1.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
חשש ממזרות? לא בטוח שיש ממה לחשוש

למעט מספר מדינות קיצוניות, המאפשרות לחוקי הדת לשלוט באזרחיהן, אין עוד מדינה בעולם המאפשרת לחוק דתי, שנחקק לפני אלפי שנים והפוגע בילדים, להיות מיושם הלכה למעשה. מדינת ישראל מחזיקה בהישג זה כשהיא מאפשרת לליבו של מוסד הממזרות להמשיך לפעום ולא קוטעת באיבו את המנהג המגונה. לכן, עד שמוסדות השלטון יתעשתו ותושלם מלאכת ההפרדה האמתית בין דת למדינה, הכורח להתמודד עם חשד ממזרות הוא מנת חלקם של ילדים ואמותיהם. בני משפחתם של ילדים שהתואר ממזר מרחף מעל ראשם, נבהלים ממחשבה זו וטועים לקרוא לתוך המושג המאיים הזה משמעויות שלאו דווקא מעוגנות במציאות. לא בטוח שיש לחשוש מהתואר ממזר, בטח אם הוא הממזר איננו בן הקהילה הדתית. ואם בכל זאת החשש קיים, ניתן להלחם ברוע הגזירה.

מיהו ממזר?

ממזרות היא סטטוס משפטי. אף ילד לא נולד ממזר. צריך להתרחש תהליך מסויים שבסיומו הילד מוכרז ממזר. התהליך הוא תהליך משפטי בו מעורב בית דין רבני, שהוא המוסד המוסמך לקבוע את הסטטוס ממזר בנוגע לאדם (תינוק, ילד, בוגר, מבוגר) שהוגשה בקשה להכריז עליו כממזר. כדי שאדם יוכרז ממזר, חובה שינתן פסק דין מפורש על ידי בית דין רבני, הקובע כי אותו פלוני אלמוני הוכרז כממזר.

ההכרזה על ממזר מתרחשת כאשר בית הדין הרבני בוחן טענה או חשד לפיהם פלוני אלמוני חשוד בממזרות. בדיקה זו דווקנית, מעמיקה, מורכבת ובמהלכה נבדק האם מתקיימים התנאים בגינם יש להכריז על אדם כממזר. ממזר הוא מי שנולד אחרי יחסי עריות. לרוב מדובר במקרים בהם אשה יהודיה נשואה הרתה לגבר יהודי שאיננו בעלה, ואז פרי ההיריון ייחשב ממזר.

איך זה קורה בפועל? מתי וכיצד ילד מוכרז כממזר?

יש להקדים ולומר, כי המקרים בהם בית דין מכריז על פלוני אלמוני כממזר וקובע סטטוס משפטי שכזה אינם רבים. בתי הדין נמנעים מלהגיע לפסקי דין כאלה ועושים כל הניתן כדי לא להגיע לידי כך. הם לא ממהרים להסיק ולפסוק כי מדובר בממזר, הם לא ממהרים לקבל ראיות לכך, הם נזהרים בקביעות שלהם, ואם יש ספק, הוא יהיה לטובת מי שנחשד בממזרות.

ישנה הלכה דתית הקובעת "רוב הבעילות אחרי הבעל". משמעות הכלל היא, כי אם מתברר שלאישה נשואה יש יותר ממאהב אחד קיימת הנחה בסיסית לפיה בכל מקרה הילד הוא של הבעל ולא של המאהב. צריך שהחשש יהיה מובהק ושלא יהיה ספק בכלל שהילד אכן ממזר בטרם יכריזו עליו ככזה. בפועל בתי הדין עושים כל הניתן כדי לא לקבוע ממזרות. אולם במקרים בהם ברור שמדובר בממזר, למשל: כאשר מוכח שהבעל שהה בארץ אחרת בעת ההתעברות, אין מנוס מהכרזה על ילד כממזר. 

