3.1 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 10)
הלנת שכר - סקירה מקיפה

כאשר עובד לא מקבל את מלוא השכר המגיע לו בזמן, מדובר במצב של הלנת שכר. חוק הגנת שכר מטיל סנקציה חמורה של פיצויים בשל הלנת שכר.
שכר מולן הוא שכר אשר מגיע לעובד תמורת העבודה שביצע, ואשר לא שולם לו 9 ימים אחרי המועד הקבוע לתשלום. ע"פ חוק הגנת שכר, אם אין במקום העבודה הסדר אחר, המועד הקבוע לתשלום שכר העבודה הוא סוף החודש (היום האחרון של החודש). כלומר: עובד שלא קיבל את משכורתו ב-10 בחודש, הוא עובד אשר שכרו הולן על ידי המעביד, למן תחילת החודש.

פיצוי בשל הלנת שכר
במקרה ששכרו של עובד הולן, החוק קובע פיצוי כספי שהמעביד ישלם לעובד ע"פ הסכום הגבוה מבין השניים:

1. פיצוי של 5% מהשכר המולן עבור שבוע ההלנה הראשון, ופיצוי של 10% מהשכר המולן עבור כל שבוע נוסף של הלנה, או חלק מהשבוע שלאחריו.
2. הפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלום השכר, בתוספת של 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש בתקופה האמורה.

כך או כך, מדובר בסנקציה קשה מאוד המוטלת על המעסיק, שפוגעת בכיסו, והמטרה היא לא רק לפצות את העובד על הלנת השכר שנגרמה לו, אלא, כמובן, להרתיע מעסיקים מהאפשרות של לא לשלם לעובדים את משכורתם בזמן.

שיקול דעת וסמכות להפחית פיצויי הלנת שכר
למרות הסקנציה החמורה, ואולי בגלל חומרתה, בתי הדין לעבודה אינם ממהרים להשתמש בה ולהטיל אותה על מעסיקים. החוק קובע, כי לבית הדין לעבודה יש שיקול דעת וסמכות  להפחית פיצויי הלנת שכר, או לבטל אותם לחלוטין, אם נוכח לדעת כי שכר העבודה לא שולם לעובד בזמן בשל טעות כנה, או בשל נסיבות שלמעביד לא הייתה שליטה עליהן, או בשל חילוקי דעות אמיתיים בנוגע לעצם קיום החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת, כן שולם בזמן.

פיצויי הלנה חלקיים, אם בכלל
בפרקטיקה, הנטייה של בתי הדין לעבודה היא לא לפסוק פיצויי הלנת שכר או לפסוק פיצויי הלנה חלקיים, וגם זה במשורה ורק במקרים שבהם הוכח שאי-תשלום השכר לעובד היווה אקט של זלזול מופגן בעובד וחוסר תום לב מובהק.

ע"פ רוב, מקרה בודד של איחור בתשלום שכר או של אי-תשלום השכר במועד, לא יהווה עילה מספקת לפסוק פיצויי הלנת שכר, ובדר"כ לא מומלץ "לרוץ" לבית הדין בתביעה על הלנת שכר, אם הדבר קרה באורח חד פעמי או בנסיבות חריגות או כדומה. במקרים כאלה, די שהמעסיק יוכיח כי הוא פעל בתום לב או שהיה נתון לקשיים וללחצים חריגים ויוצאי דופן, כדי שבית הדין יתחשב בו ולא יפסוק את מלוא הלנת השכר.

האם הזכות לתבוע "הלנת שכר" מתיישנת ואם כן מתי?
מאחר שהסנקציה הגלומה בפיצויי הלנת השכר היא סנקציה חמורה ובעלת היקף כספי משמעותי,  הזכות לדרוש אותה אינה מתיישנת אחרי 7 שנים כמו בדין ההתיישנות הכללי, אלא אחרי שנה אחת בלבד מהיום שבו היה השכר המולן אמור להשתלם. הווה אומר, שאם לא הוגשה תביעה להלנת שכר בתוך שנה מהיום שבו הולן השכר, הזכות לפיצויי ההלנה - תתיישן.

