המעצבת גלית לוי תבעה והפסידה

עולם האופנה כמרקחה. רק לאחרונה התבקש ביהמ"ש לדון בתביעה שהגישה מעצבת השמלות אפרת קליג כנגד סנדרה רינגלר, והנה לפני מספר ימים ביהמ"ש המחוזי מרכז דן בתביעה שהגישה מעצבת השמלות גלית לוי כנגד ספק בגדים ובעלי עסקים נוספים שעוסקים במכירה והשכרה של שמלות כלה וערב.

לוי טענה בדבר הפרת הסכם בלעדיות, גניבת עין, עשיית עושר שלא במשפט ופגיעה במוניטין שלה בשל העתקת דגמי לבוש שעיצבה.

לוי טענה, בין היתר, כי החברה שבבעלותה עיצבה קולקציה שלמה של שמלות כלה מבד מסוג "גיפיור פרחים לבן". בד זה גם שימש לייצור שמלת החופה ושמלה נוספת להחלפה של הדוגמנית מלי לוי לחתונתה, אשר זכתה לסיקור תקשורתי נרחב. " עובדה זו גרמה לכך שדגמי מלי לוי הפכו ללהיט", טענה המעצבת גלית לוי.

לטענת לוי,  בהמשך מבול ההזמנות פחת והיא אף נאלצה להפחית מהמחיר, בשל הופעתם של חיקויים שעשו שימוש בשמה ובתמונות של מלי לוי בחתונתה.

עקב כך, נאלצה התובעת לשכור שירותי משרד חקירות מהם עלה, כי ספק הבדים הפר איתה את הסכם הבלעדיות, וכמה ממתחריה עשו שימוש בבד ויצרו חיקויים של הדגמים באיכות ירודה ותוך השכרתם במחיר נמוך.

לא הוכיחה בלעדיות גורפת

השופט ד"ר אחיקם סטולר דחה את טענותיה של לוי, וקבע כי לא נערך הסכם בלעדיות בכתב בין לוי לבין הספק. לוי לא הצליחה להוכיח כי קיבלה בלעדיות כזו שמכוחה הספק היה מנוע מלמכור בד גיפיור מסוים לאחרים.

"בלעדיות כזו הייתה ניתנת לתובעת רק במקרה שהייתה מבצעת רכישה המסתכמת במאות אלפי שקלים בתקופה קצרה. בהיקפי הרכישות שביצעה התובעת, כל מה שקיבלה הוא בלעדיות שהיא למעשה זכות סירוב ראשונה", כתב השופט.
בנוסף, השופט דחה את טענת ההעתקה אשר לא הוכחה ואת הטענה לעשיית עושר ולא במשפט.

על-כן, לוי חויבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט לנתבעים (למעט נתבע אחד שהתביעה נגדו נדחתה בשל אי הוכחת נזק) בסך 50,000 שקלים לכל אחד (נתבעים 2 ו-5), וכן 147,365 שקלים לספק הבדים שהוכיח את תביעתו שכנגד הוצאות של 15,000 שקלים בשל תביעתו.

• ב"כ התובעת: עו"ד חיים פיצ'ון ו/או עו"ד אורן הלפרין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עופר צור ו/או עו"ד ענבל אביעד ו/או עו"ד איציק לזר ממשרד גורניצקי ושות', עו"ד גד לנדאו, עו"ד ג'מאל פטום, עו"ד רובין חנוך