3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
מיהו קטין נזקק?

הדאגה לשלומם של ילדים קטנים היא חלק מהוויתנו כחברה. למרבה הצער, לא כל הילדים גדלים במשפחות שיכולות להעניק להם את כל אשר הם צריכים, כולל: ביגוד, מזון וחינוך. מתי ילד ייחשב כ"קטין נזקק", ומתי יעלה הצורך בהתערבות לשכת הסעד ובית המשפט?

חוק הנוער והגדרת קטין נזקק


חוק הנוער מסדיר את כל הקשור בקטינים נזקקים, חובת הדיווח ודרכי הטיפול.
ע"פ החוק, קטין נזקק הוא קטין שנשקפת סכנה נפשית או גופנית לשלומו, והוא זקוק לטיפול, הגנה או השגחה, במיוחד כאשר אין מבוגר שאחראי עליו, או כאשר המבוגר האחראי עליו לא יכול לטפל בו, להשגיח עליו או שהוא מזניח אותו.

קטין נזקק מוגדר ככזה גם במקרה שהוא ביצע עבירה פלילית, אך לא הועמד לדין, או שהוא משוטט ברחובות, פושע, נתון להשפעה רעה או שהוא נולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה מסמים (זאת כאשר אמו השתמשה בסמים בזמן שהייתה בהריון).

פקיד הסעד נכנס לתמונה

במקרים אלו, תפקידו של פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי, הוא לעזור לקטין, לחלץ אותו מהמצב בו הוא נמצא ומהסביבה הרעה בה הוא חי/מסתובב, ולהחזיר לו את כבודו וזכויותיו המגיעות לו מעצם היותו ילד.

כאשר מדובר בקטין נזקק אשר לא מסכים שיטפלו בו, פקיד הסעד יכול לפנות לבית המשפט, בבקשה לקבל צו שיחייב את הקטין או את האחראי עליו לקבל טיפול הולם. יש להדגיש, כי תאני לקבל הצו הוא שאכן מדובר בקטין נזקק ע"פ ההגדרה בחוק הנוער.
במקרים דחופים, כאשר נשקפת סכנה מיידית לשלום הקטין, פקיד הסעד יכול לנקוט באמצעי חירום, כמו: מתן טיפול רפואי או אחר שלא סובל דיחוי אפילו מבלי לקבל את הסכמת האחראי על הקטין. בנוסף, פקיד הסעד רשאי במקרים כאלו להעביר את הקטין מביתו למקום אחר למשך 7 ימים. עליו לקבל את אישורו של בימ"ש השלום לנוער לצורך כך.

 

במקרים דחופים, כאשר נשקפת סכנה מיידית לשלום הקטין, פקיד הסעד יכול לנקוט באמצעי חירום, כמו: מתן טיפול רפואי או אחר שלא סובל דיחוי אפילו מבלי לקבל את הסכמת האחראי על הקטין

הייצוג והדיון בבית - המשפט

כאשר עניינו של קטין נזקק מגיע לביהמ"ש, הכלל הוא שהקטין מיוצג ע"י הוריו. הוריו יכולים להיות מיוצגים ע"י ידיד או עורך-דין.
אם מדובר בקטין שמלאו לו 15 שנים והוא סובל מבעיות נפשיות, ביהמ"ש חייב למנות לו עורך-דין לצורך עריכת אבחון או קבלת טיפול פסיכולוגי במרפאה או במסגרת אשפוז, וזאת גם אם הוריו של הקטין מתנגדים לכך.
בביהמ"ש, השופט מברר אם העילות לנזקקות, אשר מפורטות בבקשה של פקיד הסעד נכונות. אם ההורים של הקטין לא מאשרים אותן, ביהמ"ש שומע עדים.

במסגרת הדיון פקיד הסעד מגיש לביהמ"ש תסקיר, שבו יפורטו מצבם האישי, המשפחתי והסוציאלי של הקטין והוריו. במידה שביהמ"ש מגיע למסקנה שהקטין הוא נזקק, הוא יבקש מפקיד הסעד תסקיר נוסף, שתהיה בו המלצה מנומקת לדרך הטיפול שיש לנקוט כדי להגן על שלום הקטין ולהבטיח את התפתחותו התקינה ושיקומו.
לאחר מכן, ביהמ"ש יתן את כל ההוראות הדרושות לטיפול בקטין, כולל לגבי חינוכו, לימודיו ושיקומו.

במקרה הצורך, וכאשר אין אפשרות אחרת, ביהמ"ש רשאי להוציא את הקטין מרשות הוריו ולמסור אותו לרשות הסעד, כדי שהיא תמצא לקטין מקום מתאים להחזיק בו. ביהמ"ש גם רשאי להורות על החזקת הקטין במוסד מתאים.
במקרה שמופעלת אלימות נגד הקטין ע"י בן משפחה, ביהמ"ש יכול להרחיק את האדם האלים מהקטין באמצעות מתן צו הגנה.

ערעור על החלטת בימ"ש לנוער

יש לציין, כי בתום המשפט  כל צד רשאי להגיש תוך ‏45 יום ערעור על החלטת שופט בית משפט לנוער, לערכאה גבוהה יותר.

 

כך, למשל,  ברע"א 6487/13 פלונית נגד המחלקה לשירותים חברתיים בתל-אביב ואח', בימ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור שהוגש על החלטות בימ"ש  לנוער. המבקשת בקשה לבטל את הכרזתו של הקטין כ"קטין נזקק'" מכמה טעמים, בין היתר, בשל שינוי הנסיבות שחל בעניינו והשיפור במצבו.

הבר"ע נדחתה  - יש לשתף פעולה עם גורמי הרווחה

בפסק הדין נכתב, כי:" המבקשת הונעה לנקיטת ההליכים הרבים שנפרסו בהחלטתי זו על-ידי אהבתה לבנה ורצונה בטובתו. עם זאת, ומבלי לגרוע מזכותה לעשות כן, דומה שהקטין היה נשכר אף יותר אילו השכילה להתמקד בשיתוף פעולה עם שאר הגורמים הדורשים את טובתו של בנה, להבדיל מאשר בהשקעת מרצה וכוחה בהתדיינות משפטית ענפה."