5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
פסילת ראיות שהושגו שלא כדין - כיצד?

תורת "פרי העץ המורעל" שידועה בארצות הברית, מחלחלת בשנים האחרונות גם אל המשפט הפלילי הישראלי.
בקצרה יאמר, כי ע"פ התורה הנ"ל, ממצאים שהושגו בפעולות לא חוקיות של המשטרה, לא יוכלו להתקבל בבית המשפט.

בעבר הלא רחוק, בתי המשפט בישראל נטו שלא לפסול ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים.
המשמעות של פסילת ראיה, היא שלא ניתן יהיה לעשות שימוש באותה ראיה במסגרת ההליך בבית המשפט, שכן אותה ראיה "פסולה", ולכן בית המשפט לא יכול להשתמש בה.

עם השנים, כאשר ההכרה בזכויות האדם הלכה והתגברה, חל צמצום במגמה זו.
בפרשת "יששכרוב", המדובר היה בחייל שנחקר במצ"ח בחשד לשימוש בסם, עבירה חמורה במשפט הצבאי.

חוקרי מצ"ח, גבו מיששכרוב הודאה בשימוש בסם, תוך שהם לא מיידעים אותו כי זכותו להיוועץ בעו"ד ובעקבות זאת "חילצו" ממנו הודאה באשמה.

פסילת הודאות בנסיבות מסוימות

בפסק הדין נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי בנסיבות מסוימות ניתן יהיה לפסול הודאות של נאשמים שנגבו שלא כדין.
באותו מקרה, הודאתו של יששכרוב שנגבתה שלא כדין נפסלה, ולא ניתן היה לעשות בה שימוש בבית משפט.

הפעולה התבצעה שלא כדין? ניתן יהיה לפסול את הראיה

ההלכה הלכה והתפתחה ובשנים האחרונות התקבלה הלכת "בן חיים".
באותה הלכה, בית המשפט העליון דן במספר מקרים של קבילותן של ראיות שנתפסו בחיפושים שהתבצעו ע"י המשטרה שלא כדין.
באותם מקרים, המדובר היה בסכינים שנתפסו וכן בסמים שנתפסו, כאשר החיפושים נעשו שלא כדין.

בעניין זה, חשוב לציין, שעבירת החזקת הפגיון נחשבת לעבירה חמורה יחסית ומועדפת ע"י הרשויות השונות, ולכן לא בנקל ניתן "לחמוק" מאשמה בעבירה זו.
בית המשפט קבע בהלכת "בן חיים", שכאשר מבוצעת פעולה (באותו מקרה חיפוש), שלא כדין, ניתן לפסול את הראיה.

מה המשמעות של פסילת ראייה?

המשמעות של פסילת ראיה היא, שלא ניתן יהיה לצורך העניין, "להשתמש" בסכין או בסם כמוצג במשפט. מה שאומר, שבעבירות מסוג זה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשמים בעבירות, מאחר שבמקרה שאין סכין או סם – אין עבירה.
לעניין החיפוש, ראוי לציין, כי שוטר יכול לבצע חיפוש בכל אדם בשני תנאים:

1. אם התעורר אצל אותו שוטר "חשד סביר", שאותו אדם מעורב בעבירה. השאלה מהו אותו חשד סביר ומתי הוא מתעורר הינה שאלה תלוית נסיבות וכל מקרה נבדק ונבחן לגופו.

2. אם האדם נתן הסכמתו החופשית ומרצונו לביצוע אותו חיפוש על גופו. לא מספיק שהשוטרים יטענו שאותו אדם נתן הסכמתו, אלא שנקבע בפסיקת בתי המשפט כי במקרה שכזה, צריך שיוסבר לאותו אדם במפורש, כי יש לו זכות להתנגד לחיפוש.

אותה הלכה גרמה למצב שבו תיקים רבים שהגיעו לבתי המשפט, הסתיימו בכך שהתביעה חזרה בה מכתב האישום, והאישום כנגד אותו אדם בוטל.

בחלק אחר מהמקרים, נוהלו הליכים שבסיומם קבע בית המשפט שיש לזכות את הנאשם.

כמובן שהיו גם הליכים שנוהלו ושבהם, בסופו של יום, הנאשם הורשע בביצוע העבירות.

במקרים אחרים, הדבר הוביל להסדר טיעון טוב עם התביעה.
משמעותו של הסדר טיעון היא שהנאשם "זוכה" לאישומים מופחתים ולעונש מופחת, "בתמורה" להודאתו באשמה. ישנם מקרים שמדובר בהישג של ממש.

לסניגור יש יכולת להשפיע

בסופו של יום, סניגור טוב, עושה שימוש בכלים החדשים והמשמעותיים שנתנה בידיו אותה הלכה של פסילת ראיות, ובמקרים רבים הוא יכול להשיג "הטבות" משמעותיות בניהול ההליך ללקוחותיו, עד כדי ביטול האישומים כנגדם.

 

פסקי הדין שאוזכרו במאמר:

1. רע״פ 10141/09 בן חיים ואח׳ נגד מדינת ישראל

2. ע״פ 645/05 יששכרוב נגד מדינת ישראל

 

* עו"ד משה אלון עוסק בדין פלילי ומשמעתי