5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
שירותים משפטיים בצל הקיבוץ המתחדש - מדריך

המוניטין להם זכתה צורת ההתיישבות הקיבוצית הייחודית בישראל נאבקים על זכות קיומם. החלום האוטופי על חברה שוויונית ומשפחתית פינה את מקומו למציאות מורכבת הרבה יותר שזוכה לכינוי הקיבוץ המתחדש או הקהילה. התמורות מרחיקות הלכת שעובר הקיבוץ המסורתי במסגרת הפרטת הקיבוצים כוללות, בין היתר, כניסה של סוגיות משפטיות סבוכות ומורכבות, הן ברמת הפרט, הן ברמת היישוב עצמו ואפילו ברמת המדינה. המציאות החדשה מקימה צורך בסיוע משפטי-מורה נבוכים של המשפט המתחדש בקיבוץ המתחדש.

היום כל הנהגה קיבוצית וכמעט כל חבר קיבוץ זקוקים לסיוע וייעוץ משפטי. מציאות זו הולידה תחום התמחות חדש ומתפתח – עורכי דין המתמחים במשפט קיבוצי. מהם השירותים שמעניקים עורכי דין לקיבוצים ולחברי קיבוץ ואיך הם יכולים לעזור לכם ולקיבוץ?

כיצד שונה הקיבוץ המתחדש מהקיבוץ המסורתי?

השינוי המשפטי בין שתי צורות ההתיישבות הללו כה גדול שקשה אפילו להשוות ביניהן. הקיבוץ של פעם, הקיבוץ המסורתי, השיתופי והקהילתי שניסה ליישם הלכה למעשה עקרונות של שוויון האדם ושבירת מעמדות, שינה ללא היכר את פניו. ברוב הקיבוצים בארץ נותרו אומנם שרידים של המפעל הקיבוצי, אך למעשה נוצר יישוב שונה לגמרי עם מאפיינים אחרים לחלוטין. החל משנות השמונים החלו פניו של הקיבוץ בישראל להשתנות ובתהליך רב שלבי ומורכב שינו הקיבוצים בישראל את אופיים ומהותם בצורה קיצונית.

בשנות ה-90' ניהלו מרבית הקיבוצים קרב הישרדות כלכלי חברתי וערכי. חובות הולכים ותופחים, נטישה של חברי קיבוץ, חוסר אמונה לגבי הדרך וגזירות המוטלות על חברי קיבוץ שנידונו לחיי דוחק ועוד, החלו להניע את התהליך המכונה “תהליך הפרטה של הקיבוצים”. ההבדלים בין הקיבוץ הקלאסי לקיבוץ של היום, הוא הקיבוץ המתחדש, הם תוצאותיו של אותו תהליך הפרטה. 

התנועה חזרה לקיבוץ, אך התנהגותו דומה יותר לקואופרטיב גדול של יחידים בעלי אינטרסים משותפים שבחלקם כלכליים וחלקם קהילתיים.

אם משתדלים מאד לשים את האצבע ולהגדיר במדויק את ההבדלים הקריטיים ביותר בין הקיבוץ המסורתי לקיבוץ המתחדש, יש להדגיש את ההבדלים הבאים:

1. קץ למשפחה הגדולה עם האח הגדול: הקיבוץ הוא משפחה. כך כולם האמינו, הרגישו וחיו בקיבוצים עד לפני למעלה משני עשורים. היום כבר אף אחד לא חושב כך בקיבוץ המתחדש, כי הקיבוץ איננו משפחה ואינו מתיימר להיות כזה. הקיבוץ המתחדש הוא יישוב קהילתי מזן ייחודי וחדש שעדיין בונה את עצמו, מחפש הגדרה ומאפיינים. בפועל ישנם מודלים לא מעטים של קיבוצים מתחדשים בישראל שכולם יישובים קהילתיים השואפים להיות שונים מיישוב עירוני ולהציע לתושבים חיי חברה וקהילה מתוך אינטרסים משותפים לחינוך, בריאות, איכות סביבה ותרבות. היחסים בין התושבים, אם בכלל, הם יחסי רעות, שכנות וחברות ולא יחסי משפחה כבעבר. כיום שכיחה העובדה כי חבר לא יכיר את כל קהילתו בשמות, קל וחומר לא יפגש עם מחלקם באירועים פורמליים (אסיפות, וועדות) או בלתי פורמליים.

2. לקיבוץ כבר אין חוקים משלו: ההתנהלות בקיבוץ המסורתי אמנם היתה קבועה, אבל בפועל רבות מנורמות ההתנהגות והתהליכים שיושמו היו ייחודיים בכל קיבוץ, ונקבעו על ידי חברי המשק על פי נוהג. מאחר שכולם מכירים את כולם ומדובר במשפחה, נושאים רבים הוסדרו ללא חוקים והסנקציה על הפרה היתה חברתית. כיום ישנו מערך חוקים מחייב הכולל את דיני החוזים (התקנון כפקעת חוזית), כללי המנהל הציבורי, פקודה ותקנות האגודות השיתופיות, תקנון הקיבוץ והחלטות של האסיפה הכללית, ההנהלה המנהלים ועוד. 

