תיקון 66 לחסד"פ בראי דיני התכנון והבניה

נוכח העובדה כי עבירות על חוקי התכנון והבנייה וחוקי המקרקעין הפכו ל"מכת מדינה", קיבלה הממשלה שורה של החלטות במטרה להביא להגברת הפיקוח והאכיפה של דיני התכנון והבנייה ומניעת שימוש שלא כדין במקרקעי ציבור. 

תיקון 66  לחוק סדר הדין הפלילי, אשר נכנס לתוקף בחודש מאי 2013, מהווה נדבך נוסף במלחמה בעבריינות הבניה ואמור להוות רפורמה  באכיפת עבירות הבנייה בישראל. 

התאמה בין חומרת העבירה לנסיבות ביצועה

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין: "הסדר זה יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין. לצד זאת, הסדר זה יאפשר גם את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור, בין מאחר שאינם מצדיקים סנקציה פלילית ובין בשל אילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי..".

עד לתיקון 66 קבע סעיף 62 (א)לחסד"פ, כי אם ראה "תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור". אם קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, היה על התובע  לבחור אחת מבין שתי חלופות: להגיש כתב אישום לבית המשפט או לסגור את התיק בשל היעדר עניין לציבור. במקרים רבים  אף אחת מהחלופות הנ"ל לא התאימה. מחד, הגשת כתב אישום הינה אמצעי חמור למדי ובוודאי שבנסיבות של עבירות בניה שהעוברים אותן הינם אנשים נורמטיביים לכל דבר ועניין,  וכאשר במקרים לא מעטים חומרת העבירה לא מצדיקה הרשעה פלילית על כל המשמעויות הנלוות לה,  ומאידך  סגירת התיק מהסיבה שאין במשפט עניין לציבור אינה ממצה את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק.

החוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט,  וזאת על-ידי סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים. המטרה העיקרית של התיקון היא להרחיב את קשת האמצעים אשר עומדים בפני התביעה ולאפשר לה להתאים טוב יותר את התגובה למעשה העבירה ולחומרתה. ההליך החדש יאפשר לטפל בתיקים שקודם היו נסגרים ללא העמדה לדין, נוכח העומס הרב, לעיתים רב מידי,  על רשויות התביעה ועל בתי המשפט. יוער, כי הסדר דומה קיים כבר ברשות לניירות ערך, בעבירות מינוריות.

עד התיקון לחוק, עברייני הבניה הקטנים, הצליחו לחמוק ממערכת האכיפה התכנונית, משום שלא היה יעיל לנהל נגדם הליכי אכיפה פליליים, על כל המשאבים הנדרשים לשם כך.  כעת, התיקון לחוק נותן בידי התובעים מנגנון מתאים לאכיפת חוק התכנון והבניה, גם בקשר לאותן "עבירות קלות" לכאורה שבעבר לא היה כדאי להגיש בגינם כתבי אישום. כך, לשיטת הממשלה, אכיפת דיני התכנון והבניה תהיה יעילה יותר והקופה הציבורית תתמלא יותר.

סגירת תיק בהסדר

עיקרו של התיקון, אשר זכה לכינוי "הסדר מותנה", הוא כי החוק מסמיך גופי תביעה המנויים בתיקון, לסגור תיק חקירה כנגד חשוד בעילה של "סגירה בהסדר", לאחר שהחשוד הסכים להודות בעובדות המהוות את העבירה המיוחסת לו ולקיים את התנאים אשר פורטו בהסדר עמו. ככלל, כך עפ"י הנחיית היועמ"ש 4.3042 מחודש מאי 2013, השימוש בהסדר נועד לחול על עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.

תנאי הסף להסדר מותנה הם: קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה ; המוגדרת כעבירת "עוון" או "חטא"; העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל; לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נשוא ההסדר; לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, שאינם חלק מההסדר; לא נערך הסדר מותנה עם החשוד בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.  בהתקיים כל אלו, רשאי התובע שלא להעמיד את החשוד לדין ולהציע לו חלף זאת הסדר שבו ייסגר תיק החקירה בכפוף לתנאים כגון תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על סך 14,400 שקל; הודאת החשוד, התחייבות  להסרת העבירה או להסדרתה בתוך שנה וכן התחייבות  להימנע מביצוע העבירה;

לאחר סגירת התיק בהסדר, יפורסם באתר האינטרנט של גורם התביעה הרלבנטי דבר סגירת התיק בהסדר, וכן את תיאור העובדות המהוות עבירה שבהן הודה החשוד, הוראות החיקוק שפורטו בהסדר, תנאי ההסדר ונימוקים לסגירת התיק בהסדר, והכל מבלי שיתאפשר זיהויו של החשוד.

יתרונות ההסדר

אימוץ ההסדר ע"י חשודים בעבירות תכנון ובניה יעניק להם יתרונות רבים וברורים: חסכון בניהול הליך פלילי על מגוון ההשלכות שלו;  הימנעות מההשלכות הטבעיות הקשות הנובעות מעצם העמדת החשוד  לדין, מעינוי הדין שעשוי להיגרם לו מניהול הליך פלילי ארוך וממושך, ההרשעה הצפויה והכתם שידבק בנאשם במידה שטענותיו תידחנה ואת העלויות הכספיות הכרוכות בניהול ההליך; ההסדר מאפשר לחשוד ודאות, בדומה להסדר טיעון "סגור", ביודעו כיצד יסתיים ההליך הפלילי ; שמו של החשוד נותר חסוי, בשונה מהליך פלילי "רגיל" שהפומביות הינה חלק ממנו.

נכון למועד כתיבת שורות אלו טרם הופעל ההסדר המותנה, לפחות בכל הנוגע לעבירות תכנון ובניה.  זאת, מאחר שנוצרה בעייתיות בנוגע לממשק הכרוך בתשלום הקנס. בהתאם לתיקון לחוק, מי שיגבה את הקנס יהיה המרכז לגביית קנסות, אשר יעביר את הקנס לייעדו, בדר"כ הרשות המקומית שבתחומה נעברה העבירה. יחד עם זאת, הדבר כרוך במנגנון מורכב ומסובך אשר יידרש להעביר ולחלק את הכספים בין יותר מ-120 רשויות.

בהצעת חוק מס' 69 לחסד"פ הוצע שהוועדות המקומיות יעמידו את שירותי מערך הגביה שלהן גם לעניין הסדר לפי החוק, וכך הגבייה תתבצע בצורה יעילה. תיקון זה לחוק עבר כבר קריאה ראשונה ושניה. יש להניח שעם אישור התיקון לחוק יועברו ע"י המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה אל התובעים ברשויות המקומיות,  הנחיות מתאימות ליישום התיקון.

*  עו"ד ציון יהודאי, מתמחה בעבירות תכנון ובניה ורישוי עסקים