3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הליך גירושין בבית הדין הרבני/ מדריך

בני זוג יהודים במדינת ישראל, אשר נישאו זו לזה כדת משה וישראל או בטקס נישואין אזרחי, המעוניינים להתגרש זו מזה, נדרשים לפתוח בהליך גירושין בבית הדין הרבני האזורי. סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית הדין הרבני האזורי במקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג. 

נושאים הכרוכים, בדרך כלל, בגירושין בין בני זוג, כגון: מזונות קטינים ואישה, כתובה, חלוקת רכוש - מקרקעין ומיטלטלין, כלי רכב, חשבונות בנק, חסכונות, זכויות מעבודה, חובות, משמורת - החזקת קטינים והסדרי ראייה ועוד נושאים הקשורים למהלך החיים המשותף של בני הזוג והנלווים לגירושין, עשויים להיות נדונים באחת משתי ערכאות מקבילות - בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אולם, בית הדין הרבני הוא המוסד היחיד במדינת ישראל המוסמך לדון בנושא גירושין ולערוך את טקס סידור הגט המסיים את נישואי הצדדים הלכה למעשה ומדובר בסמכות ייחודית לו בלבד.

למציאת עו"ד גירושין באינדקס משפטי

כיצד נפתח הליך גירושין?

הליך גירושין נפתח באחת משתי דרכים: 

הדרך האחת, במסגרת הגשת בקשה לפתיחת תיק לאישור הסכם גירושין - לרבות הסכם שנערך בפני בית משפט לענייני משפחה, ולחילופין הסכם אליו הגיעו צדדים במסגרת הליך משפטי שניהלו ביניהם או במסגרת הליך גישור, ובלבד שהגירושין נעשים בהסכמת שני הצדדים, כמובן. הסכם ניתן לנסח באמצעות עורך דין, מגשר או על ידי הצדדים בעצמם.

הליך אישור ההסכם הוא, בדרך כלל, קצר ותכליתי ולאחר שניתן להסכם תוקף משפטי, על-פי רוב תוך זמן לא רב ממועד אישורו, ניתן לערוך טקס סידור גט בין בני הזוג. טקס זה מתקיים אף הוא ברבנות, כאמור.

הפרוצדורה של אישור ההסכם היא חיונית ונחוצה לצורך מתן תוקף משפטי להסכם, למטרת אכיפתו על הצד שכנגד במועד מאוחר.

הדרך השנייה, בהעדר הסכמה של אחד מהצדדים, יכול צד אחד להגיש תביעת גירושין מטעמו. במקרה כזה, על הצד התובע את הגירושין להוכיח קיומה של עילת גירושין [מתוך רשימת עילות מנויות וידועות בהלכה היהודית], ורק לאחר שזו התבררה והוכחה כמוצדקת, יכול בית הדין הרבני לחייב את הצד השני לקבל או לתת גט, בהתאמה.

טופס פתיחת הליך גירושין

אמנם, קיימת אפשרות להגיש תביעת גירושין קצרה ולקונית, באמצעות טופס "פתיחת הליך גירושין" הניתן במזכירות כל בית דין רבני בישראל, אולם הגשת תביעה באופן זה אינה משרתת בהכרח את האינטרס של מגישה, והיא עלולה אף להיות בעוכריו. יש לייחס חשיבות רבה לאופן הגשת תביעת הגירושין ואין להקל בה ראש, שכן היא עלולה להיות הרת גורל עבור מגישה.

מה צריך להיות מפורט בתביעת הגירושין?

ככלל, על תביעת הגירושין לפרט בהרחבה את פרטיהם האישיים של שני בני הזוג [לרבות נישואין וגירושין קודמים, ככל שהיו], פרטים אודות מהלך נישואיהם, נסיבות פרידתם, הליכי גישור וכיו"ב, ככל שהתקיימו, וכן את עילות הגירושין הידועות ומנויות בהתאם לדין העברי ולהלכה היהודית, לפיה דן בית הדין ופוסק בסופו של דבר בתביעות הגירושין המגיעות לפתחו. בנוסף, יש לפרט אודות ילדי הצדדים, הכנסות הצדדים, נכסיהם וכיו"ב.

אילו נושאים ניתן לכרוך בתביעת הגירושין?

כמו כן, בעת הגשת תביעת הגירושין ברבנות ניתן לבקש לדון גם בנושאים נוספים, הכרוכים בגירושין, לרבות מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש ומשמורת, אשר ההכרעה בהם חיונית לסיום כל המחלוקות והנושאים התלויים ועומדים בעניינם של בני הזוג. יש לעשות כן בדרך של כריכת עניינים אלו לתביעת הגירושין בהתאם לדין [הוראות חוק, למשל כמפורט בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 ופסיקה, בהתאם למבחני הכריכה שנקבעו בפסק הדין ב-בג"ץ 8497/00 אירה פייג-פלמן נ' ג'אורג' פלמן פ"ד נ"ז (2), 118]. כריכת הנושאים הנוספים הכרוכים בגירושין כמפורט לעיל, מקנה סמכות דיון בעניינים אלו לבית הדין הרבני ובכך, בדרך כלל, מנוע הצד השני לדון בנושאים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. 

כפי שנקבע לאחרונה בפסק דין, העניין היחיד שלא ניתן לכפות כיום באמצעות כריכתו לתביעת הגירושין הוא מזונות קטינים, לדידם רשאי צד אשר כנגדו הוגשה תביעת גירושין כרוכה לתובעם בהליך נפרד בבית המשפט לענייני משפחה. 

חשיבות ביצוע הכריכה וייעוץ משפטי

קיימת חשיבות רבה לאופן שבו מתבצעת הכריכה, שכן צד שכרך את העניינים הנוספים לתביעת הגירושין בניגוד לדין, אף על פי שהקדים לעשות כן, מאבד בכך את היתרון שקיים - בדרך כלל - בפתיחת הליכים, ומסתכן בכך שהצד השני יגיש תביעה מאוחרת באותם נושאים לערכאה המקבילה - בית המשפט למשפחה, ועניינים אלו יידונו בערכאה המקבילה ולא בבית הדין. 

בהתחשב בכך, רצוי ומומלץ לצד השוקל לפתוח בהליכים, שלא להגיש תביעת גירושין מבלי שערך התייעצות מוקדמת עם עו"ד המתמחה בתחום המעמד האישי [דיני המשפחה].

בקשות לסעדים נוספים

כמו כן, ניתן להגיש במעמד תביעת הגירושין ובמסגרתה גם בקשות שונות לסעדים נוספים, נלווים לתביעה, כגון: בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ, צווי מניעה, צווי עיקול וכיו"ב. בית הדין דן, בנוסף, גם בענייני אלימות וניתן להגיש לפתחו גם צווי הגנה וצווים למניעת אלימות או הטרדה.

חשוב לצרף לתביעת הגירושין אסמכתאות

על תביעת הגירושין המוגשת להיות מפורטת, בליווי אסמכתאות המוכיחות את טענות התובע בעניין עילות הגירושין כגון הוכחה בדבר בגידת בן הזוג, אלימות וכיו"ב טענות התומכות בתביעה.

בית הדין הרבני אשר בפניו תידון תביעת הגירושין, ידון בעילות הגירושין הנטענות, ויברר אותן, וכן ידון בכל העניינים שנכרכו לתביעת הגירושין ככל שנכרכו ויכריע בהם. 

 

* מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

עוד בנושא:
------------------------------------------------------------

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),  תשי"ג - 1953 

------------------------------------------------------------