3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
נכנסים לדיור מוגן? מה חשוב לדעת?

לאחר חיים שלמים ומלאים, כאשר הילדים בגרו, עזבו את הבית והקימו משפחות - הגיעה העת לחשוב על עצמנו: לדאוג לשיפור איכות החיים ולהתמקד בסביבתנו תוך כדי הוצאת טרדות היום יום מסדר יומנו הקבוע. מעבר לבית דיור מוגן- רלוונטי כעת יותר מתמיד: אמנם מדובר בחיים במסגרת קהילה הומוגנית, רצופת פעילויות חברה, תרבות וספורט המתאימה לשכבת הגיל, אך ללא ספק מעבר כזה כרוך בהשקעת משאבים לא מבוטלים ולעתים גם בוויתור על בית/דירת המגורים. הדבר דורש כמובן שיקול דעת מעמיק - ובצד יתר הנתונים אותם יש לקחת בחשבון כאשר שוקלים מעבר כזה- חשוב לדעת ולהבין מספר נקודות חשובות: 

סוגים שונים של בתי דיור מוגן

ישנם מספר סוגים של מעונות ובתים לדיור מוגן: רובם מיועדים לאוכלוסייה עצמאית לחלוטין, ואלה אינם מוכנים לקבל אל בין כתליהם אנשים בעלי מגבלות פיזיות משמעותיות הזקוקים לעזרה ביום-יום. חלקם של מוסדות כאלה (אך לא כולם) מציעים לדייריהם פתרונות כדוגמת מחלקות סיעודיות ומחלקות ל"תשושים", המשמשות דיירים שמצבם הבריאותי או התפקודי השתנה. רובם מאפשרים (בתשלום נוסף) למטפל/ת להתגורר יחד עם הדייר ביחידת המגורים שלו. מוסדות אלה מצוידים בין  היתר במרפאות ושירותים רפואיים- אך רבים מהם מתנהלים מתוך הנחת הבסיס,שמדובר באוכלוסייה עצמאית ובעלת שיקול דעת. השירותים הניתנים במעונות אלה אינם כוללים תמיד מעקב אחר נטילת תרופות כיאות, למשל. 

ישנם בתי דיור מוגן המתאימים לאוכלוסייה שהיא אמנם עצמאית- אך דורשת תמיכה מסוימת ביום יום, ושירותי הרפואה שלהם אינטנסיביים יותר מהמתוארים לעיל (ובהם יש מעקב אחרי נטילת תרופות, למשל). 

מסלולי כניסה

בבתי הדיור המוגן לסוגיהם, ישנם בדרך כלל מספר מסלולי כניסה, שהנפוץ ביניהם מבוסס על דמי כניסה או העמדת סכום הלוואה למוסד, שיש לו שיעור שחיקה שנתי עד מקסימום מוגדר (הנתון לעתים למשא ומתן) וכמובן סכום חודשי עבור השירותים הניתנים לדייר (תלוי ברמת הבית והלוקסוס). את זאת יש לדעת: גובה הסכום החודשי החל על דייר עצמאי נמוך משמעותית (עד כדי מחצית ויותר לפעמים) מהתשלום החודשי החל על דייר תשוש או סיעודי. לעתים ניתן לשאת ולתת על תמהיל סוגי התשלום (למשל - הגדלת התשלום החד פעמי תוך הורדת התשלומים השוטפים, גידור בתנאים מוסכמים מראש של התשלומים השוטפים שיחולו על דייר שמצבו הבריאותי או התפקודי השתנה ועוד). 

