נפגעתם בתאונת עבודה? מה עושים? עצות מ-5 עורכי דין

תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד במהלך עבודה, או בדרך מהבית אל מקום העבודה או בחזרה ממקום העבודה הביתה.
ע"פ עו"ד ארז שרעבי, אם תאונה (ואפילו תאונת דרכים) קרתה לעובד בנסיבות כאלו, חשוב לציין כבר בפני הרופא המטפל, כי מדובר בתאונת עבודה.
במקרה של תאונת עבודה, העובד זכאי לקבל תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי. 

עם זאת, ייתכן שהעובד זכאי לפיצויים נוספים:

א.פיצוי מהמעביד במידה שהתאונה נגרמה עקב רשלנות מצידו;
ב.פיצוי מפוליסת ביטוח נכות או אובדן כושר עבודה;

תיעוד - חשוב לתעד את פרטי התאונה

אם אכן נפגעתם בתאונת עבודה, הדבר הראשון שיש לעשות, לדברי עו"ד אמיר שושני הוא, לתעד את התאונה. הניסיון מוכיח, שאחרי שעובד נפגע בתאונת עבודה, רובם המוחלט של המעבידים יגשו למקום התאונה, ואחרי התבוננות במפגע יזדרזו לתקן את מה שמצריך תיקון. אולם, תיקון מיידי של המפגע, בצד העובדה המשמחת שהוא ימנע מאחרים להיפגע גם כן, יפריע לנפגע להוכיח שהמפגע היה קיים, וכי בגללו נגרם לו נזק. 

חברת הביטוח, שתיכנס לתמונה מאוחר יותר, תכחיש את הטענה שבמקום היה מפגע, ותסרב לשלם פיצויים. ועל כן, חשוב ללכת מייד למקום התאונה ולצלם אותו. אם הנפגע בבית חולים, מומלץ שישלח מישהו מהמשפחה. יש להנחות את בן המשפחה לבקש את התיעוד מהאחראים על מצלמות האבטחה שיש במקום. 

דרור חייק סבור גם הוא, כי יש לבצע תיעוד סמוך ככל שניתן לאירוע עצמו, וכי יש לתעד את:

1. הפגיעה הגופנית כולל צילומים של האזורים שנפגעו.

2. המכשיר או כלי העבודה אשר ממנו נגרמה הפציעה.

3. סביבת העבודה.

4. הנחיות הבטיחות בעבודה, ציוד המגן, שלטי האזהרה, אמצעי המיגון וכו' (ואם אינם קיימים – לתעד זאת).

טופס ב.ל. 250 מהמעביד

עו"ד אבי שינדלר מוסיף, כי לאחר האירוע המעביד מנפיק אישור ב.ל.250 לפיו מדובר בתאונת עבודה. חשוב לראות, כי כל נסיבות האירוע אכן מתוארות באישור. כמו כן, חשוב לתאר לרופא המטפל את נסיבות האירוע ולוודא שהוא כותב זאת בתעודה הרפואית. חשוב לציין את כל האיברים שנפגעו ואת כל התחושות שחשים לרבות תחושות נפשיות ולא למעט משום תלונה, מכיוון שהתיעוד הראשוני חשוב להוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה הגופנית.

יש לשמור מסמכים רפואיים 

לדברי עו"ד דרור חייק, בנוסף לתיעוד של אירוע הפציעה עצמו, סביבת העבודה וכו', יש להקפיד לשמור את מלוא הניירת הרפואית, מסמכי חדר מיון, פינוי באמבולנס, קבלות עבור עזרים רפואיים, אישורים לביצוע פיזיותרפיה וכו', וזאת כדי שבעתיד תוכלו להציגם וכן לדרוש בגינם החזרים כספיים המגיעים לכם מקופת החולים או מחברת הביטוח.

דיוק בתיאור נסיבות האירוע

עו"ד ארז שרעבי מדגיש, כי חשוב לדייק בתיאור נסיבות האירוע בפני הגורמים השונים - הרופא המטפל, המוסד לביטוח לאומי, חוקר משרד העבודה או כל אדם המבקש לדעת את נסיבות התאונה. "לעיתים בתי המשפט דוחים תביעות של עובדים רק בשל העובדה כי נתגלו סתירות בין תיאור האירוע בפני גורמים שונים", אומר עו"ד שרעבי. משקל גדול במיוחד ניתן לדיווח הראשוני - בדרך כלל בפני הרופא המטפל וגם כאן חשוב לשים לב מה נאמר לרופא ומה נרשם על ידו. 

לסיוע - יש לפנות למשרד עו"ד

עו"ד אבי שינדלר מדבר על חשיבות הפנייה למשרד עו"ד במקרה של תאונת עבודה, ואומר כי ככל שהאירוע נחזה למשמעותי יותר, כך חשוב לפנות למשרד עו"ד שעוסק בתחום בשלב מוקדם יותר. הכוונה מקצועית מהשלב המוקדם היא חשובה.
עו"ד ארז שרעבי סבור גם הוא, כי רצוי לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד המומחה בתחום ולקבל יעוץ ראשוני לגבי זכויותיכם והדרך למצות אותן.

