4.2 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
רשלנות רפואית בהריון ולידה/ המדריך שלכם

מהי רשלנות רפואית בהריון?

כדי להבין מה נחשב לרשלנות רפואית בהיריון ולידה, צריך להבין, תחילה, מהי רשלנות רפואית. רבים סבורים שרשלנות רפואית מתקיימת כשהטיפול הרפואי לא הצליח או כשנגרם נזק לחולה. אלא שהצלחה או כישלון של טיפול רפואי אינם אומדן לרשלנות. רשלנות רפואית היא חריגה של הגורם המטפל מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל, או בשפה המשפטית- חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. יש מקרים שבהם רופא נוהג ברשלנות אבל לא נגרם נזק, ויש מקרים רבים בהם נגרם נזק גם כשניתן הטיפול הרפואי הטוב ביותר.

 רשלנות רפואית בהיריון היא רשלנות המתרחשת בעת מעקב ההיריון. מעקב זה שנועד להבטיח את בריאות האם והעובר ולספק להורים מידע מלא ככל הניתן בנוגע להתפתחות העובר והסיכון שהוא ייוולד עם מומים או שמומים יתפתחו אצלו בעתיד, רצוף בבדיקות ופעולות רפואיות. אלה מתחילות עוד בטרם ההיריון וממשיכות על פני שלביו השונים. 

רשלנות במהלך מעקב ההיריון יכולה להתקיים במגוון מצבים, ביניהם, מצב בו האם לא הופנתה לביצוע הבדיקות המתחייבות והמקובלות; מצב של אבחון שגוי או אי אבחון של מומים בסקירת מערכות; מצב בו לא בוצעו בדיקות המשך ומעקב לאחר אבחון מומים או סימנים מחשידים שונים בסקירות מערכות; מצב בו ניתן טיפול רפואי לקוי לאם במהלך ההיריון (אי ביצוע בדיקות דם ושתן, טיפול לא נכון בבדיקות חריגות שמתגלות) ועוד.

כל אחד מהמקרים הללו עלול להיחשב לרשלנות, אך לשם כך לא מספיק להוכיח שהייתה רשלנות במהלך מעקב ההיריון, אלא יש להוכיח גם שניתן היה למנוע את הנזק. כלומר, שאילו ההורים היו מקבלים את המידע בנוגע למום של העובר, הם היו בוחרים לבצע הפסקת היריון והדבר היה מתאפשר. 

כיצד מתבטאת רשלנות בבדיקות מעקב ההריון הקיימות?

ככל שהשנים חולפות ועולם הרפואה מתקדם, אנחנו צוברים עוד ועוד ידע וכלים רפואיים לבחון את התפתחות העובר והמטען הגנטי שלו. דברים שנראו בעבר הלא רחוק כמו מדע בדיוני, הם היום עניין שבשגרה. בעקבות כך, התפתחה רוטינה של בדיקות שנהוג לבצע במהלך ההיריון. בכל אחד מהשלבים של מעקב ההריון תיתכן רשלנות, כך:

רשלנות בבדיקות גנטיות: הטיפול בהיריון מתחיל פעמים רבות, עוד לפני הכניסה להיריון, כאשר ההורים פונים לביצוע בדיקות גנטיות שמסייעות להעריך את הסיכון שיוולד להם ילד עם מומים שעוברים בתורשה. ישנו מספר קטן של בדיקות שמומלצות לכלל האוכלוסייה (בדיקות לטיי זקס, ציסטיק פיברוזיס ומחלה ניוונית בשם SMA). בדיקות אחרות מומלצות לאוכלוסיות ספציפיות, לפי שכיחות המחלה הגנטית באוכלוסייה (אשכנזים, אנשים שמוצאם בצפון אפריקה וכו'). כשעולה חשש ספציפי (אם בגלל גיל היולדת, נישואי קרובים, מחלות גנטיות במשפחה, מומים שנמצאו בבדיקות שונות במהלך ההיריון וכו') יש צורך בביצוע ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות נוספות. חשוב לדעת שקיימת אפשרות לבצע בדיקות גנטיות נרחבות בתשלום- ורופא הנשים צריך ליידע את ההורים בנוגע לכך ואם לא עשה כן יש חשש לרשלנות. 

רשלנות בבדיקות דם ושתן ומעקב: לפני ההריון ולעתים תכופות במהלכו יש לבצע בדיקות דם ושתן ובהמשך גם לבצע מעקב לחץ דם, משקל, חלבון בשתן ועוד. אי הפניה לבדיקות אלה, או התעלמות מתוצאותיהן יכולים להוות רשלנות.

רשלנות בבדיקות דימות: בין השבועות 6-12 מתבצעת בדיקות אולטרה סאונד לאיתור דופק ובדיקת גיל היריון. בין השבועות 11-14 מבוצעת בדיקת שקיפות עורפית (בדיקת אולטרה סאונד פשוטה שבודקת את קוטר הנוזל בעורף העובר) ובדיקה משלימה של סקר ביוכימי של דם האם. בדיקות אלה מגדילות מאד את הסיכוי לאבחן מחלה גנטית קשה בשם תסמונת דאון. בהמשך יש בדיקת אולטרה סאונד של השליש השלישי להיריון, שמיועד למעקב אחר החיות, הגדילה ותנוחת העובר. אי הפניה לבדיקות אלה, או התעלמות מתוצאותיהן יכולים להוות רשלנות.

רשלנות בבדיקות לאיתור מומים כרומוזומליים: בין השבועות 16-20 מבוצעת בדיקת תבחין משולש שמיועדת לאבחון תסמונת דאון ומומים במערכת העצבים המרכזית. בין השבועות 19-25 (עם המלצה לביצוע בין השבועות 20-23) מתבצעת סקירת מערכות. מדובר בבדיקה חשובה ביותר, בה מומחה בתחום האולטרה סאונד סוקר את מערכות העובר ובודק את תקינותן. בדיקה זו לא מאפשרת אבחון של כל המומים, אבל היא מסייעת לאיתור מומים באחוזים גבוהים ביותר. אי הפניה לבדיקות אלה, או התעלמות מתוצאותיהן יכולים להוות רשלנות.

בנוסף, בין השבועות 24-28 יש לבצע בדיקת העמסת סוכר. אי הפניה לבדיקה או התעלמות מתוצאותיה (למשל לא להמשיך בבירור על אף שיש צורך בכך) יכולים להוות רשלנות.

ישנן בדיקות חשובות נוספות שניתן לבצע, אבל רק במקרים מסוימים הן ממומנות על ידי מערכת הבריאות. בין השבועות 10-12 ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה, שמסייעת לאיתור מומים כרומוזומליים אצל העובר. בדיקה נוספת, עם מטרה דומה, היא בדיקת מי שפיר שמבוצעת בין השבועות 16-20. בדיקות אלה כרוכות בסיכון (בעיקר להפלת העובר), אבל הורים רבים מבצעים אותן היום, גם ללא הכוונה של יועץ גנטי או המלצה רפואית, מתוך רצון של ההורים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע מומים גנטיים אצל הילד. עולם בדיקות המטען הגנטי הולך ומתעדכן ללא הפסקה וכיום ישנן בדיקות חדשות, כמו בדיקת צ'יפ גנטי, שמגיעות לרזולוציות מדהימות ומצליחות לאתר מומים שבדיקת סיסי שליה ומי שפיר לא "יודעות" לאתר. בדיקה נוספת שהורים רבים מבצעים היא סקירת מערכות "מורחבת" שמבוצעת באופן פרטי. מדובר בסקירת מערכות בה המומחה בוחן ומתעכב על איברים רבים יותר מאשר הבדיקה ה"רגילה". הורים רבים מבצעים היום גם סקירות מערכות נוספות- סקירה מוקדמת (שבועות 13-17) וסקירה בשליש השלישי של ההיריון, כדי למקסם את הסיכוי לאתר מומים אצל העובר. האחריות של הרופא היא להסביר להורים על האפשרות לעבור בדיקות אלה ולהציג בפניהם את חשיבותן. 

מהי רשלנות רפואית בלידה?

קצת מוזר אולי להתייחס ללידה (אולי ההליך הטבעי והמופלא ביותר בעולם) כאל הליך רפואי, אבל זה בהחלט כך. מרבית הלידות מתנהלות ללא הפרעה ובאופן הטבעי ביותר, אבל ישנן לידות שמסתבכות ונגרמת בהן סכנה לבריאותם ולעתים גם לחייהם של היולדת והעובר. הלידה מחולקת למספר שלבים ולשלבי משנה- ולכל אחד מהם הסיכונים הטמונים בו, והטיפול הרפואי המקובל כדי למנוע את הסיכונים או להתמודד איתם. אחד ממקרי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר הוא חוסר התייחסות או התייחסות לא נכונה של הצוות הרפואי למצוקה עוברית. אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים  בהם הצוות הרפואי לא פעל נכון או לא פעל במהירות הנדרשת לנוכח מצוקה של העובר, ובעקבות כך נגרמו פגיעות קשות לעובר. מקרי רשלנות רפואית נפוצים נוספים במהלך הלידה הם ביצוע רשלני של הזרקת אפידורל ליולדת, ניהול לא נכון של לידת ואקום או לידת מלקחיים, היעדרות של רופא בזמן בו הוא נדרש, הותרת שארית שליה הרחם לאחר הלידה או פרק כתפיים. 

