3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 10)
עתירה מנהלית

עתירה מנהלית מוגשת בדרך כלל לבתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי המשפט לעניינים מנהליים. כל אזרח יכול להגיש עתירה מנהלית נגד הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים אחרים. המטרה של עתירה מנהלית היא לשמש כלי בידי האזרחים לנסות לשנות החלטות שונות, ביצוע חוקים ותקנות שנעשו ע"י הרשויות והגופים הציבוריים השונים בצורה לא ראויה, ע"פ הטענה.

הנושאים שבהם מוגשת עתירה מנהלית הם מגוונים: עתירה מנהלית יכולה להיות מוגשת בשל החלטות שונות של העירייה, כגון: גביית ארנונה שלא כדין, צו הריסה בשל בנייה לא חוקית, הפרת "הבטחה מנהלית" וכד'. כך גם, עתירה מנהלית יכולה להיות מוגשת ע"י משתתף במכרז שסבור שזכותו נפגעה, ע"י אדם שנפגע מהחלטות של וועדות שונות (למשל: החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעניין חנייה שהוקמה בשטח שצמוד למספר דיירים), נגד משרד הביטחון, משרד החינוך בשל החלטות שנוגעות לשיבוץ בבתי הספר לגבי שנת לימודים מסוימת ועוד.

למציאת עורכי דין מכל התחומים באתר משפטי

העתירה צריכה לכלול את כל ההיבטים של הנושא, ולהציג בפני ביהמ"ש תמונה כוללת ומלאה. את העתירה המנהלית יש להגיש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 יום "מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם".

כלומר: מימד הזמן חשוב מאוד בהקשר של עתירה מנהלית. השתהות מיותרת עלולה להכריע את גורל העתירה, וביהמ"ש עלול לדחות אותה על הסף.

כאשר מגישים עתירה מנהלית, יש לדעת כי היא מכילה שלושה תצהירים: תצהיר אחד כולל את פרטי העותר, המשיבים וכו'. התצהיר השני כולל פירוט של עובדות העתירה, והתצהיר השלישי מכיל נימוקים משפטיים, כלומר- הסבר מהו הרציונל המשפטי העומד מאחורי הגש העתירה.

ביהמ"ש יכול לקבל את העתירה, או לדחות אותה. במקרה שביהמ"ש מחליט לדחות את העתירה, הוא יכול לחייב את העותר בהוצאות משפט.

דחיית העתירה וחיוב בהוצאות

כך למשל, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, החליט לדחות עתירה במסגרתה התבקש ביטול החלטת שר הפנים המבטלת את מעמד הקבע שניתן לעותר והחזרת תושבותו לאלתר. סגן הנשיא, השופט דוד חשין קיבל את עמדת שר הפנים, לפיה העילה לביטול תושבות הקבע של העותר הייתה, שנישואיו לאשתו השנייה, אזרחית ישראלית, היו נישואי מרמה, שכל כוונתם היתה לזכות אותו במעמד של קבע בישראל. השופט קבע, כי לשר הפנים הסמכות לבטל מעמד שהושג במרמה.

"זאת גם אם חלפו מספר שנים עד שנתגלו לו בפועל העובדות". השופט חשין הוסיף, כי ההגנה על שלטון החוק – שלא להתיר על כנם רישיונות שהושגו תוך העלמת עובדות ויצירת מצגי שווא, ותוך מתן פרס למי שפעל כך - מחייבת במקרה זה את ההחלטה לבטל את המעמד. השופט דחה את העתירה, כאמור, וחייב את העותר בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.

(עתמ 1151/09 אמין טקאטקה נ' שר הפנים).
• ב"כ העותר: עו"ד מוניר עזאם
• ב"כ המשיבים: עו"ד יעקב פינקלשטיין, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)