zap group mishpati logo

הטרדה מינית בעבודה - מהן זכויות החשוד בהטרדה?

כאשר חושבים על הטרדת מינית בעבודה ישר מנחשים מהם יחסי הכוחות, ומניחים כי המוטרדת היא הקרבן ואילו המטריד הוא "האיש הרע" בכל הסיפור. אבל מה קורה כאשר החשוד בהטרדה – אותו "נילון" (אדם שהוגשה נגדו תלונה במקום העבודה בגין הטרדה מינית) חף מכל פשע? מה אם הוא הקורבן ולמעשה מעלילים עליו עלילות שווא? מה אם פעל בתמימות ולא התכוון להטריד? ומה אם הטריד אבל דינו נחרץ ועונשו חמור מדי כי המגמה היא להוקיע מטרידים ועל הדרך לרמוס את זכויותיהם? כן, גם לנילון יש זכויות וגם הוא זקוק לסיוע משפטי ורצוי בשלב מוקדם ככל הניתן

25.08.14
תאריך עדכון: 30.03.24
4 דק'
הטרדה מינית בעבודה - מהן זכויות החשוד בהטרדה?

הואשמתי בהטרדה מינית של עובדת, מה צפוי לי?

החוק להטרדה מינית מחייב כל מקום עבודה להעסיק ממונה על הטרדה מינית אליה פונות עובדות שחוו הטרדה מינית או עובדים שנחשפו להטרדה שכזו. ברגע הפנייה מתחילה הממונה שבידיה סמכויות בירור ובדיקה, לחקור את העניין. בירור העניין יכול להיעשות בשני מישורים, האחד, מישור משמעתי; השני – מישור פלילי. המישור המשמעתי הוא המישור שבתוך מקום העבודה ואשר כולל תשאול של המתלוננת, הנילון והחברים לעבודה; והמישור הפלילי שיונע רק אם המתלוננת תגיש תלונה במשטרה. פעמים רבות במקרים של הטרדה מינית לא משמעותית "נסגר" העניין במישור המשמעתי בלבד.

אדם שחשוד בהטרדה מינית זקוק לסיוע בשני המישורים. רבים מקלים ראש וחושבים שאם המשטרה לא מעורבת אז אין צורך בסיוע משפטי. זו טעות חמורה ובעלת השלכות קשות. בשביל לקבל זכויות ולהגן על עצמו, חייב הנילון ייצוג משפטי גם באפיק המשמעתי, כשייצוג זה ניתן על ידי עורך דין מומחה לדיני עבודה. אם עורך דין פלילי שאיננו מומחה לדיני עבודה יסייע לנילון בהליך המשמעתי זה לא מספיק. הנילון חייב לבחור בעורך דין שבקי היטב בדיני עבודה, מודע לדקויות ולניואנסים ובעל ידע, כלים ומיומנויות בתחום ההטרדה המינית בעבודה באופן ספציפי. 

מדוע יש צורך בייצוג גם בשלב המשמעתי? מה כבר יכול לקרות לנילון?

ההליך שמתנהל במקום העבודה חייב להיות הוגן וראוי ולהעניק לנילון את מלוא הזכויות ואפשרויות הפעולה הרצויות. גם להליך המשמעתי ולא רק להליך הפלילי השלכות מרחיקות לכת על חיי העובד, על שמו הטוב, פרנסתו, חייו האישיים וחירותו. הנילון חייב לדעת שיש לו זכויות, הוא חייב לדעת מהן הזכויות שלו וכיצד עליו לנהוג. להליך המשמעתי השלכות רבות מאד ויש להתנהל בו בזהירות, במתינות, בדרך נכונה, תוך מיצוי שלל הזכויות. וזאת בשל הסיבות הבאות:

1. כל מה שאומר החשוד בהטרדה מינית במסגרת הבירור המשמעתי ישפיע על האופן שבו יסתיים העניין. דבריו חשובים לאין ערוך והוא לא יוכל לומר בדיעבד שלא הבין את המשקל שיינתן להם ואת משמעותם. מה שהוא יאמר בפני הממונה יתועד וישמש נגדו להשלמת ההליך המשמעתי וישפיע כמובן על ההליך הפלילי. כבר בשלבים הראשוניים של בירור התלונה עלול להיות מוכרע גורלו של הנילון ולכן כבר מהרגע הראשון חשוב לדעת מה ואיך לומר, לבחור קו הגנה ולדעת כיצד להציג את הדברים כך שמה שייאמר לא יהיה בעוכריו בהמשך.  

2. לנילון יש זכות להביע את כעצמו. פעמים רבות בהליך במקום העבודה זכויותיו לא מכובדות. הוא נשפט בטרם הליך הוגן, "מורשע", נענש ושמו מוכתם. עורך דין שילווה אותו יבטיח שיקשיבו לדבריו, שישמעו את גרסתו ושיתנו לו אפשרות להתגונן ללא שיפוט מוקדם.

3. נילון ש"מורשע" ונענש באפיק משמעתי אולי לא ישב בכלא אבל בהחלט יכול לאבד את מעמדו בעבודה ואת פרנסתו. עלול להיות מפוטר, קידומו עלול להיעצר, הוא עלול לאבד זכויות עובדים ועוד.

4. פעמים רבות הממונה ו/או המעביד שמבררים את התלונה מוצאים את העובד אשם בהטרדה מינית בטעות בשל פרשנות שגויה של החוק. עו"ד מומחה שייצג אותו ימנע מצב ביש שכזה. 

 

ראיון וידאו עם עו"ד ערן קייזמן: "מה הדבר הראשון שיש לעשות כשמוגשת נגדכם תלונה על הטרדה מינית?"

כיצד יכול הנילון להתגונן מפני האשמה בהטרדה מינית?

הוא יוכל לטעון מספר טענות -

1. המתלוננת לא אמרה לא: אם מדובר במקרה של חיזור בשלו המתלוננת טוענת להטרדה וכאשר אין יחסי מרות בין הנילון למתלוננת, אם יוכיח הנילון שהמתלוננת לא ביקשה שיפסיק, סביר שהתנהגותו לא תיחשב הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית מחשיב כהטרדה מינית מצב בו הנילון הציע הצעות חוזרות ונשנות שנדחו. כלומר רק אם המתלוננת אמרה לא מפורש והבהירה שהיא לא מעוניינת ולמרות הבהרה זו הנילון המשיך לחזר אחריה יש כאן הטרדה מינית. בהקשר זה חשוב לציין, כי ישנם מקרים בהם גם אם העובדת לא הביעה אי הסכמה יש הטרדה מינית. למשל, אם יש יחסי מרות העובדת לא חייבת להגיד לא ועצם החיזור הוא כשלעצמו הטרדה מינית. 

2. היחסים היו בהסכמה- אם אין יחסי מרות, רומן במקום העבודה לא ייחשב לרוב כהטרדה מינית. הכל תלוי בנסיבות ובהקשר. 

3. זו עלילת שווא / סחיטה / נקמה של המתלוננת, למשל כאשר יחסים בהסכמה לא עלו יפה והובילו לתלונת שווא על הטרדה מינית. 

 

עוד בנושא:

תשובות מומחה מפורום פלילי לשאלות גולשים בנושא הטרדה מינית בעבודה

על הטרדה מאיימת והוצאת צו מניעה

 

* השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג

** עו"ד ערן קייזמן מתמחה בדיני עבודה

לדף הפייסבוק

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים