4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
עתידה הבלתי נמנע של ההנדסה הגנטית

מזון מהונדס גנטית הוא נושא השנוי מאוד במחלוקת בעולם. מתנגדיו טוענים, כי להנדסה הגנטית יש השלכות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות שליליות, אך ספק רב אם טיעונים אלה מבוססים ותקפים, וספק רב אם ניתן יהיה לעצור את התפתחות ההנדסה הגנטית בתחום החקלאות והמזון.

הסיבות לכך רבות, שכן הנדסה גנטית מייצרת כמות גדולה יותר של תוצרת חקלאית, כאשר במקביל פיתוח עמידות בפני מזיקים גורם להפחתת הצורך בשימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים. סיבה נוספת - רק בשיטות מתקדמות ניתן להגיע למוצרי מזון בעלי תכונות בריאותיות רצויות.

הדוגמאות לכך רבות. מפטנטים אמריקאים המתייחסים לייצור מזון לבני אדם מפטריות, דרך פטנט המתייחס לזן מהונדס של תירס בעל תכונות משופרות וגמור בפטנט אמריקאי המתייחס לשיטות ביוטכנולוגיות להכנת מוצרים המבוססים על זאקסנתין, חומר טבעי המצוי בעין האדם, ואשר עשוי למנוע פגיעה בראיה אצל מבוגרים. יש אפילו פטנטים המתייחסים לטעמו של המזון. כך למשל, פטנט אמריקאי מלמד כיצד לשפר את שחרור הטעם של המזון באמצעות תוספת של טריגליצריד שהוכן בהנדסה גנטית.

ואכן, מאז שנת 1992 - עת החליטה רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה- FDA) על מדיניות לפיה אין צורך לסמן בסימון מיוחד מוצרי מזון, אשר יוצרו באמצעות הנדסה גנטית, התפתחה התעשייה במהירות. חברות בעלות יכולת טכנולוגית גבוהה החליטו להשקיע כסף ומאמצים בפיתוחים הנוגעים לתעשיית המזון.

ויכוח ציבורי סביב מזון מהונדס

הויכוח הציבורי הער סביב מזון מהונדס נוגע, נכון לעכשיו, לארבעה גידולים מרכזיים - תירס, סויה, כותנה וקנולה - וכיום גם לסלק סוכר ואלפפה. בעיני הכותב, הנדסה גנטית זו טכנולוגיה ירוקה, שכן בניגוד גמור לדימוי הקיים היום בחלק מהציבור, היא יכולה, כאמור, להביא להפחתה בשימוש בדשנים מזהמים ובכימיקלים. אם מאתרים גן, שמאפשר לצמח לקלוט חנקן בצורה טובה יותר מהאדמה הוא יצרוך פחות חנקן באופן מלאכותי ובכך יקטין את זיהום הסביבה בעודף חנקן. אם נעלה את היבול ב-20%, המשמעות היא שלא צריך לפתח שטחי אדמה חדשים לחקלאות תוך פגיעה בסביבה הטבעית ובשטחים הפתוחים.

השבחה גנטית - הכרחית

מעבר לכל, הכותב רואה בהשבחה גנטית תשובה הכרחית לביקוש העולה למזון. לא רק שהאוכלוסייה גדלה בעולם, אלא גם רמת החיים עולה באופן דרמטי והדבר יוצר ביקושים אדירים למזון מעובד. ההנדסה הגנטית יוצרת מהפיכה באופן כזה שהפריון של החקלאות בעולם עולה, ויכולת הניצול גדלה על אף שהמשאבים, כמו קרקע ומים, מוגבלים וקטנים. כל הזמן נדרשים שיפורים טכנולוגיים בכדי לסגור את הפער בין ביקוש והיצע של מזון, וגנומיקה זה המנוע לשיפור היכולות של צמחים.

מפגעים תזונתיים

לדעת הכותב, העולם המתועש הביא עלינו מפגעים תזונתיים גדולים בהרבה מאלה המדאיגים את מתנגדי ההנדסה הגנטית, כמו מזון מהיר או מסעדות משובטות שבהן המזון אינו המטרה העיקרית, אלא יצירת אווירת פאר מזוייפת והיי-טקית, שאיננה נשענת על מסורת של אהבת האוכל האמיתית. במסעדות המלאכותיות הללו אי אפשר לסעוד בנחת, שכן באינטרוולים קצרים "ינחת" עליכם מלצר, או לפחות משוחרר מהצבא בתחפושת מלצר, ויוודא בקול שהנכם נהנים ממנתכם ויכולים לעכל את המחיר האסטרונומי של הארוחה.

גם דומה שהפעילים כנגד השימוש בהנדסה גנטית מתבססים יתר על המידה על טיעונים רגשיים שאינם מתמודדים עם הצרכים בשטח והמציאות. ייתכן שהם אף שואבים השראה מספרו של הסופר הבריטי ג'ון ווינדהם (John Wyndham), "יומם של הטריפידים", המספר על צמחים קטלניים הנעים בעולם והמחסלים את האנושות. אך זהו רק סיפור בדיוני, וכדאי לאותם פעילים להירגע מאימת הצומח ולהסתגל לעולם המשתנה במהירות.

לסיכום, העולם נחלק לשניים: אלה שרעבים ואוכלים כל מה שידם משגת, ואלה ששבעים ובוחנים את מזונם מכל זווית אפשרית. גם לאלה וגם לאלה חשובה מאד הטכנולוגיה המתפתחת של ייצור מזון באמצעות הנדסה גנטית.

*  לוצאטו את לוצאטו, עורכי פטנטים