3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
בית המשפט למשפחה - האם גם שופטים יכולים לטעות?

מחקרים בתחומי מדעי הרוח השונים כבר הצליחו להראות שרוב ההחלטות שמקבל האדם הממוצע מתקבלות על סמך תמונת עולם פנימית מוגבלת וסובייקטיבית, לרוב תלויית הקשר תרבותי-חברתי מוגדר.

שופטים היושבים בדין אינם יוצאי דופן בהקשר זה: ברבות השנים, בלא מעט משפטים, הוכח כשל שיפוטי אצל מי שהחברה מייחסת להם ראיה אובייקטיבית ונטולת משוא פנים.    מחקרים שונים בתחום המשפט הצביעו על כשלי שיפוט ושפיטה הנובעים ממוגבלות האינטואיציה האנושית ומהיותם של השופטים מועדים לשגיאות ולהטיות חשיבתיות, ממש ככל האדם.  כשלים חשיבתיים אלה הם תוצאה של אופן עיבוד האינפורמציה מראיות נתונות.

במילים אחרות: גם לשופטים יש דעות קדומות, גם להם יש נטיה מחשבתית – ליברלית, שמרנית או אחרת – שמקורה בנטיותיהם הטבעיות כמו גם בחברה שבה גדלו והתחנכו. אלה ועוד עלולים להוביל, בסופו של דבר, להחלטות שגויות שחורצות דינים – לשבט או לחסד.

פער עמוק בין פסק הדין למציאות

השופט האמריקאי, ג'רום פרנק, העלה את הטענה שגם שופטים טועים, בדיוק מאותן סיבות שהוזכרו לעיל. לטענתו של  פרנק, ה"שיפוט" של השופטים מתחיל כבר עם תחילת המשפט ועוד בטרם נשמעו כל העדויות, והוא מושפע, בין היתר, מהעדפותיו הסובייקטיביות של השופט: יתכן שהשופט סולד מגברים נמוכים או מזוקנים או מאנשים שמשתייכים לקהילה מסוימת או אוחזים באמונות דתיות ואחרות, שונות משלו. יתכן גם שהביטחון המופרז של עד מסוים יעורר בשופט אנטגוניזם  או שמשיכתו לנשים מסוימות תוביל למתן העדפה ברורה לעדותן. 

גם בארץ נשמעו דברים דומים מפי כבוד המשנה לנשיא מנחם אלון (כתוארו דאז) בבג"ץ 1635/90,  יוסף ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, מר יצחק שמיר, סגן ראש הממשלה ואח', שעסק בשאלת אכיפתו של הסכם קואליציוני שנוי במחלוקת: "באנגליה ובישראל קיימת עדיין נטייה להתעלם מן הקשר הזה שבין אישיות השופט לבין פסיקתו ולראות בו כעין מחשב אלקטרוני, המוציא את הפסק 'הנכון' לאחר שהוכנסו לקרבו 'הנתונים הריליבאנטיים', כמו שכל מחשב אלקטרוני תקין אחר יוציא אותו הפסק גופא, אם יכניסו לתוכו אותם הנתונים. 

ברם מי שעוקב אחרי הפסיקה בבתי-המשפט בישראל בשנים האחרונות, ואחרי פסיקתו של בית-המשפט העליון במיוחד, אינו יכול שלא לראות כי הפיקציה הזאת עומדת בניגוד ההולך ומחריף עם המציאות. יותר ויותר מתגלה לעיניו של כל משקיף חד-עין הקשר שבין פילוספית-החיים של השופטים השונים לבין פסקיהם. אין גם צורך להיאחז בפיקציה, כי אין המציאות מביישת אותנו. "  , כתב אלון, ודבריו יפים גם לעניין תיקי גירושין וסכסוכים משפחתיים. 

גם בבית המשפט לענייני משפחה קורות טעויות

הדין האישי מציב אתגרים לא פשוטים בפני השופטים: גם הם מנהלים חיי זוגיות – מוצלחים או כושלים, גם להם יש ילדים והם נתונים בתוך מסגרת משפחתית כזאת או אחרת. לא מן הנמנע שהשופט הדן בתיק הגירושין מזדהה אינסטינקטיבית עם אחד הצדדים והחלטתו הסופית אף תושפע מכך. 

אך מה עושים כאשר ההחלטה הסופית גורמת עוול אמיתי לאם או לאב? פסק הדין הוא סופי ואין טעם לנסות ולהתחמק ממנו: הצד שכנגד בוודאי ינקוט הליכים נוספים (ערעור או הוצל"פ, למשל), דבר שיסתום את הגולל על שיקום היחסים. 

הפתרון: גישור, לא להיות תלויים בשופט

פתרון סכסוכים בדרך של גישור מדלג מעל המשוכה בהצלחה: הגישור מתנהל מחוץ לבית המשפט ואינו תלוי בנטיות הלב של השופט. בגישור הסכסוך או הגירושין מסתיימים ברוח טובה ובהסכמות משותפות, כאשר שני הצדדים משיגים שליטה על עתידם בדרך רגועה ובזמן קצר.

היתרון הבולט ביותר של הגישור הוא היותו הליך וולונטרי. המשמעות היא שהצדדים הם שקובעים את ההסדר הסופי, תוך הסכמה משותפת וכבוד הדדי. יתרה מכך: הגישור משפר את התקשורת בין הצדדים, כך שכל בעיה שתתעורר בעתיד בין ההורים תוכל להיפתר בדרך נעימה ומחוץ לבית המשפט.

כל אלה, לצד היותו של המגשר מפשר בין הצדדים ולא קובע מי מהם צודק, הופכים את הגישור לחלופה נעימה וזולה הרבה יותר מניהול תיק גירושין בבתי המשפט השונים. במרבית המקרים, תקופת הגירושין היא תקופה כואבת ועצובה, ואנרגיות רבות מנותבות לכעסים וטינה, שאינם תורמים במאום להתמודדות היומיומית עם הילדים, העבודה והחיים בכלל. הגישור מציע לנתב את האנרגיות האלה לבניה ולשיקום של החיים הפרטיים והתא המשפחתי וכן כלים נכונים להתמודדות עם קשיים זוגיים ואחרים בעתיד. 

-------------------------------------------------------------------

 * ד' מנשה, "שיקול דעת עובדתי, חופש הוכחה ותיזות בדבר מקצועיות השפיטה" הפרקליט מג 83, 103: "שכילתם המעשית  של בני אדם רוויה בהטיות חשיבתיות (Bias), בקיצורי דרך מנטליים (Heuristics) ובסטריאוטיפים של מין, מוצא, גזע, מעמד וכיוצא באלה המשמשים כדי להעריך את התנהגות הזולת וכדי לארגן ולבנות את העולם החברתי"

 *ד' לביא "המגשר - התפקיד והמפתח להצלחת הגישור" (בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט(2003) בע"מ) תשס"ו 51

 

 * בג"ץ 1635/90 , יוסף ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, מר יצחק שמיר, סגן ראש הממשלה ואח'.