3.6 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 10)
הסדרי ראיה לסבים - האמנם?

על הקשר המיוחד שבין סבים ונכדים ניתן ללמוד  גם מהתלמוד הירושלמי. התלמוד מלמד אותנו שכאשר סב שומע פרשה מפי נכדו, הוא יכול לראות את עצמו כמי ששמע את הפרשה במעמד הר סיני. ובכן, המסורת היהודית איננה לבדה. קיתונות של דיו נשפכו זה מכבר על הנושא במסגרת מחקרים, מאמרים אקדמאים, טורי דעה, טורים פובליציסטים ועוד.

כעת, נשאלת השאלה, האם קשר בין סבים ונכדים הוא גם בעל מעמד חוקי כאשר הורי הילדים מחליטים להיפרד? במילים אחרות -האם סבים וסבתות זכאים להסדרי ראיה עם נכדיהם?

על פי החוק, כאשר הורים לילדים מחליטים להתגרש, בית המשפט לענייני משפחה (או בית דין רבני) קובע הסדרי ראיה המעגנים את "מנגנון" מפגש ההורים עם ילדיהם לאחר הגירושין. עם זאת, החוק אינו עוסק כמעט בכלל בזכויותיהם של הורי ההורים לפגוש את הנכדים. היות שבמרבית המקרים האם נקבעת כהורה משמורן, לא אחת, הורי הבעל נאלצים להתמודד עם התרופפות הקשר עם נכדיהם. כמו כן, גם סכסוכים משפחתיים בין ההורים לבין הסבים עלולים לפגוע בקשר של הילדים עם סבם וסבתם. באין פתרון, ייתכן כי סוגיית הסדרי הראיה לסבים תונח לפתחן של הערכאות המשפטיות. 

המסגרת הנורמטיבית

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע כי ההורים והם בלבד, האפוטרופוסים של ילדיהם. עם זאת ועל אף שאין בידיהם זכויות אפוטרופסות קבועות, חוק הכשרות מכיר גם באפשרות לקבוע קשר בין סבים לנכדים. למשל, סעיף 28א' קובע, כי בית המשפט רשאי להורות על הסדרי ראיה לסבים במקרה קיצוני של פטירת אחד ההורים. כמו כן, סעיף 28ב(א) לחוק, שכותרתו היא "בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו", מרחיב את סמכותו של בית המשפט ומאפשר לקבוע, בהתאם לבקשת סבים (ואם העניין הוא לטובת הקטין), הסדרי ראיה עם נכדים.

למציאת עורכי דין בהסדרי ראיה, באתר משפטי

בשנים האחרונות, פסקי דין רבים שעסקו בנושא הרחיבו מאד את זכויותיהם של סבים לקיום הסדרי ראיה עם נכדים. לדוגמה, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 759/00, נקבע כי זכות הסבים למעמד זה נובעת גם מסעיף 68 לחוק הכשרות (מתוך מטרה להיטיב עם הנכדים). 

בעד הסדרי ראיה עם הסבים

על פי רוב, הטיעונים בעד הסדרי ראיה לסבים נוגעים לטובת הקטין ויוצאים מתוך נקודת הנחה שהקשר בין סבים לבני בניהם הוא בעל משמעויות חברתיות-פסיכולוגיות (ואף כלכליות) עבור הילדים. יתרה מכך, מחקרים הצביעו על כך שהקשר מול הסבים רלוונטי ביתר שאת במשפחות לאחר טראומת גירושין ופרידה. לא אחת, דווקא הסבים מהווים עבור הנכדים עוגן של ביטחון. הוסיפו לכך מחלוקות קשות בין ההורים והסבים, אשר הולידו מלכתחילה צורך לפנות לערכאות המשפטיות והרי לפניכם עומס רגשי רב על כתפי הקטינים. 

חשוב להדגיש, כי חרף המשמעות הגדולה אשר טמונה בקשר שבין סבים ונכדים, ההורים הם בסופו של יום הורי הילדים. הם נושאים באחריות לכלכלתם, דואגים למחסורם, נמצאים לידם בשעת צרה ומכניסים אותם תחת כנפם. המתח בין שני הפרמטרים הללו מהווה פעמים רבות את עילת המחלוקת בין הסבים וההורים. 

דוגמאות מהפסיקה – ביהמ"ש קבע הסדרי ראיה 

הסדרי ראיה לסבים כאשר בנם, האב, לא בתמונה – בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בשנת 2009, כב' השופטת מרינה לוי פסקה הסדרי ראיה לסבים עם נכדם בן השנתיים. זאת, חרף התנגדות האם בטענות בדבר "אלימות מצד הסבים". בפסק הדין זה, בית המשפט נתן דעתו לכך שאביו של הקטין לא היה בקשר עמו, והסבים הם אלה שמשלמים מזונותיו. 

הסדרי ראיה לסבים לאחר פטירת בתם – בשנת 2007, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי יש להסדיר קשר בין סבים לנכדותיהם, וזאת לאחר שהאם שלחה יד בנפשה. האב, שגידל את הילדות בגפו, סירב לקיום הקשר בטענה כי הוא עלול לפגוע בבנות. כב' השופט פיליפ מרכוס, דחה את טענותיו של האב וקבע הסדרי ראיה עם הנכדות. בפסק הדין הודגש כי הקשר בין הסבים לנכדות היה תקין לחלוטין טרם מותה של האם. כמו כן, כב' השופט מרכוס אף הגדיל לעשות כאשר ציין בפסק הדין שהסבא והסבתא "פעלו נכון כאשר הביאו את הסוגיה לבית המשפט". 

עו"ד גילה עיני בגוגל פלוס

בפייסבוק