3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
פירוק שיתוף בדירה בגירושין - מורה נבוכים

חלוקת רכוש היא אחד האתגרים המורכבים ביותר שרובצים לפתחם של בני זוג בהליך גירושין וכפועל יוצא מכך, לפתחם של בתי המשפט. זאת, בעיקר כאשר מדובר בגירושין לאחר שנים רבות ובמקרים בהם כל נכסי בני הזוג נמהלו זה בזה (וקשה עד בלתי אפשרי להפרידם באבחת סכין). מעל הכל, עומדת בדרך כלל דירת המגורים המשותפת.
על פי רוב, דירת המגורים מהווה את עיקר רכושם של בני הזוג. כמו כן, נכס זה, כשמו כן הוא, משמש למגורי הצדדים וילדיהם. בנוסף, פעמים רבות דירת המגורים לא נרכשה במאמץ משותף לחלוטין. למשל, לעיתים היא הועברה בירושה לאחד מבני הזוג, נרכשה לפני הנישואין, מקורות מימון רכישתה לא היו שווים וכדומה.
בשל ריבוי הפרמטרים אשר משפיעים על הסוגיה, כמעט שאין מקרה אחד הדומה למשנהו. לא זו אף זו, פירוק שיתוף דירה בגירושין איננו סוגיה פרטנית אלא מדובר בחלק מהליך משפטי כולל של חלוקת הרכוש. אי לכך, בעת פירוק שיתוף בדירה, יש לבחון גם סוגיות רכושיות נוספות בין בני הזוג. לדוגמה, בתי המשפט אינם מנתקים פירוק שיתוף בנכס מהיבטיה הנוספים של התביעה לחלוקת הרכוש. במילים פשוטות, אם אתם עומדים בפני הליך גירושין ותוהים מהן זכויותיכם לגבי דירת המגורים המשותפת, חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי.

בין זכות הקניין לדיני המשפחה
אז איך עושים את זה? סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע, כי כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. היינו, היות שזכות הקניין היא זכות יסוד במערכת משפט דמוקרטית, כאשר בעל ואישה הם הבעלים המשותפים של דירת מגורים, כל אחד מהם זכאי (לכאורה) לדרוש את פירוק השיתוף הנ"ל. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי פירוק שיתוף בדירה בגירושין איננו כפירוק שיתוף בנכס "רגיל" (למשל – נכס בין שותפים עסקיים).
זאת, משום שעל בני הזוג חלים גם דיני המשפחה. למשל, כבר בסעיף 40א' לחוק המקרקעין, מצוין כי במידה שנדרש פירוק שיתוף בדירת בני זוג אשר מתגוררים בה ילדים קטינים, יש לעכב את המהלך עד אשר יימצא פתרון מבחינת הילדים (וההורה המשמורן). יפים לכך דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן: "הדין החל על בני זוג במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש, הוא הדין הכללי... שיפורש בגמישות ובהתאמה למסגרת השיתוף שבה חיים השניים שהרכוש נצבר על ידיהם".

דירה מלפני נישואין - האם יש זכויות לשני הצדדים?
לא אחת, בני זוג מתגוררים בדירה אשר הייתה בבעלותו המלאה של אחד מהם לפני הנישואין. כביכול, מדובר בנכס השייך אך ורק לבן זוג אחד, כאשר לבן הזוג השני אין כל זכויות בדירה. עם זאת, המציאות מורכבת בהרבה. למשל, אם בני הזוג התגוררו בנכס במשך שנים רבות, והקצו משאבים משותפים לאחזקתו ושדרוגו, ייתכן בהחלט שבית המשפט יראה בכך נכס בר איזון. המושג המשפטי הרלבנטי הוא "כוונת שיתוף". היינו, ככל שבן הזוג "נטול הזכויות" יוכיח שהייתה לגבי הנכס המדובר "כוונת שיתוף", הרי שהוא יוכל לטעון לזכויות מסוימת בחלוקת הרכוש.
חשוב להדגיש, אין די בחיים משותפים ארוכים בכדי להוכיח כוונת שיתוף בדירה. בן זוג אשר טוען לזכויותיו בדירה שאיננה רשומה על שמו צריך להוסיף לטענותיו "דבר מה נוסף". מה אותו דבר מה נוסף? ובכן, ניתן, למשל, להוכיח כוונה למכור את הנכס במטרה לרכוש בית חדש בשילוב חסכונות משותפים. כמו כן, גם טענות בדבר טיפוח וגידול התא המשפחתי בדירה לאורך עשרות שנים יכולים לצקת תוכן בטענות כגון דא.
מדובר כמובן רק בשתי דוגמאות מיני רבות. בעלות על הדירה לפני הנישואין אינה בהכרח ערובה לכך שחלוקת הרכוש בנכס במועד הגירושין תותיר את הדירה מחוץ לאיזון המשאבים. להפך, ככל שחיי הנישואין ארוכים יותר, וככל שהם היו הרמוניים יותר, כך גדלים הסיכויים שהזכויות לגבי הדירה במועד הפירוק תהינה שוות.

