3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
מכבי התרשלה ברישום החיסון, ותפצה ב- 35,000 ש"ח

רשלנות של קופת חולים

תביעות בנושא רשלנות רפואית מוגשות לעיתים גם נגד קופות החולים השונות. תביעות כאלו מוגשות בדר"כ בהקשר של רשלנות 'קלאסית' (אבחון לא נכון/טיפול שגוי) או בהקשר של רשלנות רפואית 'מנהלתית' (החלטות שמתקבלות מטעמי תקציב, ובשל העדר תקציב מתאים, טובת החולה נפגעת).

רשלנות רפואית 'קלאסית' יכולה לבוא לידי ביטוי בהקשר זה, לדוגמא, כאשר מטופל מקבל תרופת מרשם במינון לא מתאים וכתוצאה מכך נגרם לו נזק. 

הטענה: התובעת לא קבלה את החיסון הנכון

כך למשל, בימ"ש השלום בפתח תקווה דן בתביעה של אשה, ילידת 1966, נגד קופת חולים מכבי לפיצוי בשל נזק שנגרם לה, לדבריה, עקב כך שאחות העובדת בקופה הזריקה לה תכשיר לא ידוע, במקום חיסון "אנטי די" לו נזקקה. לטענת התובעת, בהעדר החיסון הנדרש, נוצר בגופה ריגוש חיסוני לאנטיגן "די", המהווה סיכון משמעותי במקרה של הריון נוסף, עד כדי המלצה להימנע מהריון כזה. ע"פ בירורים שהתובעת ערכה לגבי החיסון, עולה כי לא קיים חיסון במספר האצווה שרשמה האחות מתוצרת החברה שנרשמה על ידה. לדברי התובעת, בשל התרשלות של מכבי בניהול ותיעוד מלאי החיסונים ברמת המרפאה במועדים הרלוונטיים, אין כל אפשרות לברר באופן ודאי מה היה התכשיר שהוזרק לה, וגם עקב כך נגרמו לה חרדה ועוגמת נפש מרובה.

מכבי: הטעות היתה רק בבחירת שם היצרן של החיסון

מכבי טענה מנגד, כי התובעת כן קיבלה את החיסון הנכון - האחות הקישה נכונה את מספר האצווה בן 7 הספרות, אך טעתה בבחירת שם היצרן של החיסון. על-כן, לא מדובר בהתרשלות אלא בטעות בלבד.
השופטת שירי רפאלי קבעה, כי בכל הנוגע למהות התכשיר שהוזרק לתובעת, הרי שגרסתה של מכבי סבירה יותר מגרסתה של התובעת, ולפיכך דין התביעה בנושא זה להידחות.  

 

השופטת הוסיפה, כי אין להקל ראש בטעות האחות בהקשת שם היצרן ובנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מטעות זו. לא מדובר בטעות קלת ערך, אלא ברשלנות

ביהמ"ש: לא מדובר בטעות קלת ערך

עם זאת, נקבע כי אין לדחות כליל את התביעה. אפילו לגרסת מכבי, האחות טעתה בהקשת שם היצרן. אם כך, בשל טעות זו, אי אפשר היה לברר בדיעבד ובוודאות איזה תכשיר הוזרק לתובעת. " איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה טעותה של האחות הינה טעות קלת ערך שאינה עולה כדי התרשלות. חובת הזהירות שהיתה מוטלת על האחות בכל הנוגע לתיעוד מדוייק של פרטי החיסון, בפרט במצב בו אין דרך אחרת לזהותו, היתה גדולה במיוחד, והפרתה, גם אם בתום לב, היתה בגדר רשלנות מובהקת. בגין הטעות בהקשת שם היצרן נגרמו לתובעת עוגמת נפש, חרדה וטרחה לא מבוטלת בבירורים ופניות", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת הוסיפה, כי אין להקל ראש בטעות האחות בהקשת שם היצרן ובנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מטעות זו. לא מדובר בטעות קלת ערך, אלא ברשלנות. "בנסיבות כאלה של תיעוד, שם היצרן המוקלד על ידי האחות הוא פרט חיוני מאין כמוהו לזיהוי התכשיר שהוזרק, ובלעדיו לא ניתן לבצע זיהוי ודאי", הדגישה השופטת.
נקבע, כי התובעת תצטרך להמשיך לחיות עם הספק שנגרם בשל אי דיוק בהקשת פרטי החיסון, ועל כך מגיע לה פיצוי. הפיצוי הועמד על סך של 35,000 שקלים. כמו-כן חויבה מכבי לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקלים.
(ת"א 5759-06 מזרחי נ' מכבי שרותי בריאות).

הוכחת טענה של רשלנות רפואית

יש לציין, כי כדי להוכיח טענה של רשלנות רפואית, התובע צריך להוכיח לבית המשפט כי היתה חובת זהירות כלפיו מצד הגורם הנתבע, וכי חובה זו הופרה. כמו כן עליו להוכיח כי נגרם לו נזק וכי קיים קשר סיבתי בין המעשה לנזק, כלומר: ההתנהגות של הנתבע, היא זו שגרמה לנזק ממנו סובל התובע.