3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הורה משמורן - חלוקת קצבאות, הנחות וזכאויות

ביום 10.4.14 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה  (השופטת נ. גדיש) שעניינו הענקת  משמורת על קטינים שכל אחד מהם מתגורר אצל הורה אחר.
בפסק דין זה מתעוררת השאלה האם יש צורך לקבוע מי ההורה המשמורן או שמא ניתן להסתפק בקביעת האחריות ההורית והסדרי השהות של כל אחד מהקטינים עם ההורה האחר שהוא אינו מצוי אצלו.

מדובר בתביעת משמורת שהגישה האם, במסגרת עתרה לכך שמשמורת שני הקטינים תהא בידיה, ואילו כחודש וחצי לאחר מכן האב עתר לתביעת משמורת מטעמו, בה ביקש להורות כי משמורת הקטינים תהא בידיו.

מדובר בבני זוג שנישאו ונולדו להם 2 ילדים. אחד הילדים  סובל מבעיות קשב וריכוז, מאובחן מגיל 5, מתחנך בבית ספר של החינוך המיוחד ומטופל ע"י פסיכיאטרית. סמוך למועד פתיחת ההליכים חלה החמרה במצבו של אחד הקטינים שהתבטאה בהתנהגות אלימה שפורשה ע"י הגורמים המטפלים כמצוקה. בנסיבות אלו הסכימו ההורים, בהמלצת הפסיכיאטרית המטפלת, על מעבר הקטין להתגורר בבית האב, בעוד שהקטין השני  נותר להתגורר בבית האם.
על אף שהצדדים השכילו להגיע להסכמות בכל הנוגע לחלוקת זמני השהות של כל אחד מהקטינים עם ההורה האחר עימו הוא אינו מתגורר,  הצדדים לא ויתרו על הכרעה בשאלת המשמורת, וזה ליבו של פס"ד זה.

האמנם משמורת משותפת?

לטענת האם, המקרה דנן עונה להגדרת משמורת משותפת, ואילו האב טוען שכל הורה משמורן יחיד על הילד אשר מתגורר עימו, וזאת מאחר שלא יכולה להתקיים משמורת משותפת מקום שאין שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים.

בית המשפט מסביר, כי המונחים של משמורת והסדרי ראייה אינם תואמים את המציאות בשנת 2014, אלא אלו מינוחים שמתאימים לשנות השישים בהן חוקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

אחריות הורית

כיום מקובל, כי שני ההורים מגלים אחריות הורית מלאה כלפי הקטינים גם כאשר הם שוהים חלק מהזמן בבית האם וחלק מהזמן בבית האב. כיום גוברת הנטיה להשתמש בביטוי "אחריות הורית" ולהעדיפה על פני השמוש במונח "משמורת".

בית המשפט מסביר, שעל פי החוק, הורה "משמורן" זכאי להטבות וקצבאות שונות כגון: קצבת ילדים, הנחה בארנונה, מענק המשולם בתחילת השנה כהשתתפות בעלות הצטיידות לבית הספר וכיוצ"ב, ולמעשה נוצר מצב שלהגדרת "הורה משמורן" יש השלכות על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי.
 
ביהמ"ש: הפתרון נעוץ בחלוקת הקצבאות באופן שווה

הפתרון צריך להיות חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים באופן שווה או באופן יחסי, אך למרות זאת, עד אשר יערך שינוי חקיקתי יש לקבוע ביחס לכל אחד מהקטינים מי מההורים יחזיק בו ומה תהיינה זכויות ההורה האחר לבוא עימו במגע.

בית המשפט מסביר את הגדרות החוק ביחס למשמורת משותפת, שמשמעותה חלוקת האחריות ההורית באופן שווה.
הפסיקה הכירה במקרה כזה כגורם שמשליך על גובה המזונות כאשר בפועל, גובה המזונות בתיק וכן שאלת הקצבאות נקבע לפי כל מקרה לגופו, על פי התנאים שנקבעו לשם קביעת משמורת משותפת.
בית המשפט הגיע למסקנה, כי קיימת חשיבות יתרה במקרה דנן  למתן תחושת בטחון לשני הקטינים ששני הוריהם מעורבים בחייהם בצורה מלאה, דווקא בהתחשב במצבו הרגיש של הקטין ובשל החשש שאחד מן הקטינים יקבל את הרושם שהורהו האחר ויתר עליו.
ולכן ביהמ"ש קבע, כי משמורת הקטינים הינה משמורת משותפת להורים,  והם ימשיכו לנהוג בהתאם לחלוקת זמני השהות הננוגים ביניהם כעת.
באשר לחלוקת הקצבאות וההנחות נקבע, כי כל הורה יהיה זכאי למענקים ולהנחות של הקטין אשר מתגורר עימו.

שינוי תפיסה של ביהמ"ש

לסיכום: שוב אנו עדים לשינוי בתפיסה של ביהמ"ש בכל הקשור להגדרת האחריות ההורית בין הורים לילדים וקטינים, דבר שמשפיע על קביעת המזונות או למצער על אופן חלוקת הקצבאות, ההנחות והמענקים להם זכאי ההורה המחזיק בילדים.
יחד עם זאת, יש לזכור כי אמנם מדובר בתחילת המהפיכה, אולם פסק דין זה ניתן בערכאה ראשונה כך שהוא אינו מחייב או מנחה בתי משפט אחרים.

עו"ד ומגשרת שירלי שדה, מתמחה בענייני משפחה, גירושין , ירושה, גישור.