האם דירה בירושה תחולק במועד הגירושין?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, המגדיר היטב את האופן שבו יש לאזן רכוש בין צדדים בגירושין, קובע כי כל נכסי בני הזוג הינם "בני איזון" למעט מספר נכסים ספציפיים. בין השאר, סעיף 5(א)(1) לחוק מדגיש, כי יש להוציא ממצבת הרכוש המשותף נכסים שהתקבלו בירושה במהלך תקופת הנישואין. קרי, אם אחד מבני הזוג קיבל ירושה רבת ערך, למשל דירה, במועד הגירושין יהיה זה נכסו הבלעדי בלבד (ובן זוגו לא יהיה זכאי לקבל "נתח" ממנו). 

בדומה לסיטואציות אחרות בדיני משפחה, פעמים רבות פרשנות החוק בבית המשפט מקבלת "חיים משל עצמה". זאת, בין השאר בשל העובדה שעצם העיסוק בדיני משפחה טומן בחובו אלמנטים לא מעטים שאינם בהכרח מפורטים בחוק. ישנם מקרים רבים בהם גם נכסים שאינם כלולים במצבת הרכוש המשותף יחולקו במסגרת הסדר איזון משאבים. זאת, לרבות נכסים שעברו בירושה אשר לגביהם החוק לכאורה ברור ונהיר. 

בשורה של פסקי דין אשר התקבלו בבית המשפט העליון, נקבע כי ניתן להוכיח גם כוונת שיתוף ספציפית בנכסים שעברו בירושה (ובעגה משפטית "נכסים חיצוניים"). זאת, מכוח הדין הכללי (דיני הקניין, דיני החוזים, דיני הנאמנות וכיוצא בזה). במקרים אלה, נטל ההוכחה בדבר "כוונת השיתוף" מונח לפתחו של הצד אשר טוען שיש לסטות מהוראות חוק יחסי ממון. היינו, הצד שלא קיבל את הירושה וטוען לזכויותיו בה. יש לשים לב: אין די בחיי נישואין, גם כאשר הם ממושכים, בכדי לקבוע כוונת שיתוף בנכס חיצוני שלא בהתאם לחוק יחסי ממון. במקרים אלה, מדובר תמיד בהחלטה התלויה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה על מורכבותו הספציפית. 

האם הדירה בירושה שימשה כדירת מגורים? 

דירה בירושה משמשת לא אחת גם למגוריהם של בני הזוג. במקרים אלה, הלכה פסוקה היא כי דירת המגורים איננה "עוד אחד" מהנכסים השונים במצבת הרכוש. הדבר יכול לפעול לטובתו של הצד הטוען לכוונת השיתוף. בתי המשפט בישראל הכירו בכך שדירת מגורים היא "הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג" וכי זהו "נכס משפחתי מובהק". מכוח תפיסה זו, כאשר בני הזוג גרו בדירה שעברה בירושה, בהחלט ייתכן שניתן יהיה להציג את הנכס כנכס משותף. 

מהם הפרמטרים להחלת שיתוף על דירה שעברה בירושה?

היות שסוגיית הזכויות בדירה היא עניין הנתון לפסיקת בית המשפט (ולא קבוע באופן דווקני וקטגורי בחוק יחסי ממון), קשה לשרטט קווים מנחים המאפיינים כל מקרה ומקרה. עם זאת, מניתוח פסיקת בית המשפט בשנים האחרונות ניתן בהחלט לשים לב למספר פרמטרים המהווים עילות להחלת שיתוף גם על דירה שעברה בירושה. למשל:

1. הדירה שימשה למגורי בני הזוג – ככל שהדירה שעברה בירושה שימשה למגורי בני הזוג, כך הכף יכולה לנוע לכיוון החלת השיתוף בה במועד גירושין. ישנה גם חשיבות בעניין זה לפרק הזמן שבו בני הזוג התגוררו בנכס (האם חודשים ספורים בלבד או תקופה בת עשרות שנים).

2. בני הזוג השקיעו כספים ומשאבים בנכס – לא אחת, הדירה אמנם עוברת בירושה אך התא המשפחתי משקיע בנכס סכומים משמעותיים לשפצו ולתקנו. השקעה בנכס מתזרים המזומנים של התא המשפחתי תגדיל את הסיכויים לשיתוף בו במועד גירושין.

3. משך זמן הנישואין – הלכה פסוקה היא, כי יש למשך זמן הנישואין משקל רב בעת חלוקת רכוש בגירושין. הדברים באים לידי ביטוי גם בנוגע לדירה בירושה, וזאת מן הטעם שחיים משותפים ארוכים מעידים בדרך כלל על שותפות ברכוש. בעניין זה, יש לשים לב גם למועד קבלת הירושה. האם לאחריה הנישואין נמשכו עשרות שנים או שמא הדירה התקבלה רק בשנים האחרונות שלקראת הפרידה.

4. הצהרת כוונות לגבי השיתוף – הצהרת כוונות לגבי השיתוף יכולה להשפיע על איזון המשאבים במועד הפרידה. למשל, אם הדירה נרשמה גם על שמו של בן הזוג הנוסף, הרי שמדובר בהצהרה מסוימת על כוונת שיתוף בה. מנגד, כאשר הצד שקיבל את הירושה הקפיד להפריד את הנכס מהרכוש המשפחתי, הכף תיטה לכיוון השני. בעניין זה, בית המשפט בודק היטב את התנהלותם של הצדדים מבחינת הצהרות לגבי הדירה שעברה בירושה.

5. פערים כלכליים – בדומה לתיקים רבים הנוגעים לחלוקת רכוש במשפחה, פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג יכולים אף הם להוות משקל כנגד דירה בירושה והוראות חוק יחסי ממון. אולם, יש לזכור כי ללא פרמטרים נוספים, ייתכן שלא יהיה די בפערים כלכליים בכדי לסטות מהוראות החוק הנ"ל. 

6. ניהול אורח חיים שיתופי – לעיתים, על אף שאחד הצדדים קיבל דירה בירושה, הצד השני ישכיל להוכיח כי אורח החיים המשותף כלל חלוקת נכסים ללא הפרדה. למשל, הוכחה בדבר כספים ונכסים שעברו מצד לצד לאורך השנים ללא היצמדות להוראות חוק יחסי ממון. 

לסיכום – מומלץ להיוועץ בעו"ד

יש לאבחן את המקרה בהתאם לנסיבותיו. הסיבות להחלת שיתוף על "נכס חיצוני" כמו דירה שעברה בירושה משתות כמובן ממשפחה למשפחה ומזוג אחד למשנהו. אי לכך, בין אם אתם בעלי הדירה (היורשים), ובין אם אתם טוענים לשיתוף, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. לא אחת, אופן הצגת הטענות בבית המשפט תטה את הכף מקצה לקצה וישנה חשיבות רבה גם לאלמנטים "נסתרים" עד לכדי הצהרות משותפות, מסמכים חבויים, התנהלות כספית בפועל וכדומה.

 בקליפת אגוז ניתן לסכם ולומר, כי על אף שנקודת המוצא החוקית עומדת לצדו של בן הזוג אשר קיבל את הירושה, לא מדובר בסוף פסוק. ניהול נכון של ההליך המשפטי יוכל להוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין. 

עו"ד גילה עיני בפייסבוק