zap group mishpati logo

משמורת ילדים משותפת – האם לא תשלמו מזונות?

פסק דין חדש נותן פרשנות חדשה לחוק המזונות, לפיה ייתכן שאם תהיה חייבת במזונות ילידה מרגע לידתם, בהתאם להכנסתה

מאת: עו"ד הדר פרידמן-קובאריעו"ד הדר פרידמן-קובארי
29.12.13
תאריך עדכון: 04.03.24
5 דק'
משמורת ילדים משותפת – האם לא תשלמו מזונות?

לאחרונה ניתן פסק דין חדשני ופורץ דרך ע"י כב' השופט יעקב כהן מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 16785-09-12).

אמנם, בזמן האחרון החלו להופיע ניצנים של פסיקה בביהמ"ש לענייני משפחה, לפיה צומצמה חבותו של אב במזונות ילדיו הקטינים, ובמקרים בודדים אף בוטלה חובתו זו לחלוטין.

ואולם, פסקי דין אלו ניתנו תוך הקפדה זהירה שלא לסתור את הוראות הדין האישי (היהודי ברוב המקרים) הקובעות, כי על האב מוטלת החובה האבסולוטית לשאת במזונות ילדיו הקטינים בהתאם לצורכיהם ההכרחיים עד הגיעם לגיל 15 שנים. חובתה של האם לשאת במזונות הילדים, מתבססת על "דיני צדקה", החל מגיל 15 שנים ועל-פי יכולתה הכלכלית, וכל זאת גם אם משמורת הילדים משותפת לשני ההורים והם חולקים את האחריות ההורית והנטל שווה בשווה.

הפסיקה המנחה בעניין מזונות קטינים במקרה של משמורת משותפת (פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה) קבעה, כי מאחר שהילדים שוהים במחיצת שני ההורים באופן שווה, הרי שבזמן בו נמצאים הילדים עם האב, הוא נושא בצורכיהם באופן ישיר.

על סמך ההיגיון הזה הוחלט כי לרוב, תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה, יהא זה צודק להפחית את גובה המזונות שהיה נקבע במקרה של משמורת בלעדית אצל האם, בשיעור של 25%. חשוב להבהיר, כי ההפחתה נגזרה מדמי המזונות להוציא רכיב המדור והוצאותיו, על בסיס העובדה כי הוצאות אלה הינן קבועות ואינן תלויות בחלוקת הזמן בו שוהים הילדים עם מי מההורים.

חובת האב לשאת בצרכים הכרחיים

פסקי הדין שינתנו לאחרונה בעניין מזונות בעת משמורת משותפת, הלכו כמה צעדים קדימה מבחינת התוצאה, אך הם נשענו על אותו הרציונאל ששיקף את הוראות הדין האישי, לפיו חובתו של האב לשאת בצורכיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים הנה אבסולוטית.

פסקי הדין הללו הסתמכו למעשה על שני נימוקים, העולים בקנה אחד עם הוראות הדין האישי: האחד, הזמן בו שוהים הילדים עם האב כפונקציה להפחתה בדמי המזונות, מהטעם שבזמן זה האב נושא בצורכיהם באופן ישיר. השני: צמצום ההגדרה של המונח "צרכים הכרחיים" למינימום האפשרי, תוך הגדלה של היקף וסכום כלל החיובים המוגדרים כ"דיני צדקה", הנופלים על כתפי שני ההורים, על-פי יכולתם הכלכלית. 

פסקי דין בודדים נקטו בגישה לפיה הדין העברי מאפשר, במקרים מסיימים, לתת פרשנות מורחבת ולקבוע כי החיוב מ"דין צדקה" יכול לחול כבר מגיל 6 במקום מגיל 15, ובאופן זה להחיל את החבות המוטלת על האם כבר מגיל 6 שנים.
בסופו של דבר, כל פסקי הדין שניתנו מהטעמים הללו, ניתנו במקרים חריגים, תוך בניית קונסטרוקציה משפטית פתלתלה שתתאים לכל מקרה ומקרה, ותוך הקפדה שלא לסטות מהוראות דין האישי ומלשון החוק.

החידוש: פרשנות חדשה לחוק המזונות

אמנם, פסק הדין המדובר מתייחס לכל הטעמים שנתנו בפסקי הדין קודם לכן, לרבות פרשנות רחבה למונח "דיני צדקה" כבר מגיל 6 שנים, חלוקת הזמן בו שוהים הילדים עם מי מההורים והעובדה כי שניהם חולקים את כלל המטלות ההוריות בחלקים שווים ונושאים בהוצאות הקטינים בחלקים שווים,  השתכרות האם – שבמקרה זה עלתה על השתכרותו של האב.

ואולם, החידוש שבפסק הדין הוא הפרשנות החדשנית שנתנה לחוק לתיקון דיני המשפחה, הידוע כחוק המזונות.
סעיף 3 (א) לחוק המזונות קובע כי:

"(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין   האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

בסעיף 3א לחוק אשר תוקן בשנת 1981 נקבע כי:

"א. אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
ב. בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".

הפרשנות המקובלת של הוראות החוק גרסה עד כה, כי חוק המזונות אינו חל על מי שחל עליו הדין האישי, בין היתר, על יהודים. אלא שהפרשנות שניתנה על ידי כב' סגן הנשיאה, השופט יעקב כהן, אינה מקבלת הנחה זו, והפירוש החדשני שניתן מניח, כי אמנם הוראות חוק המזונות אינן חלות על חיוב במזונות הנובע מהדין האישי, אך הן חלות על אדם שחל עליו הדין האישי, אך מכוח הדין האישי הוא פטור לחלוטין או חלקית ממזונות ילדיו.

חיוב האם מכח חוק המזונות

הלכה למעשה, פרשנות זו הביאה לתוצאה כי אם יהודיה, אשר מכוח הדין האישי פטורה ממזונות ילדיה הקטינים עד לגיל 15 שנים ובמקרים חריגים עד לגיל 6 שנים, כפי שהוסבר לעיל, תהא חייבת במזונותיהם מרגע לידתם, מכוח הוראות חוק המזונות, בהתאם להכנסתה.

פסק הדין, שפטר לחלוטין את האב ממזונות ילדיו הקטינים, מסתיים במילים אלה: "מאמציהן של הערכאות השיפוטיות להגיע לתוצאות שתהיינה צודקות, שוויוניות והוגנות חרף נוסח החוק מלמדים כי קיים צורך קונסטיטוציוני של ממש בהתאמת החוק לערכים של שוויון וצדק חברתי, בין ע"י התערבות המחוקק, ובין מכוח פסיקה של כב' בית המשפט העליון, על מנת שהפסיקה בתחום זה תהיה אכן מן הדין ומן הצדק".

* בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה

עו"ד הדר פרידמן-קובארי ב- גוגל פלוס

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים