3.2 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
אזרחות ישראלית - הקשר שבין האדם למדינה

אזרחות היא מעמד גבוה שניתן לאדם ממדינה ומבטא את הקשר בינה לבינו. בישראל יש סוגי מעמד מגוונים, כשאזרחות היא המעמד הגבוה ביותר. לכל מעמד זכויות וחובות שונים, כאשר אזרח ישראלי מקבל את סל הזכויות הגדול ביותר. לא כל אחד יכול להפוך אזרח ישראלי ומי שאינו כזה שואף לפחות להיות תושב קבע – המקום הבא במדרג מעמדות הישיבה של תושבי ישראל. אז מי זכאי לקבל אזרחות ישראלית? מה ההבדל בין אזרחות לתושבות קבע ואילו זכויות מגיעות לאזרחים שבינינו?

מי זכאי לאזרחות ישראלית?

כל מדינה קובעת ומגדירה בחוק את מסלולי האזרחות, שהם למעשה דרכים ותנאים לקבלת אזרחות. בישראל החוק שעוסק בכל הנ"ל מכונה חוק האזרחות, שנחקק בשנת 1952. לפי חוק זה ישנם מספר מסלולים לקבלת אזרחות ישראלית:
1. דין הדם: כל מי שנולד לאזרח ישראלי ולא משנה היכן נולד, הופך אוטומטית אזרח ישראלי. זה שונה מדין המקום, שיטה הנהוגה במדינות רבות, לפיה השאלה היכן האדם נולד משפיעה על אזרחותו ולא השאלה למי נולד. בישראל מבכר החוק את דין הדם אולם מגבילו לדור אחד. כלומר – כל מי שנולד בישראל ואחד מהוריו ישראלי יהיה אוטומטית אזרח ישראלי. אם הוא נולד בחו"ל הוא יהיה ישראלי אך ילדיו לא.

2. אזרחות מכוח שבות: כל יהודי, בן זוג של יהודי או צאצא של יהודי (עד דור שלישי) זכאים לעלות ארצה ולקבל באופן אוטומטי אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. 

3. אזרחות מכוח ישיבה בארץ: אזרחות שניתנה לתושבים הלא יהודים שחיו בגבולות המדינה בעת הקמתה.

4. התאזרחות: תושבי ישראלים זכאים בתנאים מסוימים לקבל מעמד של אזרח.

5. אזרחות מתוך כבוד: הענקת אזרחות לאות כבוד והערכה על ידי שר הפנים.

האם יש תושבים בישראל שאינם אזרחים אך מתגוררים פה?

כן, יש רבים כאלה. לא מעט מתושבי ישראל אינם נחשבים לאזרחים למרות שנולדו וגדול פה ואפילו דורות קודמים במשפחתם חיו כאן (למשל, ערביי מזרח ירושלים). לצידם ישנם מהגרים, מבקרים ואזרחים זרים שהגיעו הנה ושואפים להסדיר מעמד כלשהו שיאפשר להם לשהות כאן על פי חוק. מעמדות הישיבה של השוהים הללו מוסדרים בדרכים שונות. הם אינם זוכים לקבל אזרחות אך מקבלים אשרות שהייה בישראל ו/או מעמד מסוים. ישנן אשרות שהיה ומעמדות שונים, לתקופות מגוונות, המזכות בשלל זכויות. מעמד התושבות הגבוה ביותר שאיננו אזרחות ישראלית מוענק לתושבי קבע. 

מיהם תושבי קבע?

תושב קבע הוא אדם שמרכז חייו נמצא בישראל אך הוא איננו אזרח. לתושב קבע יש זכות להתגורר במדינה לכל תקופה שירצה.  למעשה, רבות מהזכויות הניתנות לאזרחים מגיעות גם לתושבי קבע אולם לא כולן. 

מה ההבדל בין אזרחים לתושבי קבע?

אזרח הוא מעמד ישיבה רם המבטא את הקשר ההדוק ביותר בין המדינה לאדם. המעמד שאחריו הוא תושב קבע, כאשר לתושבי הקבע ניתנות פחות זכויות מלאזרחים. ההבדל העיקרי בין שני המעמדות הוא בהיקף ובטיב הזכויות הניתנות למי שמחזיק בהן.

אילו זכויות מגיעות רק לאזרחים ולא לתושבי קבע?

1. זכות לכל החיים: מעמד האזרחות חזק מאין כמותו – לא ניתן לשלול אזרחות (אלא במקרים חריגים במסגרת הליך מפרך), היא לכל החיים והיא איננה תלויה במקום מגוריו של האזרח. כל אלה אינם מנת חלקו של תושב הקבע.

2. זכות השיבה לארץ: לאזרחים יש זכות אוטומטית לחזור להתגורר כאן לאחר שנים בחו"ל. תושבי קבע מאבדים את מעמדם לאחר שהיה ממושכת מחוץ למדינה. זכותם לתושבות קבע פוקעת לאחר שהיה מושכת מחוץ לישראל וכדי לזכות בה מחדש עליהם לעבור תהליך מעט מורכב; כלומר, זכות זו לא נשמרת ולא מוענקת אוטומטית.  

3. זכות הצבעה לכנסת.

4. זכות היבחרות לכנסת.

5. זכות לדרכון ישראלי, על כל המשתמע מכך, לרבות מעבר חופשי לכל מדינה. לעומת זאת תושב קבע שרוצה לצאת את ישראל ולבקר במדינה זרה יזדקק לאישור מעבר אותו יקבל מהשגרירות של המדינה המיועדת. 

6. זכויות הדור הבא: מי שנולד לאזרח ישראלי בישראל (או מחוצה לה, בתנאי שמדובר בדור ראשון) הופך אוטומטית לאזרח ישראלי. לעומת זאת ילדים של תושבי קבע שנולדים בישראל לא מקבלים באופן אוטומטי את מעמד הוריהם.

אילו זכויות מגיעות גם לאזרחים וגם לתושבי קבע?

1. זכויות סוציאליות מכוח חוק הביטוח הלאומי, כגון,  זכות לקצבאות בעת הצורך (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה).

2. כות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

3. זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות.

4. זכות עבודה בישראל.

5. הקלות בתשלום מסים.

לסיכום, אזרחות ישראלית היא מעמד ישיבה חזק ונחשק שרבים רוצים לזכות בו, אך לא כולם מסוגלים. יש הבדל מהותי בין מעמד של אזרח למעמד הישיבה "הבא בתור" – תושבות הקבע שנעוץ בזכויות המגיעות רק לאזרח ולא לאחר. הזכויות של האזרחים רבות, חזקות ומשמעותיות, וגם לתושב הקבע זכויות רבות ומכובדות.