3. חדירה של כלכלת שוק: בקיבוץ המתחדש מתנהל מודל כלכלי שונה לחלוטין מזה שהיה נהוג בקיבוץ הקלאסי. המשק מופרד מהקהילה לרוב ההפרדה היא הפרדה תאגידית אך מלווה להפרדה עניינים ערכיים. המפעל והקיבוץ הם שתי ישויות שונות המפעל יפריש רווחים לחברים ישירות או לקיבוץ ומכך יש השלכות רבות ומורכבות.  כך גם כוחות השוק חודרים אל לב הקיבוץ, ומתנהלת כלכלה חופשית שביטוייה רבים. ברוב הקיבוצים המתחדשים ניהול המגזר המשקי הוא על בסיס כלכלי טהור, והשפעות והשיקולים חברתיים, תנועתיים, אידאולוגיים, ערכיים ואחרים נדחקו לקרן זוית (בינתיים).

בפועל לשינוי זה כמה ביטויים, ביניהם, העובדה שחברי הקיבוץ עובדים בקיבוץ ומחוצה לו ומשתכרים בהתאם לתפקידם ולא לצורכיהם; ואמנם הביטוי הבולט ביותר לחדירת כלכלת שוק לקיבוץ הוא מעבר לשכר דיפרנציאלי - בעוד שבעבר, בקיבוץ הקלאסי, רוב השכירים היו מקבלים לפי צורכיהם כחברי קיבוץ ושכרם היה מועבר לקופה המשותפת, הרי שבקיבוצים המתחדשים השכר כעת הוא דיפרנציאלי. הקושי שהקיבוץ והחברים בו ניצבים  לפניו הוא מציאת האיזון הראוי בין קטיף הפירות של עסקי הקיבוץ באמצעות חלוקת רווח הקיבוץ בין החברים לבין השקעתם ואם השקעתם האם להשקיע בענייני כלכלה – מפעל חדש או חברה – מרכז תרבות, מורשת, תרומה לקהילה.

4. הקץ לסגפנות: חבר הקיבוץ עם השפם, מגפי המשק ומדי העבודה הכחולים זה שהולך בתלמים, פינה את מקומו לחבר הקיבוץ החדש – האינדיבידואל השותף עסקית עם חבריו הקיבוצניקים וביחד בונים קהילה. 

5. הקץ למוסדות הקודמים: ברבים מהקיבוצים השתנו המוסדות המנהלים, החל הליך של צמצום הדמוקרטיה השיתופית הישירה אשר הומרה במוסדות ייצוגיים נבחרים בעלי סמכויות רחבות. כך, למשל, הוקמו מועצות מנהלים למפעלים, לענפים ו/או לקיבוץ כולו.

6. הקץ לחברה הסגורה: ברבים מהקיבוצים מתרחשת קליטת חברים חדשים המביאים רוח רעננה אך שונה מהערכים עליהם הושתת הקיבוץ. הערכים המובילים אינם כשהיו. ערך שיוויון האדם ודמוקרטיה והמטרות הפכו ליצירת קהילה. הדבר יכול להתבטא בקליטת חברים חדשים ביתר קלות למשל; או בקבלת גורמים מייעצים ומנהלים חיצוניים, לא מתוך הקיבוץ. הביטוי הבולט ביותר שמתקיים ברבים מהקיבוצים הוא ביחס השונה לדיור בקיבוץ שכולל השכרת דירות וביצוע "הרחבות" – בניית שכונות מגורים של צמודי קרקע לתושבי ההרחבה שאינם חברי קיבוץ. 

מה הקשר בין המציאות החדשה בקיבוצים לתחום המשפטי?
כשדין המשפחה כבר לא קיים אך ישנה עדיין קהילה המשלבת קשרים חוזיים עם עניינים מוניצפאליים נוצר משפט מתחדש בקיבוץ. הקשר הוא קשר ברור ומובהק ונוגע לכל תחומי החיים בקיבוץ המתחדש. ישנן סוגיות משפטיות רבות בתחומים רבים שעולות בקיבוץ במתכונתו החדשה וחברי הקיבוץ, כמו גם הנהגות הקיבוץ בעצמן שזקוקים לייעוץ משפטי תכוף. ייעוץ משפטי לבני קיבוץ ולקיבוצים נדרש בדרך כלל בתחומים הבאים:

1. סוגיות מדיני חוזים: אם בעבר הקשר החוזי בקיבוץ הוסדר בלחיצת יד ובהבטחות כשפעם אתה למעלה (מנהל או חבר וועדה) ופעם אתה למטה (חבר למן השורה), כיום ידם של המנהלים קצרה מלהושיע ולרוב החבר הבודד למטה כחבר הדיוט שמתפרנס מחוץ לקיבוץ. לעיתים קרובות יש משמעות הרת גורל למסמך שחבר קיבל ממנהלת ולכל חבר תיק אישי מלא במסמכים בעלי אופי משפטי.  בעניין זה ראוי לציין שלמעשה תקנון הקיבוץ הוא פקעת חוזית וברוב התקנונים הקיבוציים יש גם סעיף בוררות המסדיר אינסטנציה משפטית היה ולא הגיעו הצדדים להסכמות.