עו"ד אמיר שושני מחדד, כי אם אינכם יודעים למלא את טופס ההודעה על התאונה, שיוגש לחתימת המעביד, ואחר כך למוסד לביטוח הלאומי, מומלץ לפנות  לעורך דין שמתמחה בתחום כדי שיעזור לכם למלא את הטופס בצורה נכונה." תיקים קמים ונופלים על מילוי נכון של הטפסים! ", מטעים עו"ד שושני.

טיפול רפואי בזמנים מוגדרים

עו"ד ד"ר אילן להב מציין, כי ישנן פגיעות עבודה, שתקנות הביטוח הלאומי דורשות טיפול רפואי בהן בזמנים מוגדרים. כך למשל, במקרי בקע (HERNIA), נדרש הנפגע למספר תנאים וביניהם (ולא רק) קבלת טיפול רפואי בתוך 72 שעות והפסקה מיידית של עבודתו.
לכן, מיד לכשעולה ולו חשש בלבד לבקע, יש לפנות מיד לרופא, לממש את חופש המחלה הניתנת במקרה כזה בגין הבקע מיידית (ככל שהרופא מאשר אותו), וזאת כדי שלא תיפגע זכות הנפגע לתבוע.
כך גם פגיעות שמיעה מחייבות עמידה בלוח זמנים מסויים, המחייב למשל הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, בתוך 12 חודשים, מיום שתועדה לראשונה הפגיעה בשמיעה. ישנם כללים נוספים ומעט סבוכים, שאי עמידה בהם, עלולה לשמוט את הקרקע מתחת לנפגע המבקש בתום לב לממש את זכויותיו.

תביעה לביטוח לאומי

עו"ד ארז שרעבי מסביר כיצד יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. לדברי עו"ד שרעבי ישנם 3 שלבים: בשלב הראשון המוסד לביטוח לאומי צריך להכיר בתאונה  כתאונת עבודה, כלומר, לאשר כי הנסיבות הינן של תאונת עבודה.
לאחר הכרה המוסד לביטוח לאומי רשאי לתת לנפגע פיצוי בגובה שלושת רבעי השכר הממוצע שלו, לתקופה שבה העובד מצוי בחופש מחלה ונעדר מעבודתו. פיצוי זה המכונה דמי פגיעה מוגבל לתקופה של עד 91 יום לאחר התאונה.
בחלוף 91 יום, כל תשלום נוסף מותנה בבדיקה של ועדה רפואית, אשר תבדוק את הנפגע ובמידה ויקבעו אחוזי נכות בגין הפגיעה, יתכן והוא יהיה זכאי לתשלום.

עובדים עצמאיים - פעמים רבות עובדים עצמאיים נפגעים בתאונה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי מקפיד לבדוק, כשמדובר בעובדים עצמאיים, כי אכן התאונה היתה במהלך העבודה בדרך או בחזרה ממנה. עובדים עצמאיים עלולים לגלות כי המוסד לביטוח לאומי, עורך בעניינם בירורים וחקירות, הרבה יותר מאשר כשמדובר בשכירים.

עובד עצמאי חייב להקפיד ולוודא כל העת, כי ההכנסה עליה הוא מצהיר לביטוח לאומי, משקפת את הכנסתו בפועל. השכר המוצהר הוא הבסיס עליו ישולמו הפיצויים. במקרים בהם לאחר התאונה יטען העובד כי שכרו בפועל היה גבוה יותר, הוא יתקל בקשיים רבים, גם אם ברור כי הוא דובר אמת.

חישוב הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי

לדברי עו"ד אבי שינדלר, כאשר מקבלים את דמי הפגיעה, חשוב לזכור כי אם במהלך 12 החודשים שקדמו לתאונה קיבל הנפגע תשלום חד פעמי מהמעביד כמו, בונוס או מענק יובל או החזר מרוכז של הוצאות רכב או תשלום מכל סוג, בשיעור שעולה על 25% מהשכר הממוצע של העובד, אז תשלום זה יובא בחשבון הגמלאות שיקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי. המוסד לא עורך בדיקה יזומה ובאחריות הנפגע לבדוק זאת וליידע את המוסד על הזכות.
עו"ד שינדלר מוסיף, כי נפגע שבסיס השכר שלו נמוך עשוי לקבל גמלאות גבוהות יותר בתביעה מקבילה אותה הוא יכול להגיש לענף נכות כללית ולתמרן בין המסלולים לפי הגבוה מבין שתי הקצבאות.

נפגע שיש לו נכות זמנית בשיעור של 90% לפחות לתקופה של כחצי שנה לפחות, יכול לקבל פטור ממס הכנסה לתקופה, ונפגע שהנכות שלו משפיעה לרעה על רמת ההשתכרות שלו יכול באמצעות ת' 15 להגדיל עד פי 1.5 את שיעור הגמלה .

עוד בנושא:

המדריך להתמודדות מעשית עם תאונות עבודה

תאונות עבודה - המדריך (חלק א')

מדריך לנפגעי תאונות עבודה (חלק ב'- עירעורים)

תשובות לשאלות נפוצות על תאונת עבודה מפורום נזיקין ותאונות

 

אודות עו"ד אורנית אבני גורטלר בגוגל פלוס

 

עו"ד אמיר שושניעו"ד אילן להב        עו"ד דרור חייק      עו"ד אבי שינדלר

        עו"ד אמיר שושני              עו"ד אילן להב                 עו"ד דרור חייק           עו"ד אבי שינדלר