האם יש להורים שבדרך יכולת לצמצם את הסיכון לרשלנות?

התשובה לשאלת חלקם של ההורים בהימנעות מרשלנות רפואית במהלך ההיריון והלידה סבוכה מאד. מצד אחד, ככל שההורים יודעים יותר על ההליך, הבדיקות האפשריות והסיכונים, הם מקבלים את הכלים לוודא שהטיפול בהם במהלך ההיריון והלידה מתבצע כראוי. מצד שני, אוי לנו אם כל זוג הורים יחשוב את עצמו בר סמכא להתערב בשיקולי הרופאים המטפלים. יש להניח, שכמו תמיד, דרך הביניים היא הנכונה ביותר. הטיפים שניתן לתת  להורים בהקשר זה הם:

1. קראו ולימדו - כדאי לקרוא ולדעת.

2. אל תחסכו בעלויות- כדאי להשקיע ולא לוותר על ביצוע בדיקות נוספות שאינן ממומנות על ידי המערכת (לכל הפחות בדיקות שאין בהן סיכון כמו בדיקות גנטיות של ההורים, סקירת מערכות מורחבת וסקירות נוספות במהלך ההיריון).

3. בחרו רופא טוב, שאתם מאמינים בו. 

4. הקפידו על ביצוע הבדיקות הנדרשות בזמן.

5. אל תתעלמו מתחושות, ואם אתם חושדים בבעיה כלשהי מהרו להיבדק. 

כיצד יש לנהוג כאשר יש חשד לקיומה של רשלנות רפואית?

ישנם, לצערנו, מקרים שמעלים את החשד שהטיפול הרפואי בהיריון או בלידה היה לקוי. כך, למשל, כשנולד ילד עם מומים, או כשהליך הלידה מסתבך ומסתיים בנזק ליולדת או לתינוק. זה לא בהכרח אומר שהיתה רשלנות רפואית, אבל בהחלט מחייב לבחון את הדברים. 

אם אתם נמצאים במצב שכזה חשוב שתפעלו בדרכים הבאות:
1.צרו קשר בהקדם האפשרי עם עו"ד רשלנות רפואית, מומחה בתחום. אין להורים שמץ של סיכוי להתמודד בעצמם את הנושא, מכיוון שזהו אחד הנושאים המורכבים ביותר בעולם הנזיקין. חשוב לפנות, מוקדם ככל הניתן, לעורך דין מתאים ולפעול על פי הנחיותיו.

2.תיעוד: עליכם לרשום, מיד, את המאורעות, כדי שלא תשכחו מה בדיוק התרחש ואיך. כל פרט יכול להיות חשוב- מה המליצו לכם? מה עשיתם? כיצד פעלו הרופאים? מתי? לעתים אין מנוס מביצוע הקלטה של שיחות עם הצוות הרפואי. לצערי הרב, התרבות הרפואית-משפטית בארץ איננה מאפשרת, בדרך כלל, הודאה באחריות מצד רופאים שהתרשלו.  כל מילה שתיאמר עשויה להיות בעלת משמעות ולמרות שמדובר במטלה לא נעימה- מומלץ להקליט את הדברים כדי למנוע את הכחשתם בהמשך.

3.היו זהירים: חברות הביטוח ומחלקות ניהול הסיכונים של בתי החולים נכנסות לתמונה במהירות וכל השיח מתנהל בין עורכי הדין. למרבה הצער, ישנם גם מקרים של תיקים רפואיים שהותאמו (בלשון עדינה) לגרסאות הרופאים המטפלים. יש חלון הזדמנויות קצר, בדרך כלל ביום או הימים הראשונים לאחר האירוע, בו קיימת נגישות לגורמים המטפלים עצמם.

מה גובה שכר הטרחה?

מרגע הפנייה לעורך הדין מתחיל הטיפול המשפטי. בעת המפגש בין ההורים לבין עורך הדין, ינסה עוה"ד ללמוד את התמונה העובדתית הרלוונטית המלאה. אם יוחלט על המשך פעולה, ההורים מוחתמים בפני עורך הדין על ייפוי כוח, טופס ויתור על סודיות רפואית והסכם שכר הטרחה. בדרך כלל, שכר הטרחה נגבה באחוזים מכספים שתקבלו, והאחוזים נעים, על פי רוב, בין 20-30% בצירוף מע"מ, על פי מורכבותו של התיק. העובדה ששכר הטרחה נגבה על יסוד אחוזים טובה להורים. מעבר לכך הם אינם מתחייבים לשלם השכ"ט מראש, אלא רק במקרה של זכייה. מנגנון זה גם מבטיח שעורך הדין ייקח על עצמו רק תיקים שהוא מאמין בהם ובסיכויי ההצלחה שלהם- ולא יוביל אתכם למרדף שווא, שעלול להיות עמוס בהוצאות משפטיות ובכאב לב בסופו. לאחר ההתקשרות ממשיכים שלבי ההליך המשפטי כך:

שלב ראשון – ריכוז החומר הרפואי: עורך הדין פונה למוסדות הרפואיים הרלוונטיים, ובהמשך הוא יקבל לידיו את התיקים הרפואיים. 