2. סוגיות של משפט מנהלי: הקיבוץ מוגדר כאגודה שיתופית ומוסדותיו כפופים לדיני תאגידים ולדיני המשפט המנהלי. הנהגת הקיבוץ והגופים המנהלים חייבים לעמוד בכללי מנהל ציבורי תקין. הנורמות המחייבות מוגדרות בפקודה ובתקנות האגודות השיתופיות אך גם בפסיקה המסדירה את כללי המנהל הציבורי. החלטות רבות ומגוונות ברמות הקהילה והפרט מוכרעות בתהליכים מנהליים שכפופים לכללי המשפט המנהלי ואשר נתונים לביקורת משפטית. בפועל מציאות זו מקימה צורך בייעוץ משפטי לגופים המנהלים את הקיבוץ לגבי יישומם הנכון של הכללים.

כמו כן קם גם צורך בייעוץ לחברי קיבוץ בשלל נושאים. למשל, חבר קיבוץ  שרוצה לברר לגבי זכויותיו וחובותיו נזקק לא פעם לייעוץ משפטי. חבר המגיש בקשה ומקבל דחייה – נזקק לייעוץ לגבי חוקיות הליך העיון בבקשה, זכות טיעון, זכות ערר ואפשרות לביקורת שיפוטית-מנהלית על הגופים המנהלים בקיבוץ. עורך דין נדרש לא פעם לבדוק האם הגופים השונים המנהלים את הקיבוץ בהיותו אגודה שיתופית עמדו בכללי המנהל הציבורי הכוללים ולבדוק למשל, האם החלטותיהם לא חרגו מגבול הסבירות ו/או האם לא היה ניגוד עניינים בין חברי קיבוץ לחברי הנהלה. כמו כן, הייעוץ מסייע לבחון האם בחירות לגופים השונים התנהלו על פי החוק; האם החברים קיבלו זכות בחירה הוגנת. ייעוץ משפטי נדרש גם כאשר נדרשים לסייע לחבר קיבוץ להתמודד עם חוב שלו לקיבוץ או חוב של הקיבוץ כלפיו - איך נקבע שיעור החוב, איך מחושבת הריבית ועוד.

3. סוגיות של מקרקעין: החבר החדש קיבל בשנים האחרונות זכות שלא היתה לו, הזכות על ביתו. על הזכות הזו הוא כיחיד צריך להגן והוא כיחיד צריך לטפח, שאם לא כן הוא ובני ביתו ייפגעו. כך גם ענייני ההרחבות, בנים ממשיכים ושיוך הנכסים בקיבוצים מקימים צורך בייעוץ משפטי בנושאי מקרקעין.

4. סוגיות של דיני עבודה ופנסיה: חדירת כוחות השוק החופשי לקיבוץ, המעבר לשכר דיפרנציאלי והפיכת הקיבוץ לעסק כלכלי מניב, מקים שאלות משפטיות מורכבות בנושאים של דיני עבודה ופנסיה. פעמים רבות חברי קיבוץ שהיו רגילים כל חייהם שמטפלים בענייניהם, פתאום נכנסים לסבך פרוצדורלי ומתקשים להבין את זכויותיהם ואת ההתנהלות הנדרשת מהם מול הבנקים ומול הביטוח הלאומי בגזרת הפנסיה, ולכן נזקקים לייעוץ משפטי. גם בנושא של בירור מול מוסדות חינוך יש לעתים חברים הפונים לקבלת ייעוץ משפטי.

סיכום
המשפט המתחדש בקיבוץ ובקהילה הינו משפט רב רבדי מורכב המצריך הכרות הן עם הרבדים הנמוכים בו – החלטות וועדות פנימיות והן עם הרבדים החיצוניים כחוק וכפסיקה.

הצורך של כל חבר לממש זכויותיו ולהבין את חובותיו והצורך של הקיבוץ להסדיר מסגרת חיים מורכבת זאת ולכוון את עצמו ליצירת קהילה צודקת ואיכותית, עוברת דרך שרטטים משפטיים שעוזרים ליצירת המסגרת.

למעשה החבר בקיבוץ המתחדש ניצב בפני אתגרים מורכבים ואיזונים בין הרצון להמשיך ולשפר את הסביבה אך גם בצורך לדאוג לעצמו. האיזון בין זהות וזכויות רק החל בקיבוץ ומהמורות עוד רבות ונותר רק לקוות שהאמונה באדם היא שתנצח ותביא את מוניטין הקיבוץ למחוזות חדשים.

 
* עו"ד נמרוד לנגר

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג