4.4 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 5)
הליך גילוי מרצון - "הלבנת הון חוקית"/מדריך

כידוע, כדי שאדם ישלם מיסים על הכנסותיו או במילים אחרות, כדי שרשות המיסים תדע כמה לדרוש ו/או לחייב בתשלום מס הכנסה על הכנסה מסוימת, בשלב הראשון, נדרשים הנישומים לדווח על מקורות ההכנסה השונים, ורק לאחר הדיווח על מלוא ההכנסות, יגיע השלב השני, בו יחושב גובה החיוב בתשלום מס. שני השלבים הללו רלוונטיים לגבי מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מכס וכד'.

לאור האמור לעיל, הוראות העונשין שבפקודת מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין וכדומה, עוסקות בהטלת עונשים, סנקציות אזרחיות ופליליות הן באשר לאי מילוי חובת הדיווח על הכנסה מסוימת והן באשר לאי תשלום או העברת המס אגב אותה ההכנסה.

במאמר זה נעסוק דווקא בסנקציות הפליליות ובדרך המילוט מסנקציות חמורות אלה במסגרת הליך גילוי מרצון. אולם, לא נצא ידי חובתנו אם לא נעמוד ולו על קצה המזלג על ההבחנה שבין סנקציות פליליות וסנקציות אזרחיות.

סנקציות האזרחיות - מהן?

מדובר בהטלת קנסות ו/או עיצומים כספיים ו/או באי התרת ניכויים, הוצאות מסוימות לרבות שלילית ניכוי מס במקור וכיו"ב. נהוג לכנות סנקציות אלה "דמים" (כסף בארמית), סנקציות במישור הכלכלי. לדוגמה: סעיף 195ב' לפקודת מס הכנסה מטיל עיצום כספי בשל אי הגשת דו"ח שנתי במועד, סעיף 94 לחוק מע"מ הינו הסעיף המקביל לסעיף 195ב' לפקודה, ואף הוא מטיל קנס בשל איחור הגשת דו"ח וכיו"ב.

סנקציות פליליות

ברי, כי הסנקציות הפליליות הן חמורות יותר, בין היתר בשל העובדה שהן מוטלות על עבירות חמורות יותר, וקובעות עונשי מאסר או קנס כספי גבוה תמורת המאסר. גם עבירות אלה מכונות "דמים", אולם כאן הכוונה לדם ממש – מאסר בפועל.

מהותו של הליך גילוי מרצון

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לנישום, שכיר, עצמאי, תושב ישראל בעבר או בהווה או בעצם לכל ישראלי אשר ברשותו "הון שחור", קרי: הכנסות לא מדווחות ו/או נכסים כאלה ואחרים לא מדווחים, לבוא ולשלם את המס המגיע מאותם ההכנסות או הנכסים הלא מדווחים מבלי שיפתחו נגדו הליכים פליליים.

מדובר בהליך חסר תקדים שבעצם מאפשר לנישום "להכשיר את השרץ" או "קופת השרצים" תוך תשלום המס המגיע, וזאת מבלי להיענש ובמקרים מסוימים אף מבלי לחשוף את זהותו עד למועד התשלום בפועל.

הוראת השעה על בקשה לגילוי מרצון

ביום 7 בספטמבר 2014, פרסמה רשות המסים את "הוראת השעה על בקשה לגילוי מרצון" (להלן: "הבקשה"), לפיה יוכל הנישום, בהתאם לקריטריונים הקבועים בבקשה, לבחור בין "מסלול אנונימי" לבין "מסלול מקוצר" שאינו אנונימי, לדווח על נכסים והכנסות לא מדווחות, לשלם את המס המגיע אגב הדיווח כאמור ובכך בעצם להסיר את החשש מפני הליכים פליליים.

כאן המקום לציין, כי חלון ההזדמנויות שניתן לנישומים במסגרת הבקשה מוגבל לשנה אחת בלבד ממועד פרסום הבקשה ,קרי: ניתן להתחיל הליך של גילוי מרצון וליהנות מההטבות המגולמות בבקשה עד ליום 7 לספטמבר 2015 בלבד.

מסלול אנונימי

במסגרת ההליך האנונימי, תוגש הבקשה ע"י עורך דין המייצג את הנישום. במאמר מוסגר יצוין, כי ישנה חשיבות רבה מאוד לביצוע ההליך ע"י עורך דין מומחה למיסים ולא ע"י רואה חשבון ו/או יועץ מס, שכן במקרה שחלילה ההליך לא מגיע לסיומו, כלומר: לא מקבל את אישורו של סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המיסים ופוטר את הנישום מהליכים פלילים, אזי לרואה החשבון ו/או ליועץ המס אין חיסיון מוחלט לגבי הפרטים שהובאו בפניו, במסגרת הגשת הבקשה. משמעות  הדבר היא, שאם יפתח הליך פלילי כנגד הנישום, רואה החשבון או יועץ המס אינם יכולים שלא להשיב לשאלות של מחלקת החקירות של רשות המיסים בכל הקשור ללקוח שלהם. כאמור, לעורך הדין קיים חיסיון מוחלט – חיסיון עורך דין לקוח ואין לרשות כל דרך לגלות את אשר הוצג בפני עורך הדין ע"י הלקוח.

הבקשה האנונימית תכלול את כל המידע בדבר ההכנסות ו/או הנכסים שלא דווחו, חישוב המס, מקור ההכנסות וכיו"ב. הגורם המוסמך ברשות המיסים שקבל לידיו את הבקשה, יעביר את הבקשה לטיפולו של הגורם האזרחי. תוך  90 ימים ממועד העברה לגורם האזרחי, יחשוף המבקש את זהותו בפני אותו גורם. בהמשך יאומתו נתוני הבקשה, יקבע סכום המס לאחר קיזוז הפסדים, זיכויים וכיו"ב, ישולם המס ויתקבל הפטור המיוחל מהליכים פליליים.

מסלול מקוצר

זהו מסלול מהיר יותר, שכן כבר במסגרת הגשת הבקשה מוגשים הדו"חות השנתיים המתוקנים לגורם האזרחי המטפל ותוך 15 ימים יש לשלם המס הנובע מהבקשה. יצוין, כי המסלול המקוצר הוא: א. מוגבל להון שלא דווח עד גובה של 2 מליון ש"ח והמס בגינו לא יעלה על חצי מיליון ₪. ב. הבקשה במסלול מקוצר כוללת חשיפה מראש של זהות מגיש הבקשה, כלומר: אין אפשרות להגשת בקשה אנונימית במסלול המקוצר.

לסיכום - מהו המסלול המועדף?

ניסיון העבר מלמד, כי הן לרשות המיסים והן לנישומים המסלול האנונימי הוא המסלול המועדף, בין היתר לאור הצלחתו הרבה ובעיקר מפני שהמסלול האנונימי מאפשר יחסי כוחות שוויוניים בין פקיד השומה שמעוניין בגביית המס, אבל אינו יכול לשלוח את ידו לכיס הנישום, לבין הנישום שאף הוא מעוניין בתשלום המס, אולם לא בכל מחיר ומבלי שחרב ההליך הפלילי תרחף מעל ראשו ותהווה אמצעי לחץ בלתי הוגן.

• עו"ד אברהם רוזנברג, עוסק במיסים, ממשרד רוזנברג, לוי – משרד עורכי דין. המשרד מתמחה במיסוי אזרחי פלילי ובאיסור הלבנת הון, הן מול פקידי השומה, תחנות מע"מ ומיסוי מקרקעין בשלבים המנהלים והן במסגרת ניהול ההליכים בין כותלי בתי המשפטי השונים.