לרוב, תהליך בחינת הממזרות מתחיל במסגרת סכסוך בין בני זוג. למשל: אב שחושד שהילד שהוא מגדל ובו הוא תומך איננו שלו (למקרה זה השלכות רבות מעבר לממזרות. כך, למשל, האשה הבוגדת מוכרזת כמורדת והיא אסורה על בעלה ובועלה ואף אינה זכאית לתשלום מזונות); או ששאלה זו יכולה לעלות במסגרת תביעת אבהות. כך, למשל, במקרים של גניבת זרע: האם מגישה תביעת מזונות עבור ילד שהרתה וילדה מאדם שמסרב להכיר באבהותו ולא רצה להביא הילד לעולם. במסגרת תביעה שכזו אחד הצדדים או שניהם מבקשים לברר מי האבא. לעתים אף מוגשת בקשה ספציפית להכריז על אדם כממזר.

במקרים אלה ואחרים, כשמתעורר צורך של בירור זהותו של האב, עלול לקום צורך בתהליך של בירור חשד ממזרות. 

איך בוחנים ממזרות?

בעבר הדבר היה מאד קשה. לכאורה כיום עם ההתפתחות הטכנולוגית והיכולת בבדיקת רקמות פשוטה לקבוע את זהותו של האב, מלאכה זו קלה יותר. ואולם המחוקק היה ער לבעייתיות שיכולה לנבוע מהוכחה חד משמעית שבעלה של האם אינו האב של ילדה ולכן בסעיף 28 ד לחוק מידע גנטי הורה המחוקק לביהמ"ש לשקול גם את עניין מעמדו הדתי של הילד בבואו להורות על בדיקת רקמות. 

על פי ההלכה הנהוגה בבתי המשפט לענייני משפחה, אם ישנו חשד שעקב בדיקת הרקמות יוכרז ילד כממזר, יש להימנע מלהורות על ביצוע בדיקת הרקמות.  מצד אחד ניתן להבין גישה זו ואת הרצון למנוע מילד חף מפשע מעמד של ממזר מאידך בתי המשפט קבעו פעמים רבות כמה חשוב שילד ידע מי אביו האמיתי ולכן לדעתי יש לשקול בכל מקרה לגופו האם הנזק שבהכרזה כממזר אינו מחיר כדאי לקביעת אבהות מעבר לספק.

מה ההשלכות של פסק דין המאשש חשד ממזרות וקובע כי פלוני ממזר? מה זה אומר להיות ממזר?

זו שאלה מאד חשובה וקריטית משום שהיא מציפה בעיה משמעותית: רוב אזרחי ישראל היהודים הם חילונים ואינם חיים פי חוקי ההלכה. למרות זאת, יש בציבור בהלה נוראית סביב המושג ממזר. יש איזשהו פחד גדול, בלתי מוסבר ולא מוצדק סביב ממזרות, שעה שבפועל אין לכך השלכה מרחיקת לכת על אנשים שאינם משתייכים לקהילה דתית. 

נכון שבקרב הדתיים ובטח ובטח בימים עברו, בהם הקהילה התנהלה לפי חוקי ההלכה היהודית ומצוות התורה יושמו ביום יום – ההשלכות של התואר ממזר היו קשות וחמורות. ממזר בקהילה הדתית מנודה, אסור לבוא בקהל והוא מוחרם. מעמד כממזר נשמר עשרה דורות קדימה. במקרים בהם מיושמות השלכות אלה התואר הוא נורא ואיום.

אולם, בקרב החילוניים המשמעות היחידה הינה שהאדם הזה יהיה מנוע מלהתחתן בנישואים כדת משה וישראל. כל מי שמתמודד עם חשד ממזרות צריך לשאול את עצמו האם תוצאה זו היא אכן כה הרת אסון וגורלית? מי שלא חי על פי כללי הדת יכול להנשא בנישואים אזרחיים, אבל בכל זאת החשש הוא גדול, ואף אחד לא מעוניין שיוצמד לו התואר 'ממזר'. לדעת כותבת שורות אלו, זוהי סתם מילה מפחידה שקושרים אליה משמעויות שלא קיימות בפועל. אותו חשש מופרך נובע מבורות ומכך שאנשים לא באמת מבינים מה זה ממזר. התוצאות המעשיות הן לא כאלה נוראיות והחשש הוא לגמר מוגזם. 

