1.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
חופש הביטוי במדינת ישראל לשנת 2014

נוכח האירועים האחרונים שהתרחשו במדינה, הן ביטויי המורה אדם ורטה בכיתת הלימוד בבית הספר אורט ואשר בעקבותיהם הועמד לפיטורים בהליך שימוע, והן גינויו של האמן אריאל זילבר עקב דעותיו החברתיות והמרת הפרס שאמור היה לקבל- מפרס מפעל חיים לפרס על תרומה למוזיקה הישראלית ע"י אקו"ם- עולה השאלה, האם הגיע העת לעגן בחקיקת יסוד את חופש הביטוי?

לכתבות נוספות בנושא חופש הביטוי:

*
חופש הביטוי אל מול רוחות מלחמה
*
 העדפת חופש הביטוי על פני פגיעה בשם הטוב

כיום, הזכות לחופש הביטוי אינה מעוגנת בחקיקה או בחוק יסוד, אלא זוכה להגנה במסגרת פסיקת בית המשפט העליון לאור חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992), בה נקבע כי אף שהזכות לחופש הביטוי אינה מעוגנת במפורש בחוק היסוד, היא נכללת בגבולותיו. בהתאם נקבע שכל פגיעה בחופש הביטוי מחויבת לעמוד בתנאים הנדרשים בחוק היסוד : 
א. הפגיעה מעוגנת בחוק ההולם את ערכי המדינה
ב. הפגיעה נועדה לתכלית ראויה
ג. הפגיעה אינה עולה על הנדרש

הכרה ראשונה בחופש הביטוי - בג"ץ קול העם
ההכרה הפסיקתית הראשונה בחופש הביטוי ניתנה בפס"ד קול העם (בג"ץ 53 / 73 חברת "קול העם" נ' שר הפנים) הנסוב על החלטת שר הפנים לא לאשר הוצאה לאור של עיתון קומוניסטי. השופט אגרנט קבע, כי חופש הביטוי הוא אחד מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי וככזה, יש להגן עליו.

כיום, כבשאר מדינות המערב, גם אצלנו קיימת שורה של חוקים המטילים סייגים ומגבלות על חופש הביטוי, ביניהם: איסור על פרסום דברי תועבה, איסור המרדה והסתה לגזענות וכן חוק האוסר על לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית.

בכל פעם עולה השאלה, איפה הגבול בין המרחב המותר לבין המרחב הנאסר בחוקים הנ"ל.

הצעת חוק יסוד חופש הביטוי וההתאגדות
עוד בכהונתה של הכנסת ה- 14 (שנת 1996) נערכו במשרד המשפטים דיונים מעמיקים כדי להניח את הצעת חוק היסוד חופש הביטוי על שולחן הכנסת להצבעה, אך הקדמת הבחירות מנעה זאת והצעת חוק יסוד דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת ה- 15 ע"י ח"כ צחי הנגבי.

ביום 27/7/2009 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות ע"י ח"כ ניצן הורוביץ, חיים אורון ואילן גלאון.
מכל גווני הפוליטיקה הישראלית דנו בהצעת חוק יסוד חופש הביטוי וההתאגדות, מתוך המטרה לעגן את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ומהי הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות?

- זכות יסוד של האדם בישראל מושתתת על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין וזכויות אלו יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
- לכל אדם יהיה חופש הביטוי והדעה לרבות החופש לפרסם דעות ומידע ברבים.
- לכל אדם יהיה חופש יצירה.
- לכל אדם החופש לקיים אסיפות, תהלוכות והפגנות.
- לכל אזרח או תושב של המדינה הזכות להתאגד ולהשתתף בשביתה שהוכרזה ע"י ארגוני עובדים.
- אין פוגעים בזכויות לפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו.
- כל רשות מרשויות השלטון וכל הפועל מטעמה חייבים לכבד את הזכויות.
- אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה אלא במצב של חירום בתוקף הכרזה לחוק יסוד הממשלה ובלבד שהפגיעה תהיה לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
 - אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. 
(פ/18 / 1499)

לסיכום
חופש הביטוי מקובל כזכות יסוד הכרחית במשטרים דמוקרטיים, וזכות זו מוגנת במרבית החוקות הדמוקרטיות המודרניות. הזכות לחופש הביטוי מאוזכרת בהכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות ... לקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות".