3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
ההבדלים בין דין פלילי לדין משמעתי - מהם?

שוטרים, עורכי דין, עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות וגורמים רבים נוספים, נתונים למרותו של הדין המשמעתי, בנוסף לדין הפלילי שחל על כל אדם ואדם.
הדין המשמעתי קובע לקבוצות מסוימות נורמות התנהגות שונות מאלו שחלות על הציבור "הפשוט".

מטרתו של הדין המשמעתי, באופן כללי ופשטני, היא לגרום לכך שאותם אנשים שמשתייכים לקבוצות ולגופים שקיימת בהם חשיבות רבה למשמעת ולנורמות התנהגות בתוכם, אכן ינהגו כפי שמצופה מהם.
קיימים מצבים רבים, בהם אותו אדם שעומד לדין משמעתי, כלל לא עבר עבירה פלילית כלשהי, ואם אותו אדם היה אזרח "פשוט", המעשה בגינו הוא מואשם בדין משמעתי, כלל לא היה יוצר כל בעיה שהיא.

קללה - יכולה להוביל להעמדה לדין משמעתי

לדוגמא, אדם שמקלל את שכנו: בהנחה שאין כל איום, והמדובר בקללות "רגילות", הרי שלא נעשתה כאן כל עבירה פלילית.
אם אותו אדם הוא עו"ד, שוטר או עובד מדינה, הוא בהחלט עלול למצוא עצמו עומד לדין משמעתי, גם אם אין לתפקידו שום קשר ואפילו קלוש לאותו מקרה.

באותו הליך, צפוי למצוא עצמו הנאשם בהליך המשמעתי, נתון בפני סנקציות רבות וקשות, עד כדי פיטוריו ממקום העבודה.

ייצוג בידי עו"ד

כמובן, שבדומה לדין הפלילי, גם בהליך המשמעתי זכאי הנאשם לייצוג, ואכן, מרבית הנאשמים מיוצגים בידי עורכי דין, אשר יכולים להקל משמעותית על ההליכים ולעיתים, אף לזכותם מכל אשמה.
החשיבות לייצוג בידי עורך דין שמכיר היטב את הנושא הינה קריטית.

הגשת כתב אישום - אפשרית

באופן עקרוני, העמדה להליך פלילי אינה מונעת מהגשת כתב אישום משמעתי כלפיי אותו נאשם באותו מקרה בדיוק.
אין המדובר בענישה כפולה ולא תעמוד לנאשם הגנה "כבר נשפטתי".
המדובר בשני הליכים נפרדים לחלוטין.

לא רק שההליכים הם נפרדים, אלא שבמקרים רבים, עצם הרשעתו של נאשם בדין הפלילי, יוצרת בפני עצמה עבירה משמעתית שבגינה הוא עשוי לעמוד לדין ובמקרים רבים אף לסיים את עבודתו.

נאשמים רבים כלל לא מודעים לעבודה זו ולעיתים, ממהרים להגיע להסדר מקל בתיק פלילי, מבלי שהם מבינים שבכך חרצו את דינם לפיטורים ודאיים ממקום עבודתם.

"הסבת" הליך פלילי מסוים להליך משמעתי

במקרים רבים, וכמובן שבנסיבות המתאימות, ניתן "להסב" הליך מהליך פלילי להליך משמעתי ובכך משיגים שני דברים:

1. הליך משמעתי לא "מכתים" את המרשם הפלילי של הנאשם ואינו מופיע במרשם שנהוג לכנותו בשם "תעודת יושר".

2. במקרים רבים, ניתן להמשיך את עבודתו של אדם שהורשע בדין משמעתי, מה שלרוב אינו נכון לגבי אדם שמורשע בדין הפלילי.

מקרה שהיה: נסיבות מקלות ולכן העמדה לדין משמעתי בלבד

כך לדוגמא, הח"מ ייצג שוטר אשר ביצע עבירה של תקיפה חמורה כלפי אזרח, כאשר ריסס לעברו גז פלפל.
לא הייתה מחלוקת לגבי ביצועה של העבירה, מאחר שהמעשה צולם והוסרט בסרטון שאף הועלה לאתר "יוטיוב".
מה שלא נראה באותו סרטון, הוא העובדה שלפני אותו מעשה, האזרח קילל את השוטר קללות חמורות והתנהג בצורה פרובוקטיבית יותר.

כמובן, שהדבר אינו מצדיק את המעשה אשר עשה כלפיו השוטר, אך בהחלט מדובר בנסיבה לקולא.
בשימוע שערך הח"מ אל מול פרקליטות המחלקה לחקירות שוטרים, הצליח לשכנע שאין מקום להעמיד באותו מקרה את השוטר לדין פלילי, על אף שהשוטר ביצע עבירה פלילית.

הוחלט, שבאותו מקרה בשל נסיבות המקרה ונסיבות אישיות של השוטר, יסתפקו בהעמדתו לדין משמעתי בלבד.
המשמעות לכך ברורה - השוטר נשאר בשירות במשטרת ישראל, מה שכלל לא היה ברור אם אכן היה עומד לדין פלילי.

השוטר הורשע בדין משמעתי, ובין היתר, עונשו נגזר להורדה בדרגה למשך 8 חודשים.

לאחר ערעור לבית הדין הארצי לערעורים, הומתק עונשו לארבעה חודשי הורדה בדרגה בלבד.
כמובן שישנן דוגמאות רבות ואין מקרה אשר זהה למשנהו ולכן, קיימת חשיבות קריטית להיוועצות והסתייעות בעורך דין הבקי בתחומים הפלילי והמשמעתי.