, לאבד מקום עבודתו ובוודאי אפשרויות קידומו."

 בתו"ב 53864-12-10 ו"מ דרום השרון נ' ע.ג. דן כב' הש' עמית פרייז בעניינו של נאשם העוסק בתחום התעופה, וקבע כי לאור הנסיבות- יש לקבל את המלצת שירות המבחן ולא להרשיעו: "... ברור לי שככל שהרשעה תנתן בעניינו, הרי שיכולתו לממש פרנסתו לצד תרומה לתעשיה ואף להמשיך בפעילות התנדבותית, תפגע באופן משמעותי." 

נסיבות קונקרטיות בדבר פגיעה קשה
ממקבץ הפסיקה המדגמי לעיל, עולה שכדי שבית המשפט יתייחס בכובד ראש ובאהדה לבקשה לביטול הרשעה או להימנע מהרשעת הנאשם, על הנאשם, המבקש להימנע מהרשעה, להצביע על נסיבות קונקרטיות, תוך המצאת מסמכים המאששים את הטענה כי יש בהרשעה כדי לפגוע פגיעה קשה ולא פרופורציונאלית בעתידו של הנאשם, וכאשר " עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עצמת הפגיעה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי". 

רוח חדשה מביהמ"ש העליון
בשולי הדברים נבקש להביא רוח חדשה הנושבת מפסק דינו של בית המשפט העליון, רע"פ 3515/12 מ"י נ' דוד שבתאי ואח' (ניתן בתאריך 10/9/2013). פסק הדין דן אמנם בעבירות איכות הסביבה אך  משעסקינן בעבירות אחריות קפידה, כגון עבירות תכנון ובניה, הרי שהדברים שם יפים גם לענייננו. כב' השופט פוגלמן מציין: ".. להשקפתנו, כל עוד העבירות האסדרתיות (הרגולטוריות- הח"מ) נושא דיוננו מטופלות במסגרת ההליך הפלילי "הקלאסי", עומדת בעינה ההלכה שלפיה ההרשעה היא הכלל, והימנעות מהרשעה היא החריג. בצד האמור, מאפייניהן של עבירות אלה ונסיבות ביצוען יילקחו בחשבון במסגרת האיזון הכולל שנקבע בהלכה הפסוקה. הלכת כתב תוחל אפוא בגמישות רבה יותר בעבירות אסדרתיות של אחריות קפידה."

* עו"ד ציון יהודאי, מתמחה בעבירות תכנון ובניה ורישוי עסקים