5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
אכיפה פלילית של חוקי הסביבה בידי הפקחים/מדריך

במהלך השנים, חלה מודעות כלל עולמית גדלה והולכת לכל הנושא הסביבתי והחשיבות שבשמירה על הסביבה על בריאות הציבור.
כמו שאר המדינות המערביות, ישראל לא מפגרת אף בתחום זה, ובמסגרת זו נחקקו חוקים רבים ובוצעו תהליכים רבים לצורך "יישור קו" עם שאר מדינות העולם המערבי.

בשנים האחרונות, נחקק חוק אכיפה סביבתית, אשר מאפשר לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות אכיפה פליליות חסרות תקדים בהיקפן.

אילו פעולות הפקחים מוסמכים לבצע?

על פי החוק, הפקחים מוסמכים לבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות :

• חיפוש בכל מקום, כאשר המגבלה היחידה היא שחיפוש במקום המשמש למגורים, יעשה רק בצו של שופט.

• חקירת עדים וחקירת חשודים באזהרה.

• תפיסת מוצגים.

• עיכוב במקום.

את כל הפעולות הללו, מוסמכים לבצע פקחים אשר עברו הסמכה והכשרה לשמש כפקחים סביבתיים, לאחר עמידתם בתנאי סף (מינימליים יחסית), ולאחר מעבר הכשרה מקיפה, הכוללת בסופה בדיקה מקיפה של יכולותיהם, במסגרת הכשרה המבוצעת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וכן משרד הפנים.

יש לציין, כי כדי שהפקח יוכל להפעיל את סמכויותיו, עליו להזדהות בהתאם להוראות החוק, להיות בשעת מילוי תפקידו ואך ורק בתחומה של הרשות המקומית בה הוא עובד.

אכיפה מוגברת של עבירות איכות הסביבה

למעשה, החוק גרם לכך שכעת, ניתן לבצע אכיפה מוגברת של עבירות איכות הסביבה, אשר כוללות, בין היתר, אכיפה של חוק שמירת הניקיון, חוק מניעת מפגעים רעש וריח, מחזור בקבוקי משקה, חוק האריזות, פקודת המכרות, פקודת היערות, חוק הדרכים שילוט ועוד חוקים רבים וטובים.

החוק נחקק מתוך תפיסה והכרה שהיכולת של המשטרה הירוקה הפרוסה בכוחות מצומצמים יחסית הינה מוגבלת מטיבה, וכי באמצעות מתן הסמכויות לרשויות המקומיות, נזכה לאכיפה מיטבית ולפיזור נרחב של כוח.

גביית קנסות פליליים ודו"חות ברירת משפט

יחד עם האחריות הרבה והקצאת המשאבים הרבה הנדרשת מהרשויות, זכו הרשויות גם "לגזר" בדמות גביה של הקנסות הפליליים הניכרים המוטלים בגין עבירות אלו, הן באמצעות דו"חות ברירת המשפט והן על ידי גביית הקנסות המוטלים על ידי בתי המשפט.

ההליכים מנוהלים על ידי התובעים העירוניים, וכיום ההליכים מתנהלים בבתי המשפט לעניינים מקומיים, כאשר לפני כן, ההליכים נוהלו בבתי משפט השלום הפליליים "הרגילים".
המדובר באכיפה פלילית לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך.

אילו קשיים יצר החוק?

יחד עם הדברים החיוביים הרבים שיש בו, יצר החוק מספר קשיים ובעיות, שככל הנראה ימצאו להם פתרונות עם הזמן.

חקירה באזהרה ותפיסה

לדוגמא: סמכויות העזר שניתנו לפקחי האכיפה הסביבתית, הינן סמכויות נרחבות, הכוללות אף חקירה באזהרה. נשאלת השאלה, האם הפקחים העירוניים הם הסמכות המתאימה לביצוע פעולות כה דרקוניות, או שמא המדובר בהפרטה של סמכויות שהיו אמורות להיות נתונות למשטרה.

סמכות נרחבת אחרת שניתנה לפקחי הרשויות המקומיות אשר עוסקים באכיפה סביבתית, הינה סמכות התפיסה.

כאשר ישנו חפץ, או אף רכב אשר קשורים לביצוע עבירה, מוסמכים הפקחים לתפוס את החפץ, ללא צו של בית משפט, לתקופה המגיעה לשישה חודשים!
ניתן אף להאריך את התקופה באמצעות פניה לבית המשפט.

מגבלות שחלות על סמכויות הפקחים

בעיה אחרת, דווקא מהצד של הגורמים האוכפים, הינה מגבלות שונות שחלות על סמכויותיהם של הפקחים, כמו למשל העיכוב במקום, שהינה סמכות מאוד מוגבלת ו"חסרת שיניים", כלפי אזרח שלא מציית להוראותיו של הפקח, ולא נשמע לסמכות העיכוב.

סמכות פעולה בשני מישורים

החוק מאפשר לפקחים הסביבתיים, לפעול בשני מישורים שונים, כשבהתאם לכך נגזרות סמכויותיהם:

1. סמכויות במסגרת "פיקוח" רגיל, כאשר אין חשד לביצועה של עבירה כלשהי.

2. סמכויות כאשר קיים חשד לביצוע עבירה.

הסמכויות במסגרת הפיקוח, הינן סמכויות תשאול וחקירת עדים, נטילת דוגמאות, חיפוש ואף עיכוב.
דהיינו: במקרים מסוימים, קיימות לפקחי האכיפה הסביבתית סמכויות נרחבות יותר מאלו של שוטרים.

לשם הדוגמא, לצורך אכיפת חוק סביבה בנושא סילוק ומחזור של צמיגים משומשים, יכולים הפקחים הסביבתיים להיכנס לכל בית עסק, בכל שעה שהיא, ולהורות להם למסור לידיהם מסמכים וראיות לגבי אופן אחסונם של צמיגים ופינויים מבית העסק.

אי מסירת פרטים כמבוקש, מהווה עבירה בפני עצמה.
ויוזכר, כל זאת במסגרת סמכות הפיקוח, מבלי שבוצעה למעשה שום עבירה.

חשד לביצוע העבירה – הסמכויות מורחבות

כאשר קיים חשד לביצוע עבירה, או אז מורחבות סמכויותיהם של הפקחים אף יותר וכוללות חקירה באזהרה, תפיסה ועוד.

מה פסקו בתי המשפט בנושא?

עדיין קשה לאבחן את פסיקתם של בתי המשפט לעניינים מקומיים בעבירות אלו, אולם מניתוח מקרים שהובאו בפני בתי משפט השלום על ידי המשטרה הירוקה, הרי שבעבירות זהות, המדובר בקנסות שמגיעים אף למאות אלפי שקלים, חילוטי רכבים ורכוש ובמקרים קיצוניים, אף עונשי מאסר.

בסך הכל, המדובר ברעיון מבורך, שככל הנראה, השימוש בו ילך ויגבר לאורך השנים.

*הכותב הינו מרצה מטעם המפע"ם, אשר הינו הגוף שנבחר להעביר את הסמכת הפקחים לפי חוק זה.