3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 5)
ידועים בציבור בפרק ב'- מהן זכויותיהם?/מדריך

עם העלייה בתוחלת החיים והצמיחה המקבילה באיכות החיים, יותר ויותר אזרחים בישראל אינם מוותרים על זוגיות ועל בפרק ב' בכל גיל.

למעשה, מדובר בתופעה שכיחה בכל מדינות המערב. סקר שפורסם בעיתון הבריטי, טלגרף, מצא כי דווקא בני 55 ומעלה הם בעלי הסיכוי הגדול ביותר למצוא אהבה וקשר רציני דרך אתרי היכרויות. אם נוסיף לכך את שיעורי הגירושין הגבוהים בישראל, אשר אינם מאפיינים עוד זוגות צעירים בלבד, הדברים בהחלט ברורים. 

רבים מהזוגות בפרק ב' אינם באים בברית נישואין נוספת, ונשאלת השאלה מהן זכויותיהם של הצדדים מבחינת רכוש, ילדים, ירושה וכיו"ב. כידוע, לא רק אהבה קושרת בין בני זוג ידועים בציבור. גם בזוגיות שנייה בני הזוג שותפים למשק בית, כספים, נכסים ועוד.  

קיימים למעלה מ-20 חוקים בישראל המכירים רשמית במוסד הידועים בציבור, וזוהי מערכת יחסים אשר מעגנת בחובה חובות וזכויות. זהו נושא משפטי מורכב, אשר התפתח מאוד בשנים האחרונות בשל תמורות חברתיות. במאמר זה ננסה לעמוד בקצרה על עיקרי הדברים.

כמו כן, בשל העובדה שזוגיות בפרק ב' מאפיינת זוגות בשלבים שונים בחייהם, מאמר זה יתמקד בזוגות אשר הכירו זה את זה לאחר תקופת נישואין ארוכה לבני זוג קודמים, לפעמים כאשר הילדים מהקשר הקודם כבר גדלו ואולי אף עזבו את הבית. 

 ידועים בציבור בפרק ב' – מה קובע ביהמ"ש?

הסיבות למערכת יחסים כידועים בציבור בפרק ב' אינן תמיד זהות לסיבות אשר מאפיינות זוגות צעירים. אי לכך, יש ובתי המשפט והערכאות השונות מנתחים באופן ספציפי סוגיות פרידה ורכוש בקרב זוגות אלו באופן מעט שונה מאשר בקרב זוגות צעירים. יודגש, כי בתי המשפט מודעים לכך שעל אף שבני הזוג אינם צעירים, מערכת יחסים אשר מבוססת על חיי משפחה ומשק בית משותף מולידה עמה זכויות וחובות. לפיכך, לעיתים פרמטרים מסוימים מקבלים "גמישות משפטית" יוצאת דופן. 

למשל, כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה של ידועה בציבור לחלוקת רכוש, מושם משקל רב בדרך כלל על מגורים משותפים. במידה שבני הזוג הם מבוגרים ואינם מתגוררים זה עם זה, ייתכן שבית המשפט יכיר בזוגיות כ"חיי משפחה" חרף העדר דירה אחת ויחידה.

דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דין שניתן בעניין סבן (עב"ל 59/03 סבן – המוסד לביטוח לאומי) ובו נאמר במפורש כי על אף שבני הזוג לא גרו ביחד בדירה משותפת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם היו ידועים בציבור. ובמילותיו של כב' השופט, "עובדה זו שכיחה וסבירה (מגורים לא משותפים בגיל מבוגר) ולכן יש לשקול את הנסיבות כולן ואת שינויי העתים". 

כמו כן, נקבע בפסיקה במקרים אחרים, כי "משק בית משותף" מבחינת ידועים בציבור בגיל מבוגר איננו בהכרח בא לידי ביטוי רק בשותפות קניינית בנכסים. מכל האמור לעיל ניתן לראות, כי בדומה לסוגיות רבות בתחום דיני המשפחה, ובפרט בנושא ידועים בציבור (ובענייננו - בפרק ב'), נסיבות המקרה הן פרמטר מרכזי.

העובדות הללו רלבנטיות במיוחד לגבי בני זוג בפרק ב' שכן זוגות אלה נוטים להפריד את רכושם המשותף ולא רק מבחינת הדירה אלא גם בהיבטים נוספים כגון חסכונות, פנסיה, קרנות השתלמות, נכסי נדל"ן ועוד. מיותר לציין שכאשר לכל אחד מבני הזוג יש ילדים מנישואים קודמים, הדברים נאמרים ביתר שאת. 