יש לשים לב, כי הזכות לתשלום השכר עצמו לא מתיישנת אחרי שנה, כי אם אחרי 7 שנים כמו בדין הכללי, ובמידה שהזכות לתבוע הפרשי הלנה התיישנה (כלומר: חלפה למעלה משנה) אזי ניתן לתבוע את השכר שהולן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

מה הדין במקרה שבו השכר אכן שולם אך שולם באיחור? 
במקרה כזה ההתיישנות היא אפילו קצרה יותר, בת 60 יום בלבד, הווה אומר שאם שכרכם שולם לכם באיחור, תוכלו לתבוע את הפרשי ההלנה רק אם תמהרו ותגישו תביעה לבית הדין לעבודה בתוך 60 יום מיום שבוצע התשלום בפועל.

האם יש חריג בחוק לתקופת ההתיישנות הקצרה?
ישנה אפשרות להרחיב את תקופת ההתיישנות על הלנת שכר לתקופה מקסימלית של 3 שנים אחורה, אך זאת בתנאים מאוד ספציפיים ומסויימים: במקרה שבו חלו הלנות שכר חוזרות ונשנות, לפחות 3 פעמים בתוך שנה רצופה אחת מתוך 3 השנים שמאז ההלנה הראשונה, ניתן להרחיב את תקופת ההתיישנות ל- 3 שנים. אך חריג זה חל רק על שכר ששולם באיחור, אי אפשר להחיל אותו על שכר שלא שולם כלל.

האם יש רכיבי שכר שלגביהם לא ניתן לדרוש הלנה?
ע"פ הפרשנות של בתי הדין לעבודה מקובל, כי רק רכיבים בתלוש השכר המהווים "שכר" הם בני-הלנה. החזרי נסיעות, החזרי הוצאות למיניהם (טלפון, רכב, אש"ל וכדומה), וכן דמי הבראה ודמי הודעה מוקדמת אינם נחשבים "לשכר" ולכן לא ניתן לתבוע בגינם הפרשי הלנה. לעומת זאת, סכומים כגון גמול שעות נוספות, גמול עבודה בשבת, דמי חגים, דמי מחלה וכן עמלות (למי ששכרו משולם באמצעות עמלות למיניהן) נחשבים לשכר שאי-תשלומו במועד מהווה הלנה.

מה באשר לפיצויי פיטורים והפרשות לקופת פנסיה אשר לא שולמו במועד?
ההסדר הקבוע בחוק לגבי הלנת שכר, חל גם על הלנת פיצויי פיטורים. מעסיק אשר לא שלם את פיצויי הפיטורים בתוך 15 ימים מיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים, עשוי להיות מחוייב בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים. חישוב הלנת פיצויי הפיטורים נעשה כך: עד היום ה- 30 יש להוסיף הפרשי הצמדה, ולאחר חלוף 30 ימים יש להוסיף תוספת של 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים (או חלק מחודש באופן יחסי).

אך כמו שצוין לעיל, לבית הדין לעבודה יש שיקול דעת נרחב, שלא לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, במידה שאלה לא שולמו במועד בשל טעות בתום לב או בשל חילוקי דעות שיש בהם ממש לגבי עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.

גם הפרשות שלא הועברו במועדן לקרן הפנסיה עשויות להיחשב כשכר מולן, אולם לפי הפרשנות של בית הדין לעבודה, רק הפרשות שנוכו משכרו של העובד ולא הועברו ליעדן במועד (היינו חלק העובד בלבד) ייחשבו להפרשות מולנות. על חלקו של המעסיק אשר לא הועבר במועד ליעדו, רשאית רק קרן הפנסיה לדרוש הפרשי הלנה.

לסיכום, הנושא של הלנת שכר הוא נושא סבוך ומורכב, הוא אינו כה פשוט כמו שנראה לכאורה, יש לו חריגים רבים והתיישנות קצרה וצריך לדעת כיצד לנווט בין כל ההוראות ולבדוק את כל הנתונים והנסיבות בטרם הגשת תביעה להלנת שכר. כמו-כן כדאי מאוד לשקול ולבדוק מראש את כדאיות התביעה, בהינתן כי בתי הדין לעבודה אינם ממהרים לפסוק הלנת שכר (או הלנת פיצויי פיטורים) במרבית המקרים. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד הבקי בדיני עבודה ובהלנת שכר, בטרם הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.