יתרה מזאת, רבים לא יודעים, אבל כל החילונים הם במעמד של ספק ממזר. על פי ההלכה אשה מקודשת באחת משלוש דרכים- בכסף, בשטר או בביאה. כשמדובר בביאה הכוונה לקיום יחסי מין. מרבית החילוניות מקיימות יחסי מין לפני החתונה עם פרטנרים שונים, לאו דווקא עם האיש לו הן נישאות. בעצם קיום יחסי המין עם בן הזוג שלו לא נישאנו, מתעורר חשש שאנחנו, למעשה, נשואות ושהפרטנר שלנו קידש אותנו בביאה. ואז יוצא שאנחנו כספק נשואות שמעולם לא התגרשנו מאותו פרטנר נישאנו לאדם אחר ממנו הבאנו ילדים. בעצם כך מתקיימים הלכה למעשה שני התנאים המקימים חשד ממזרות: האם נשואה ליהודי (בן הזוג הראשון איתו קיימה יחסי מין) והיא הרתה לגבר אחר..

מצב מוזר זה הוא שגורם לבני הקהילה הדתית האורתודוקסית להימנע ממצב בו הם נישאים לחוזרים בתשובה. זאת, משום שחוזרים בתשובה הם ספק ממזרים, ומאחר שתואר הממזרות "עובר בירושה", הדתיים המחמירים לא לוקחים סיכון ומתחתנים רק עם דתיים מבית ולא עם חוזרים בתשובה. מכאן ניתן להסיק, שאם כל/רוב החילוניות ממילא בספק ממזרות, אין מה לחשוש כל כך מהתואר המבזה הזה. 

מה צריכה לעשות אשה נשואה הרה שחוששת כי בנה יוכרז ממזר?

אשה כזו חייבת לפנות לייעוץ משפטי ולהיעזר בעורך דין מומחה לדיני משפחה שהוא בעל ידע, כלים וניסיון שיאפשרו לו לעזור לה להימנע ממצב זה. כל אשה בגיל הפוריות המצויה בהליכי גירושין מבעלה ומקיימת יחסי אישות עם אחרים, ובוודאי נשים עגונות, חייבות להיות מודעות לחשש עניין הממזרות, להבין את השלכותיו; ואם חשוב להן להימנע מלהיקלע לצרה הזו, עליהן לפנות לייעוץ מתאים.

ישנן גם לא מעט נשים עגונות שרוצות להתקדם הלאה ולהביא ילד מבן זוג חדש, אבל כלואות ע"י בן הזוג הישן שסוחט אתן בחסות הדין הדתי. גם במקרים אלה נחוץ ייעוץ משפטי לגבי האופן ודרכי הפעולה הרצויות שיאפשרו לעקוף את חשד הממזרות ולהצליח להתקדם הלאה ולהביא ילד מאדם אחר, על אף שהאשה קשורה בכבלי הנישואים הדתיים. 

לסיכום, מדינת ישראל במילניום השלישי עדין כבולה להלכות וחוקים שחוקקו לכל המאוחר בימי הביניים. המדינה המערבית היחידה בה שולט בתחום האישות (נישואין וגירושין) הממסד הדתי, שמאפשרת לילדים להיות מסומנים ומתוייגים כממזרים בגלל חוקים מיושנים שנחקקו על רקע דפוסים חברתיים מימי קדם. ילד שמצוי בחשד ממזרות והוא חילוני, אמנם לא יושפע מעשית מהתואר ממזר (מלבד קושי בנישואים דתיים), אך יכול להיות שחשוב לו ולאמו – כנראה על רקע החשש הכללי המוגזם מהשלכות הכרזת הממזרות – להימנע ממצב זה; והדרך לכך כוללת ייעוץ וסיוע משפטיים שבהחלט יכולים לעזור. 


* עו"ד מור אוזרקובסקי, מתמחה בדיני משפחה

 

**השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג