תביעות ייצוגיות במהלך שנת 2013 -  כלי צרכני שימושי

לאחרונה פורסם באתר דה מרקר, כי בשנת 2013 הוגשו 1,132 תביעות ייצוגיות והושגו 121 פשרות. מדובר במספר רב של תביעות- כלי שימושי מאוד אשר מצוי בידי הצרכנים.

תחום התובענות הייצוגיות הינו כלי משמעותי בידי צרכנים ולקוחות להוכחת טענותיהם באשר לעוולות והפרות שננקטו כנגדם על ידי גופים. 
מהנתונים בכתבה עולה, כי בשנת 2013 הוגשו תביעות ייצוגיות רבות. כך באה לידי ביטוי האפשרות של צרכנים בודדים אשר נזקם האישי אינו גדול להתארגן לכדי קבוצה המורכבת מניזוקים בגין אותה העבירה מאותו המקור.

אותה הקבוצה יכולה להגיש, באמצעות תובע מייצג בשם קבוצת הניזוקים אשר לא ייפו את כוחו לשם כך,  תביעה ייצוגית ובקשה לאישור התביעה הייצוגית המבטאות  את הנזק שנגרם לכל חברי הקבוצה. 

כוחו של הצרכן
אפשרות זו מטעם לקוחות וצרכנים ניזוקים, חשובה ביותר לכוחו של הצרכן והלקוח ולעוצמתו אל מול גופים גדולים, ומחזקת את יכולתו להתמודד שווה בשווה ככל הניתן מול הגופים המהווים צד חזק להסכם. כמו כן, אפשרות זו יוצרת הרתעה כלפי הגופים מפעולות שאינן ראויות כלפי לקוחות וצרכנים. יצוין, כי הפיצוי יכול להינתן בין היתר בדמות הטבות, זיכויים ולא בהכרח בדמות פיצוי כספי ישיר. 

הסכמי פשרה - מתי?
נושא הסכמי הפשרה הינו ראוי ויעיל רק במידה שפועלים להשגתו באופן המתבקש. קיימת בעייתיות בהשגת הסכם פשרה לא ראוי ולא מידתי. הגעה להסכם פשרה מעין זה, חוטאת לרציונל אשר בבסיס המונח "פשרה". לצורך כך ובכדי למנוע קבלת הסכם פשרה לא ראוי, קיימת אפשרות לגורמים שונים הקבועים בחוק, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, להגיש התנגדות מנומקת להסכמי הפשרה המושגים בהליכי תביעות ייצוגיות. החשיבות במעורבות שכזו גדולה ומטרתה פיקוח אשר תכליתו למנוע הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות שאינם ראויים ונכונים בנסיבות אותו העניין.

יש לעמוד בדרישות החוק
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי בטרם פנייה אל בית המשפט, יש לבחון באופן דקדקני ופרטני את הטענות אשר ברצון התובעים להעלות ולבחון האם אלו עומדות בדרישות החוק, הן במישור הדיוני והן במישור המהותי. טענות שאינן מבוססות ומוצקות יכולות ליצור את הרושם כי הפנייה אל בית המשפט חסרת תוכן ואינה מוצדקת ומשכך קיים חשש כי תדחה וכי יוטלו הוצאות על מגיש הבקשה. 

משכך, יש לנהוג באפשרות שהעניק החוק באופן ראוי ונכון וזאת לתועלתם של הצרכנים והלקוחות.