ביהמ"ש דחה את תביעת עורכת הדין נגד לקוחתה

בימ"ש השלום בחדרה דן בשתי תביעות כספיות שהוגשו על-ידי התובעת, מי שייצגה את הנתבעת בהיותה עורכת-דין: התביעה האחת, עניינה בתשלום שכ"ט מוסכם והחזר הוצאות בהן נשאה התובעת עבור הנתבעת (להלן התביעה לשכ"ט); התביעה השנייה הוגשה לשם פיצוי התובעת בשל פרסום לשון הרע נגדה שנעשה בידי הנתבעת (להלן: גם התביעה לפיצוי).

השופטת קרן אניספלד, דחתה את התביעות של עורכת הדין כנגד הלקוחה שלה, הן לקבלת שכ"ט בשעור 15,000 דולר (עפ"י הסכם שנערך ביניהן) וכן את תביעת לשון הרע שהגישה עורכת הדין נגד הלקוחה בגין תלונות הלקוחה למשטרת ישראל על זיוף תצהירים ע"י עורכת הדין. כן נקבע, כי התובעת זייפה את התצהירים ומשום כך עומדות ללקוחה הגנות אמת דברתי ותום לב. התקבלה תביעתה של התובעת לתשלום סכום מזערי בסך 540 ₪ בגין החזר הוצאות צילום. עורכת הדין חויבה בגין התנהלותה לשלם ללקוחתה 28,000 ₪ הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
השופטת נתחה בפסק הדין סוגיות חוזיות, יחסי אמון בין עו"ד- לקוח, וסוגיה בדיני לשון הרע.
המדובר במערכת יחסים של עו"ד- לקוח לניהול תיקי משמורת מזונות ותביעת רכוש בבימ"ש למשפחה, על בסיס הסכם לתשלום שכ"ט ע"פ אחוזי זכיית הלקוחה, ותוך הוספת סעיף על פיו תשלם הלקוחה –הנתבעת סכום של 15,000$ במידה שיחסיה עם עוה"ד יסתיימו ללא הסכמה.
לטענת התובעת, מששלחה הנתבעת הודעת הפסקת ייצוג, היא חייבת לשלם את הסכום הקבוע בסעיף ההסכם והתביעה הועמדה על סך של  63,540 ₪ ליום הגשתה.

בנוסף , הגישה עוה"ד תביעה נוספת  כנגד לקוחתה הנתבעת, בגין לשון הרע , וזאת בגין תלונות על זיוף תצהירים שהגישה הנתבעת כנגדה למשטרת ישראל וללשכת עורכי הדין.
לטענת התובעת התלונות הוגשו למשטרה וללשכה כדי להשפילה, לבזותה, לעשותה מטרה ללעג ובוז ולפגוע בה באופן שמזכה אותה בפסיקת פיצוי בגין פרסום לשון הרע ללא הוכחת נזק. בתביעת הפיצוי נתבע אפוא, בעילה זו סך של 60,000 ₪.
לעניין ההסכם קבעה השופטת אניספלד , כי פרשנות הסעיף בו הינה -  על פי אומד דעת הצדדים- למקרה שבו תחפוץ הנתבעת לקראת סיום ההליך (ששכרו מותנה בתוצאות ומשולם באחוזים) לפטרה מייצוג או להגיע להסכמות עם בעלה שלא באמצעות התובעת או מאחורי גבה , תוך התחמקות מתשלום המגיע לה על עבודתה. מטרת הסעיף היתה איפוא ,לקבוע מעין קנס שירתיע את הנתבעת מהתנהלות מחושבת ומניפולטיבית שכל תכליתה שלילת השכר המותנה בתוצאות מן התובעת שעה שעל-פי תוצאות ההליכים היא תהיה זכאית לו.

חוסר תום לב

השופטת דחתה את האפשרות שהועלתה ע"י התובעת, כי כל הפסקת ייצוג תזכה אותה בשכר, וקבעה כי טענה זו יסודה בחוסר תום לב ניכר וכי פרשנות כזו זרה לאומד הדעת המשותף לתובעת ולנתבעת בעת חתימת ההסכם ולנסיבות שבהן נכרת ההסכם והיא זרה גם ללשונו של ההסכם על-פי פשוטו.
השופטת קבעה, כי  רק בהתקיים הנסיבות הללו של ניסיון להתחמק מתשלום שכ"ט וקבלת כספים ישירות מהבעל  חל הסעיף המחייב בתשלום הסכום הגלובאלי של 15,000$. עוד הבהירה השופטת,  כי הוכח שהפסקת הייצוג נעשתה כפועל יוצא מהתנהלות והתנהגות התובעת, שנכחה לדעת במהלך ההליך,  כי ניהולו לא יניב לה את שכר הטרחה לו ייחלה. כתוצאה מכך פעלה התובעת בדרכים רבות על מנת שהנתבעת תפטרה מייצוגה בתקווה לזכות בשכר הגלובאלי. משלא הופסקו היחסים בשל רצון הנתבעת להתחמק מתשלום שכרה של התובעת- נקבע שאין לתובעת זכות לקבל את הסכום הגלובאלי.
אשר לתביעת לשון הרע קבעה השופטת, כי הנתבעת לקחה מהתובעת מזוודת מסמכים השייכת לה מבית התובעת. במזוודה זו מצאה שלושה תצהירים שעל גביהם זוייפה חתימתה, שעה שהתצהירים היו מאומתים ע"י התובעת.
מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת גרפולוגיות שעל פיהן נקבע, כי הנתבעת היא לא זו שחתמה על התצהירים, שלגביהם נטען כי זויפו, ואילו מנגד חתימות האימות שעל גבי אותם תצהירים כן נחתמו ע"י התובעת.

השופטת קבעה, כי משום שהתצהירים נמצאו במזוודה של הנתבעת, שהיתה רק בידי התובעת ונמצאה בביתה של התובעת, ומשלא הוכיחה התובעת נגישות של עובדת אחרת מטעמה לתצהירים, נקבע כי התובעת היא שזייפה את החתימות של הנתבעת על גבי תצהירים. משום כך נקבע כי עומדות לנתבעת הגנות אמת דיברתי ואמירת דבר בתום לב על פי חוק לשון הרע.

התביעה התקבלה בחלקה הזעום רק לגבי סכום הוצאות צילום שדרשה התובעת בסך 540 ₪
עורכת הדין התובעת חוייבה בתשלום שכ"ט עו"ד מטעם הנתבעת בסך 20,000 ₪ וכן סך של 8,000 ₪ בגין הוצאות ההליך לרבות חווה"ד שהוגשו על ידה.


(ת"א 1111/07, ת"א  1112/07 אור-פלדמן נ' פלונית)