מעצרים בהליכים פליליים - האם היד קלה על ההדק?

בעקבות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, חלה מהפכה בדיני המעצרים בישראל, כאשר חוק המעצרים חוקק והטיל על רשויות האכיפה מגבלות רבות בבואן להשתמש בסנקציית המעצר כלפיי חשודים.

אחד השינויים הבולטים שנעשו, היה הגבלת סמכותו של קצין משטרה במעצר ראשוני של חשוד מ-48 שעות, ל-24 שעות.

בסופו של יום, בבדיקות רבות שנעשו, הוברר שלא רק שכמות המעצרים לא ירדה, אלא שההיפך הוא הנכון- כמות המעצרים רק עלתה וזאת בניגוד מוחלט לרוחו ולתכליתו של החוק. במילים אחרות, "המהפכה" כלל לא התרחשה.

גם כב' נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס דורית בייניש, הביעה תרעומת על השימוש הנרחב ועל "האצבע הקלה על ההדק" של המשטרה, בהגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים, אולם לדעת הכותב, גם לבתי המשפט השונים ישנו חלק לא מבוטל בכך.

בית המשפט אמור להיות הגורם הראשון והמרכזי שצריך לבקר את החלטות המעצר של המשטרה וצריך לדעת מתי ניתן, אפשר ואף הכרחי לשחרר חשודים חרף בקשת המעצר שמוגשת ע"י המשטרה.

פגיעה בעקרון חזקת החפות

הליך של מעצר הינו הליך דרקוני, שפוגע בעקרון שנקרא "חזקת החפות".
על פי חזקת החפות, כל אדם הינו חף מפשע, עד שהוכחה אשמתו בהליך פלילי, מעבר לכל ספק סביר.

בהליך המעצר, נמצא אדם כשהוא בחזקת חשוד או נאשם, כאשר שלא רק שאשמתו לא הוכחה במשפט פלילי, אלא שלעיתים, אף החקירה בעניינו טרם הסתיימה, וקיים סיכוי סביר, שבסופה של החקירה יוחלט שאין לו יד ורגל בעבירה.

הליכי מעצר - אילו סוגי מעצר קיימים?

באופן עקרוני, הליכי המעצר מחולקים בחלוקה גסה כדלקמן:

מעצר ימים - הליך מעצר שבמסגרתו  טרם הוגש כתב אישום כנגד החשוד.

מעצר עד תום ההליכים – זהו הליך מעצר לאחר הגשתו של כתב אישום כנגד נאשם.

תחילתו של הליך מעצר ימים הינו בתלונה המגיעה לידיעת המשטרה.
המשטרה מאתרת את החשוד ולאחר חקירתו, מחליט קצין החקירות אם יש מקום ו/או צורך להמשיך בחקירה כאשר החשוד נמצא במעצר, וזאת מטעמי סכנה לשלום הציבור ו/או ביטחונו, חשש לשיבוש הליכי חקירה, חשש להימלטות מהדין, או חשש להשפעה על עדים.

כפי שרואות עינינו, המדובר בהחלטה של קצין משטרה ולא בהחלטה של שופט.

קצין המשטרה יכול להורות על מעצרו של החשוד למשך תקופה שלא תעלה על 24 שעות.
אם המשטרה חפצה בכך, היא יכולה להאריך את מעצרו של החשוד באמצעות פניה לבית משפט השלום ובקשת מעצר.

מעצר או שחרור?

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, יכול בית המשפט להחליט אחד מאלו:

מעצרו של החשוד למשך מספר ימים מסוים;

שחרורו של החשוד ללא תנאים;

שחרור החשוד בתנאים שיקבע. (כגון: הרחקה מהמתלונן או מאזור מסוים, מעצר בית ועוד).

מעצר ימים יכול שיוארך מעת לעת ויכול שיקוצר בהתאם להחלטת בית משפט.

בעיקרון, מעצר זה תקף כל עוד לא הסתיימה חקירתה של המשטרה בעניין.

עם סיומה של חקירת המשטרה, יכולה להיות מוגשת "הצהרת תובע".
הצהרה זו משמעותה הצהרתו של תובע משטרתי, כי עיין בחומר החקירה וכי יש בכוונתו להגיש כתב אישום כנגד החשוד.

ניתן להאריך מעצר בעילה זו לכל היותר בחמישה ימים.

מהו מעצר עד תום ההליכים?

כאשר מוגש כתב אישום כנגד נאשם, הרי שבמידה שקיים בכך צורך לדעתה של המשטרה, או כל גורם אחר מטעם התביעה, מוגשת איתו בד בבד, בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים כנגדו. 

במקרה שכזה, הרי שכבר מדובר בחשדות מגובשים יותר כלפי הנאשם, עד כדי כך שהביאו להחלטה כי יוגש כנגדו כתב אישום בעניין.

גם במקרה כזה, יכול בית המשפט להחליט כדלקמן:
מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים כנגדו (יצוין, כי אחרי תקופות מסוימות הדבר נבדק בשנית);

שחרורו של החשוד ללא תנאים;

שחרור החשוד בתנאים שיקבע. (כגון הרחקה מהמתלונן או מאזור מסוים, מעצר בית ועוד).

ההליכים הפליליים עשויים להימשך זמן רב, מן הסתם, לעיתים אף שנים, ולכן מדובר בסנקציה דרקונית במיוחד.
כל זאת, מבלי שהוכחה אשמתו של אותו עצור בדין הפלילי.

טוב יעשו כל הגורמים המעורבים, אם ינקטו במשורה בהליכי מעצר, ובמיוחד בהליכי מעצר עד תום ההליכים.
המשך ההליכים כפי שהם מתנהלים כיום, משמעותם ריקונו מתוכן של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו.

למרבה הצער, לא רק עבריינים נמצאים תקופות ארוכות מאחורי סורג ובריח, אלא לעיתים גם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שנחשדים בעבירות שונות, כולל בעבירות תעבורה.

עוד בנושא:

מעצר עד תום ההליכים - מדריך