4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
דיני מעצרים: הרחקת אדם מאזור מסויים

שאלה: מהו החוק שנותן תוקף להוראתו של שוטר (קצין) אפשרות להרחיק אדם מאזור מסויים?

תשובה: החוק הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. הכלל הבסיסי בדיני מעצרים הוא, כי אין לעצור אדם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים פחות פוגעניים. זאת, משום שאדם שנעצר עדיין נהנה מחזקת החפות – אשמתו טרם הוכחה בבית המשפט, והמעצר אינו אמור לשמש עונש.

על כן, לפי חוק סדר הדין הפלילי, הקצין הממונה או בית המשפט יכולים להחליט על שחרורו בערבות של חשוד או נאשם. השחרור הוא בתנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט.

יחד עם זאת, הקצין הממונה יכול להתנות שחרורו של חשוד באחד או יותר מהתנאים הבאים: 

1) חובת הודעה על שינוי מען המגורים או העבודה; 

2) איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון; 

3) איסור כניסה לאזור או ליישוב לתקופה שלא תעלה על 15 ימים; 

4) איסור לקיים קשר עם אדם מסוים לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; 

5) חובת מגורים באזור מסוים לתקופה שלא תעלה על 15 ימים; 

6) איסור יציאה ממקום המגורים לתקופה שלא תעלה על 5 ימים; 

7) לחשוד בעבירות אלימות – הפקדת כלי הנשק בתחנת המשטרה. 

ניתן לערער על גובה הערובה או על תנאיה תוך 14 ימים מיום החלטת הקצין הממונה, או על תנאי השחרור אם השתנו הנסיבות. 

אם החשוד לא מסכים לתנאי הערובה, או שהערובה לא הומצאה במועד, הוא יובא לפני שופט בתוך 24 שעות.