3.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
זכויות עובדים בחגים - יציאה מעבדות לחירות?

עובדים רבים שואלים את עצמם מהן הזכויות המגיעות להם עבור עבודה במהלך חג הפסח, הבא עלינו לטובה. מהו שיעור השכר בגין עבודה בחג או בחול המועד? מהו היקף יום עבודה בחג? מה הם יקבלו השנה כמתנת חג מהעבודה ועוד.

רגע לפני שאתם מתכננים את חופשת החג, חשוב להכיר את חוקי העבודה והחופש השונים, כמו גם את מגוון הזכויות והחובות החלות על העובד כמו על המעסיק.

מהו חג? 

חג הפסח נכלל ברשימת החגים בהם אסור להעסיק יהודים ע"פ חוק. באותה רשימה מופיעים גם ראש השנה (יומיים), יום כיפור, א' סוכות, שמחת תורה (שמיני עצרת), א' ו-ז' פסח (יומיים בלבד), שבועות ויום העצמאות. סה"כ 9 ימי חג בשנה. (לצערם של העובדים, חנוכה, פורים ל"ג בעומר וראש השנה לאילנות אינם נכללים ברשימת ימי החג השנתיים).

חגים נוספים המוגדרים ע"פ חוק הם חגים של דתות אחרות: נוצרים זכאים ל- 9 ימי חג בשנה, מוסלמים זכאים ל- 11 ימי חג בשנה ודרוזים ל- 13 ימי חג בשנה. מי שאינו יהודי יכול לבחור האם לקבל כימי מנוחה את חגי דתו או את מועדי ישראל.

החוק אמנם אינו מתייחס לתשלום שכר בימים אלה, המוגדרים כימי מנוחה, אך הסכמי העבודה וצווי ההרחבה קובעים, כי העובד יקבל את שכרו הרגיל גם בימי החג, בהם הוא אינו עובד, זאת אם עבד במקום עבודתו למעלה מ- 3 חודשים ובכפוף לכך שהעובד עבד יום לפני החג (ערב החג) ויום אחרי החג.

מעסיקים הכפופים להסכמי עבודה קיבוציים או אחרים מחויבים להסכם "המיטיב" עם החוק, ולכן היקף זכויותיו של העובדים במועדים אלה מתרחב.

מהו היקף שעות העבודה בערב חג? 

ערב החג (יום לפני החג) הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.

סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה.

מקובל, כי יום עבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
בערב החג העובד זכאי לתשלום של יום עבודה מלא, גם אם מדובר ביום מקוצר.

מה לגבי חופשה בערב החג?

ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה. 

המשמעות היא, כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו של העובד, עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.
על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יום בחירה אחר מאז תחילת השנה (מינואר). 

אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך יש לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום.

חשוב לציין, כי ערב החג הראשון יחול השנה (תשע"ה) ביום שישי. לפיכך, במקומות שבהם עובדים רק 5 ימים בשבוע, ממילא לא עובדים באותו יום, ולכן עובדים במשכורת חודשית שייעדרו מהעבודה ביום זה יקבלו שכר רגיל, וממכסת ימי החופשה שלהם לא ינוכה יום חופשה.

עבודה במהלך החג - כמה כסף צריך לשלם?

תשלום שכר עבור ימי חג לעובדים במשכורת חודשית -

עובדים אשר שכרם משתלם על בסיס חודשי, זכאים לשכר עבודה בעבור החודש במלואו, ללא הפחתת ימי החג. השכר החודשי מאופיין בכך שאין הוא תלוי בימי חגים או חופשות החלים בחודש מסוים, וסכום המשכורת הינו קבוע לאורך כל השנה.

תשלום שכר עבור ימי חג לעובדים בשכר יומי/ שעתי/ שבועי -

כלל המעבידים במשק חייבים על פי צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי, לשלם לעובדים תשלום מלא עבור תשעה ימי חג בשנה (וכן יום בחירה נוסף החל על מעובדי המשק מתוקף צווי ההרחבה הרלוונטיים על אותם ענפים). על פי צו ההרחבה, שנכנס לתוקפו ביולי 2000, כל עובד אשר מועסק במקום העבודה לפחות שלושה חודשים, ולא נעדר סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי), זכאי לתשלום זה. על פי אותו צו הרחבה, עובד אינו זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים ביום שבת.

במקומות עבודה מסוימים קיים הסכם קיבוצי או הסכם עבודה אישי, אשר תנאי העובד בו הינם טובים יותר מהאמור לעיל. במקרים אלו, תחול לגבי העובד ההוראה המיטיבה עמו ביותר.

אם בכל זאת בחרתי לעבוד בחג, כמה כסף מגיע לי?

יש לשלם לעובדים יהודים בעבור עבודתם בחג לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם).

אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי המעניק גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה.

מה באשר לעבודה בחול המועד?

בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, כימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.

ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו מבלי לפגוע בשכרו של העובד.

האם מותר למעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת במהלך תקופת החגים?

מעסיק רשאי לקבוע, כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה. המעסיק אף רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות: 

האחת, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
השנייה, יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.

אם ישנם עובדים, שאין לזכותם די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת הפעולות הבאות: 

1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.

2. להוציאם לחופשה, אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצברו בעתיד. 

3. ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.

 חשוב לזכור, כי ימי החג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

(כמעט) הכי חשוב- מה עם מתנות חג?

החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו.

בנוסף, על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה.

רבים מאתנו רואים בתלוש השכר שורה המופיעה תחת הכותרת "מתנת חג", ומיד שואלים מדוע עניין זה מופיע.
חשוב לזכור, כי מתנה לחג נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס, ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.

תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.

גילום שווי ההטבה - לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

לסיכום: 

החגים הם בהחלט תקופה אותה ניתן לנצל לטובת חופשה מהעבודה. זכות זאת שמורה הן לעובד והן למעסיק. חשוב לזכור, כי לא בכל מצב המעסיק יכול לעשות שימוש בסמכות הנתונה לשם הוצאת עובדיו לחופשה מרוכזת, וכי זכות זאת שמורה לו, כל עוד יציאת העובדים לחופשה אינה פוגעת בזכויותיהם.

 

* הכותבים, עורכי הדין סיגלית הנדשר פרקש ועופר עוזרי, הינם עורכי דין ממשרדה של עורכת הדין סיגלית הנדשר פרקש, העוסקים בדיני העבודה ובייצוגם של עובדים ומעסיקים.

** מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לשום מקרה.