3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
בעקבות פרשת מטבחי טופז: מי מפסיד ומי מרוויח?

אין ספק כי במהלך השנים האחרונות כלכלת המשק העולמי עוברת טלטלות לא פשוטות, וזאת בין היתר משום שהעולם הפך לכפר גלובלי קטן, דבר שגרם לתחרות בלתי פוסקת, למעשה לא רק בין הרשתות במשק המקומי אלא גם בין רשתות אלו לשאר הרשתות בעולם. כמובן שעניין זה לא פסח על ישראל ולאחרונה התפרסמו לא מעט מקרים על חברות בקשיים, "תספורות" (idb) וכד'.

בעקבות פרשת מטבחי טופז שהיתה בכותרות לאחרונה, ראינו לנכון לעשות לבאר את הדברים ולענות על מקצת השאלות המופנות למשרדנו במסגרת פורם ליווי משפטי לחברות שותפויות ועסקים.

לכתבות נוספות:
* קריסת "מתאים לי" וחברות אחרות/פרשנות

אופיס דיפו בהקפאת הליכים - מה המשמעות?

* זכויות עובדים בפירוק - כשהמעביד לא משלם משכורת

פירוק חברה - מהו?
פירוק חברה הינו הליך משפטי אשר מתבצע לרוב כאשר החברה מגיעה למצב של חדלות פירעון. קיימת הנחה מוטעית בקרב הציבור לחשוב, כי חברה אשר נמצאת בהליכי פירוק למעשה חדלה מלהתקיים. חשוב להבין, כי חברה בפירוק עדין יכולה להתקיים תחת מפרק זמני או מנהל מיוחד שימונה מטעם ביהמ"ש אשר יסייע בשמירת הנכסים של החברה והשבחתם, בניגוד לחיסול חברה שאז החברה אכן חדלה מלהתקיים ונמחקת.

מי רשאי לבקש/להורות על פירוק חברה? 
ע"פ האמור בסעיף 259 לפקודת החברות, שלושה יכולים לבקש את פירוקה של החברה:

1) החברה

2) נושה, לרבות נושה מותנה או עתידי;

3) משתתף

נמחיש הדבר באמצעות פרשת מטבחי טופז שבה היו שתי בקשות שונות לפירוק החברה, בראשונה ע"י נושי החברה ואילו בשנייה ע"י החברה עצמה:
פרשת מטבחי טופז החלה לפני כחודשים כאשר מס' לקוחות ואחד מבעלי הנכסים אשר משכירים למטבחי טופז נכסים מסחריים, הגישו לביהמ"ש המחוזי בקשה לפירוק חברת מטבחי טופז מחשש שמא מטבחי טופז לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם.

לבקשה זו אף הצטרפו 25 מעובדי חברת מטבחי טופז אשר טענו, כי לא קיבלו את שכרם במשך מספר חודשים. כלומר, אם נתאים את בקשת הפירוק הראשונה לאמור בסעיף 259 לפקודת החברות מדובר בבקשה לפירוק שהגישו נושי החברה. 

חשוב להבין, שנושי החברה הינם כלל האנשים להם החברה חייבת כספים, לדוגמה: עובדים, בנקים, ספקים, לקוחות, רשויות המס וכד'.מבחינת הדין, כל נושה יכול להגיש לביהמ"ש בקשה לפירוק החברה בטענה כי החברה חייבת לו כספים (מעל ל-5 שקלים) והוא חושש שמא החברה חדלת פירעון ו/או בדרך להיות חדלת פירעון (כלומר לא תוכל לפרוע את חובותיה)

כאן המקום לציין, במקרה הראשון בו הגישו הנושים את בקשת הפירוק, נמחקה הבקשה בהסכמת הצדדים תוך התחייבותה של חברת מטבחי טופז לתשלום חובותיה. אולם נראה, כי בכך לא תמה הפרשה וכעבור כחודש וחצי הוגשה בקשה לפרוק נוספת של חברת מטבחי טופז הפעם עפ"י בקשת החברה עצמה.

לטענת חברת מטבחי טופז, בקשת הפירוק הקודמת שהוגשה נגדה גרמה לחברת טופז נזק בלתי הפיך וזאת בנסיבות שלקוחות החברה חששו שמא החברה תיכנס להליך של חדלות פירעון ועל כן אותם לקוחות ביטלו תשלומים על עסקאות שביצועו וכד'. במצב זה טענה חברת טופז, כי על אף שניסתה להמשיך בפעילותה, הנזק מהותי ומהווה כדור שלג במסגרתו הידרדרו במהירות עסקיה של החברה. 

מבחינה משפטית החברה נקטה בפעולה של פירוק מרצון ע"י פניה לביהמ"ש לפירוקה.

 אם כן, פרשת מטבחי טופז מהווה דוגמה מעולה לבקשות פירוק חברה מטעם צדדים שונים, פעם מצד נושי החברה ופעם נוספת מטעם החברה עצמה.

מהם שיקוליו של ביהמ"ש אם לקבל את בקשת הפירוק של מטבחי טופז?
בבואו של ביהמ"ש להחליט האם לפרק את החברה או לא, יבדוק תחילה האם עילת הפירוק המבוקשת מופיעה באחת העילות המפורטות בסעיף 257 לפקודת החברות:

1) החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט.

2) החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה.

3) החברה הייתה לחדלת-פירעון.

4) בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.

דיון והתנגדות לצו הפירוק של מטבחי טופז
חברת מטבחי טופז אשר הגישה בקשה לצו פירוק חייבת לפרסם את בקשתה, וזאת כדי לאפשר לכלל הנושים להשתתף בדיון על בקשתה לפירוק ו/או להתנגד אליו. על החברה לפרסם את בקשתה לצו פירוק תוך 14 ימים מיום בקשת הצו. ע"פ הפרסומים, ביהמ"ש קיבל את בקשת הפירוק למרות התנגדות הנושים וזאת תוך מינוי מנהל מיוחד/מפרק אשר "יציל" ככל שניתן את נכסי החברה,  במטרה לנסות ולמכור את החברה כחברה פעילה ובכך למזער את נזקי הנושים.  

מה הלך הדברים לאחר קבלת צו פירוק?
בהתקבל צו הפירוק ע"י ביהמ"ש, ממנה מנהל מיוחד או מפרק זמני מטעם ביהמ"ש אשר תפקידו הוא שמירה על נכסי החברה הקיימים ואף השבחתם, כך שבסופו של יום נכסים אלו ימכרו ו/או החברה תימכר.

אחרי מכירת כלל הנכסים בחברת מטבחי טופז, יחולקו הכספים בין נושי החברה כאשר ראשית יקבלו את כספם הנושים המובטחים, לדוגמה: עובדים של החברה, ולאחר מכן (אם ישארו כספים )יחולקו באופן יחסי ושווה בין נושי החברה שלא מובטחים.

האם ניתן להגיש תביעה כנגד חברת טופז לאחר מתן צו פירוק?
כדי לאפשר למפרק למלא תפקידו מבלי שיהא מוטרד מהליכים משפטיים שקיים ו/או עתידים להתקיים נגד החברה, החוק מקנה לחברה התליית הליכים אוטומטית למשך שנה, קרי כל ההליכים שהיו תלויים ועומדים כנגד החברה יוקפאו, ולרב לא ניתן יהיה להגיש כנגדה תביעה משפטית למשך שנה.

כיצד נושי חברת מטבחי טופז יכולים לקבל את כספם?
בהנחה שינתן צו לפירוק חברת מטבחי טופז, יוכלו כל נושי החברה להודיע למפרק החברה אודות זכאותם לכספים מחברת מטבחי טופז ואז יוכלו  להיכלל בן נושיה.

מי מרוויח ומי מפסיד?
אין ספק שבפירוק חברה כל הצדדים מפסידים, שכן לא כל הנושים יקבלו את כל כספם- קל וחומר בעלי המניות בחברה. אולם, קיימים מצבים שלא תוותר כל ברירה אלא לנקוט בהליך של פירוק חברה כדי "להציל" מעט מהכספים שמגיעים לכם מהחברה. פירוק חברה הינו עניין סבוך ומורכב , ומומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בדיני תאגידים לפני כל נקיטת פעולה משפטית.

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

**כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' �

עו"ד גיא הרשקוביץ

עו"ד הרשקוביץ בגוגל פלוס