מה לגבי ירושה?

אחת הסיטואציות המורכבות ביותר במערכת יחסים בפרק ב' נוגעת דווקא לעניין הירושה. לא אחת, כאשר אחד מבני הזוג הולך לעולמו, ניטש מאבק משפטי בין הילדים מהקשר הקודם לבין בן הזוג הידוע בציבור. במקרים אלה, התשובה טמונה במהותו של הקשר בין בני הזוג וניתן משקל רב לנושאים כגון משך תקופת מערכת היחסים, עוצמת היחסים, צוואות (יש או אין), הצהרות לגבי ירושה וכדומה. לכך יש להוסיף כמובן את סעיף 55 לחוק הירושה הקובע מפורשות, כי איש ואישה אשר לא היו נשואים לאחרים וחיו ביחד ב"משק בית משותף" תוך כדי ניהול "חיי משפחה", יירשו זה את זה בפטירה.   

משימתו של בית המשפט (או עורך דין המייצג את הצדדים) היא לבחון האם מערכת היחסים אכן קיימה את התנאים - חיי משפחה ומשק בית משותף. בעניין זה יודגש, כי ניתן לאתר פסיקות לכאן ולכאן.

למשל, היו מקרים בהם ידועה בציבור זכתה לירושה למרות מערכת יחסים קצרה יחסית של כמה שנים בלבד, והיו גם מקרים הפוכים אשר בהם הידועה בציבור נותרה ללא כל זכות רכושית או ממונית לאחר מות בן זוגה. (הדברים אמורים כמובן גם לגבי ידועים בציבור ולא רק ידועות בציבור).

בעניין זה חשוב לציין גם את חוק הפנסיה החדש, אשר קובע כי במקרה שבו למי מבני הזוג יש הסכם גירושין קודם, אשר על פיו הגרוש או הגרושה זכאים לחלק מהקרנות הפנסיוניות לעת פירעונן, זוגיות בפרק ב' איננו פוגעת בזכות הנ"ל. קרי, הגרוש או הגרושה הקודמים עדיין זכאים לחלקם על פי הסכם הגירושין גם במות בן הזוג, כך שהידוע או הידועה בציבור יקבלו רק את שנותר. 

נטל ההוכחה

אחד העניינים המהותיים ביותר שיש להכיר מבחינת זכויות ידועים בציבור בפרק ב' הוא "נטל ההוכחה". הלכה פסוקה היא, כי נטל זה מונח לפתחו של בן הזוג אשר טוען לקיומה של מערכת יחסים כידועים בציבור. זאת, משום שידועים בציבור הוא איננו מצב משפטי אלא סטטוס. 

הסכמי ממון והסכמים לחיים משותפים

אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם מחלוקות משפטיות שעלולות לצוץ בפרידה מזוגיות בפרק ב' היא הסכמים הדדיים. קרי, הסכם אשר מעגן היטב את הזכויות והחובות של כל אחד מבני הזוג כלפי רעהו. הסכם ממון זה יכול להיחתם בתחילת הקשר, באמצעו ובסופו. 

לסיכום  - חשוב להיוועץ בעו"ד

העלייה המדהימה בשנים האחרונות בתוחלת החיים ובאיכות החיים הולידה הזדמנויות חדשות ונפלאות בהיבט של זוגיות וחיי משפחה. ישראלים רבים מנהלים קשרי זוגיות הדוקים ואדוקים בפרק ב', אך חשוב לדעת שגם מערכות יחסים אלה עלולות להסתיים. בין אם בגין פרידה ובין אם בשל פטירת אחד מבני הזוג. 

במידה שקיימות התלבטויות משפטיות בנוגע לפרידה או ירושה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם. עורך דין העוסק בתחום יהיה מסוגל לאפיין את מערכת היחסים בהתאם לפרשנות הפסיקה במקרים דומים, ולנתב את ההליך המשפטי לטובת הלקוח. מעבר לכך, וכמו במקרים רבים של מערכת יחסים ללא נישואין, ניתן בדרך כלל למנוע מחלוקות מיותרות על ידי הסכמים הדדיים ו/או צוואות. 

עו"ד גילה עיני בפייסבוק

ובגוגל פלוס