מעמד הדייר

חשוב לדעת שבדרך כלל אין לדייר בבית דיור מוגן זכויות קנייניות כלשהן ביחידת המגורים המוקצית לו (כגון בעלות, חכירה או שכירות): מעמדו של הדייר במקרים אלה הוא מעמד של "בר רשות" בלבד, שזכויותיו מוגדרות בפרוטרוט בחוזה ההתקשרות שלו עם בית הדיור המוגן, שהוא חוזה מורכב ביותר. במלים אחרות - לדייר בבית הדיור המוגן זכות לדיור ולקבלת שירותים מוגדרים בלבד - כמעוגן בחוזה. זכויותיו אלה אינן עוברות בירושה ואינן ניתנות להעברה בכל דרך אחרת (לרבות על דרך השעבוד). 

הידרדרות במצב הבריאותי

נקודה חשובה ביותר הדורשת בירור מקיף בטרם התקשרות עם בית דיור מוגן היא- מה קורה כאשר חלה הידרדרות במצבו הבריאותי או התפקודי של הדייר: באילו תנאים יוכל הוא להישאר ולהתגורר ביחידת המגורים שלו במקרה כזה; האם יתאפשרו מגורי מטפל/ת אתו ביחידת המגורים; מהם המקרים בהם יוכל בית הדיור המוגן ליזום את העברתו של הדייר ליחידה אחרת במסגרת הבית (מחלקה לתשושים או סיעודיים), או לחילופין להביא להפסקת ההתקשרות עם הדייר ולדרוש ממנו או ממשפחתו למצוא לו פתרון חלופי- וכיצד מופעל נוהל ההעברה במקרה כזה (תוך שימת לב לשאלת גורל כספי הפקדון/הלוואה במקרים אלה);

לצורך העניין, יש להבין מספר נקודות ספציפיות נוספות: מעון לדיור מוגן הוא מוסד טעון רישוי. אם יש בין כתליו מחלקות לטיפול בתשושים או חולים סיעודיים - החוק רואה ביחידות כאלה כבתי חולים לכל דבר וככאלה טעונות הן רישוי ופיקוח מתאימים מטעם משרד הבריאות ואגף הגריאטריה שבו. הדבר יכול ליצור נקודות חיכוך כאלה ואחרות בין הדייר ומשפחתו לבין בית הדיור המוגן- ולכן ישנה חשיבות עילאית להבנת הנושא על בוריו תוך הבנת ההשלכות בכל מקרה ספציפי שיחולו על דייר בבית דיור מוגן שחל שינוי במצבו הבריאותי או התפקודי. הדברים אינם פשוטים: נהוג "לקטלג" אנשים לעצמאיים תשושים וסיעודיים. בפועל מסתבר שישנן הגדרות נוספות ותתי הגדרות- כגון "סיעודי מורכב", אשר לכל אחת מהן משמעויות והשלכות שונות. 

חשוב להבין, כי מחלקה סיעודית רגילה בבית דיור מוגן או בית אבות- אינה מורשית לטפל במי שמוגדרים "סיעודי מורכב", וככל שאין בידו של מעון כזה רישוי מתאים- במקרה שמשתנה הגדרתו של אדם לסיעוד מורכב- אין לו פתרון דיור במסגרת המחלקה הסיעודית בית הדיור המוגן בו בחר. למרבה המבוכה יצוין, כי ההגדרות המקובלות ל"סיעוד מורכב" משתנות מדי פעם בפעם (הגם ששינויים אלה הם תוצאה של "מאבקי כוח" בין משרדי הבריאות, האוצר וקופות החולים השונות). 

לסיכום - רבים ומורכבים הם הנושאים הדורשים תשומת לב מרובה, טרם התקשרות עם בית דיור מוגן. כל אדם חייב להעריך באופן נאות הן את צרכיו והן את התוחלת לשינויים במצבו הבריאותי או התפקודי, כמו גם את התאמת הפתרונות של כל בית דיור מוגן למקרה שינויים כאלה. ההתקשרות עם בית דיור מוגן מורכבת אפוא מפרטים חשובים רבים הדורשים התאמה אינדיבידואלית- עליהם יש לתת את הדעת בתשומת לב רבה.

* עו"ד דב דוניץ הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בין היתר בליווי משפטי של בני הגיל השלישי.