מימון הדירה לא היה שווה, האם הפירוק לא יהיה שווה?
פעמים רבות, זוגות צעירים רוכשים את ביתם כאשר מקורות המימון לעסקה אינם שווים. למשל, הדירה נרכשה כאשר כ-70% מהמימון הגיע מצד אחד. במידה שמדובר בחיי נישואין שנמשכו תקופה ארוכה (ולאו דווקא עשרות שנים), אין כמעט כל משמעות לשיעור המימון הראשוני. על פי רוב, בית המשפט יקבע כי הפערים במימון נמהלו בהוצאות השוטפות של התא המשפחתי במרוצת השנים.
זאת, כמובן בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. למשל, אם מדובר בנישואין שנמשכו שנים בודדות, ללא ילדים, ופערי מימון של כ-90% לצד אחד, סביר להניח שפירוק השיתוף לא יכלול איזון שווה בשווה. כלומר: יש לבחון את המקרה לגופו ולהסיק לפי בחינה זו את המסקנות המתבקשות ברמה המשפטית.

הדירה נרשמה מלכתחילה על שמו של אחד הצדדים בלבד
בני זוג רבים סבורים כי רישום הדירה על שמו של אחד הצדדים מהווה "קלף משפטי" חשוב במועד פירוק השיתוף בנכס. נכון, החוק והפסיקה קבעו לא אחת, כי רישום שם על נכס מקרקעין מהווה ראיה להוכחת בעלות. עם זאת, כאשר מדובר על בני זוג ופירוק שיתוף בגירושין, בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה הקונקרטיות, לא אחת – מבעד לרישום הפורמאלי. משמע, גם רישום אחד הצדדים בלבד על הדירה אינו מהווה ערובה לחלוקה לא שוויונית במועד פירוק השיתוף בגירושין.

מה כוחו של הסכם ממון?
בדומה למחלוקות רכוש אחרות בהליך גירושין, גם פירוק שיתוף בדירת מגורים יכול להיות בהתאם להסכם ממון בין הצדדים. הסכם ממון יכול להסדיר את סוגיית דירת המגורים ובמרבית המקרים הוא מתמודד ב"יעילות" מול הפסיקה הליברלית של בתי המשפט. כמו כן, מיותר לציין כי פירוק שיתוף בהסכם מאפשר לצדדים לנסח בעצמם את אופן חלוקת הרכוש (ובכך מונע התכתשויות הדדיות עתידיות בבתי המשפט). הסכם ממון יכול להיערך בין הצדדים בתחילת הנישואין או להקדים את הגירושין (ואז מדובר בהסכם גירושין המתייחס לכלל הסוגיות שעומדות על הפרק, לרבות כמובן הדירה המשותפת).

לסיכום - מהלך משפטי מורכב
פירוק שיתוף בדירת מגורים הוא מהלך משפטי מורכב אשר חשוב להתכונן אליו בהתאם. זאת, לא רק בשל שוויה הכספי של הדירה, אלא משום שמקופלים בה אלמנטים נוספים כגון מגורי ילדים וערך רגשי של בני הזוג לנכס. על פי רוב, וכמו בסוגיות אחרות בדיני המשפחה, ייעוץ משפטי נכון וסיום המחלוקת בהסכם הם הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם פירוק השיתוף בדירה. בנוסף, היות שמדובר בסוגיות מורכבות ופרטניות, אין כמעט "שחור ולבן" בנושא זה. גם השאלות והתשובות שהוצגו לעיל מהוות חלק קטן מן התמונה הכוללת.