שלב שני – פנייה למומחים רפואיים: עוה"ד יאתר עבורכם מומחים רפואיים. תביעה בגין רשלנות רפואית כוללת תמיד חוות דעת רפואית התומכת בטענות התובעים לקיומה של רשלנות רפואית. השאלה האם הייתה במצב דברים מסוים רשלנות רפואית היא מאד סבוכה, ולשם בירורה הצדדים נעזרים במומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים, שבוחנים את הטיפול שניתן ומבהירים מהו סטנדרט הטיפול המקובל בנסיבות המקרה. הם עושים זאת בעזרת הידע והניסיון שלהם, ספרות רפואית ונהלים מחייבים. אי אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בלי חוות דעת רפואית. 

שלב שלישי – מתן חוו”ד מומחה: הרופא המומחה יערוך בשלב הראשון חוות דעת ראשונית, בה הוא יתייחס בכלליות למאורעות ויקבע האם יש, לדעתו, עילה להגשת תביעה. אם התשובה חיובית, מתקדמים לכתיבת חוות דעת מלאה לבית המשפט- שהיא ארוכה, מפורטת ויקרה הרבה יותר.

שלב רביעי – הגשת כתב תביעה: לאחר שחוות הדעת מוכנות, עורך הדין כותב את כתב התביעה ובוחר היכן נכון להגיש את התביעה- האם בבית משפט שלום או מחוזי, ובאיזו עיר להגיש. השיקולים לכך מורכבים ונגזרים מסכום התיק ומשיקולים נוספים.

שלב חמישי – ניהול משפט: בחלק מהמקרים התביעה תתברר בבית המשפט ושני הצדדים יביאו ראיות שיתמכו בגרסתם. פעמים רבות מסתיים התיק בפשרה בין הצדדים.

שלב שישי – שלב ההכרעה: אם התנהל משפט בית המשפט ייתן פסק דין בו יקבע האם הייתה רשלנות רפואית ומה הפיצוי שיינתן להורים. אם הצדדים הגיעו לפשרה, בית המשפט יבחן אותה ויאשרה, כך שההסכמות יקבלו תוקף של פסק דין. 

האם הזכות לתבוע בגין רשלנות רפואית בהריון מוגבלת בזמן? יש סיכון להתיישנות?

בוודאי, בכל עניין משפטי, כמו גם בהקשר של רשלנות רפואית יש "חלון הזדמנויות" – תקופת זמן, במסגרתה ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם לאדם. תקופה זו מכונה תקופת התיישנות. תקופת ההתיישנות הבסיסית להגשת תביעת רשלנות היא 7 שנים מהיום בו "נולדת עילת התביעה" (במקרה שלנו- בדרך כלל מיום הלידה). 

כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, יש לשים לב לעובדה שמדובר ביותר מניזוק אחד. הילד ניזוק וגם הוריו וכולם תובעים פוטנציאליים. כשמדובר בתביעה של הילד,7 השנים מתחילות להיספר רק כשהוא מגיע לגיל 18. כלומר, יש 25 שנים להגשת התביעה. 

הסדר זה איננו חל בכל המקרים, ותקופת ההתיישנות בנוגע לתביעות בגין מומים שלא אובחנו במהלך ההיריון היא שונה. בשל מורכבות העניין יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום רשלנות רפואית ולברר איתו את סוגיות ההתיישנות כדי לא לפספס ולאבד את הזכות להגשת תביעה. 

לסיכום, כשהחלום ללדת ילד בריא מתנפץ והאחראים לניפוצו הם גורמים רפואיים ניתן לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם אם יוכח קיומה של רשלנות רפואית. אם אתם נמצאים במצב שכזה מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית ולבחון את הנסיבות. 

עוד בנושא:

אין התיישנות על תביעת "הולדה בעוולה"

רופא המקיים מעקב הריון חשוף לתביעת רשלנות

הפלת בשל רשלנות רפואית - האם מגיע לך פיצוי?/מדריך


* השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג