• תגיות:

התאהבתי בבן זוג שאינו ישראלי ויהודי, האם אוכל לחיות איתו בישראל?
שאלה זו היא שאלתם הראשונה של כל הזוגות ה"מעורבים" המגיעים לקבל ייעוץ מעורך דין מומחה לאזרחות והגירה. לכל מדינה חוקי אזרחות נוקשים, אולם אלה שבישראל, בייחוד כאשר מדובר באדם שאיננו יהודי ורוצה להגיע למעמד של אזרח, הם קשים במיוחד. בני זוג שאחד מהם יהודי אזרח ישראל והשני אזרח זר ושאינו יהודי יכולים בהחלט לגור יחד בישראל, אך לשם כך הם צריכים להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר ומלאכה זו איננה קלה. מדובר בתהליך ארוך, רב שלבי, הדורש מאמץ לא מבוטל מבני הזוג ומקים צורך ברור באיש מקצוע מנוסה ומיומן שיסייע להם בתהליך המפרך ורווי המכשולים מול רשויות המדינה. הכוונה כמובן לעורך דין מומחה לאזרחות והגירה. 

מה כולל תהליך הענקת המעמד לבן זוג זר שאיננו יהודי?
בתהליך זה שואף לזכות המבקש – אותו בן זוג זר שאיננו יהודי והשואף לחיות לצד בת זוגו בישראל – במעמד כלשהו בארץ. מעמד שיאפשר לו לשהות בו באופן חוקי ואף לעבוד פה, עד שבסופו של תהליך יהפוך לאזרח ישראלי. בתהליך הרב שלבי זוכה אותו מבקש למעמד בסיסי, שעם הזמן משתנה למעמד "חזק" יותר עד קבלת האזרחות הנכספת. תחילתו של כל התהליך הוא בהגשת בקשה למשרד הפנים שתניע את כל הליך הסדרת המעמד. זוהי בקשה למתן היתר לבן זוג שאינו יהודי לשהות שהות קבע בארץ. 

עוד טרם הגשתה של בקשה זו קם צורך בסיוע מאיש מקצוע שילווה את בני הזוג, הן לגבי ההתנהלות של בני הזוג, הן בעבודת ההכנה הכרוכה בבקשה והן באיסוף המסמכים שיש להגיש לצידה. סיוע זה כמובן נחוץ גם בשלבים הבאים מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת המעמד; ומדובר בלא מעט שלבים.

מה כוללות ההכנות טרם הגשת הבקשה?
ההכנות לבקשה כוללים את השלבים הבאים:

1. הסדרת היחסים בין בני הזוג: רצוי מאד שבני הזוג יהיו נשואים. עובדה זו מקלה בהמשך הדרך הודות להסדרה פורמלית של היחסים בין בני הזוג שבלעדיה מלאכת השגת המעמד הנכסף קשה עוד יותר. 

2. חיים בישראל: בן הזוג בעל האזרחות הישראלית צריך להזמין את בן הזוג הזר לחיות עימו בישראל.

3. איסוף מסמכים רשמיים פורמליים: יש לאסוף מסמכים רבים אותם יש לצרף לבקשה. הליך איתור המסמכים ואישורם מורכב ולא פשוט. יש צורך בתרגום, באישורים נותנים תוקף למקוריות המסמכים ועוד. בין המסמכים שיש לאסוף נכללים המסמכים הבאים: מסמכים המעידים על מקום המוצא והמולדת של בן הזוג שאיננו אזרח ישראלי, תעודת לידה של בן הזוג הזר, תעודה המעידה על מצבו/ה האישי של בן הזוג הזר שחייב להיות פנוי, תעודה המעידה על מצבו האישי של האזרח הישראלי (אסור שבן הזוג יהיה נשוי אלא רווק, אלמן או גרוש. ההשלכה המעשית לכך היא שגבר לא יוכל להביא ארצה פילגש בזמן שהוא נשוי), רישום פלילי של בן הזוג הזר, תעודה המעידה על מצבו האישי של בן הזוג הזר, תעודת נישואין של בני הזוג אם נישאו וכיוצא באלה.

4. איסוף ראיות לטיב הקשר: יש לאסוף מסמכים המעידים על מהות הקשר בין בני הזוג: כאשר מגישים בקשה להסדרת מעמד של בן זוג שאיננו ישראלי יש חשיבות רבה לאופן ניסוח הבקשה וגם למסמכים שיצורפו. המסמכים הרשמיים שפורטו לעיל משותפים לכולם אך יש לצרף סוג נוסף של מסמכים ומלאכת איסופם לא פשוטה. כאשר נבחנת בקשה של בן זוג שאיננו ישראלי (ויהודי) לקבל מעמד בישראל, אחד הפרמטרים שנבדקים הם כנות הקשר בין הצדדים. הרשויות רוצות לוודא כי אין המדובר בקשר פיקטיבי שנרקם רק לשם השגת מעמד אלא בקשר של ממש. כיצד ניתן להוכיח כנותה של מערכת יחסים? אחת הדרכים היא להביא ראיות המעידות על חיים משותפים. כך, למשל, יש לאסוף מכתבים ותצהירים של בני משפחה ומכרים, לצרף תמונות מבילויים משותפים, לצרף חוזה שכירות ששני בני הזוג חתומים עליו, לצרף צילומי מסך של אי מיילים שהוחלפו, להציג התכתבויות וחילופי דברים ועוד. הראיות ייאספו לאט לאט וככל שבני הזוג יראה יותר יחד בקרב יותר אנשים, כך יגבר הסיכוי "להשיג" ראיות חזקות וחותכות. אם יבלו יחד בציבור, יחיו תחת קורת גג משותפת, ינהלו משק בית משותף, ינהלו חשבון בנק זוגי, יתארחו יחד באירועים משפחתיים ויתערו בחיי הקהילה בה הם גרים, ויציגו ראיות לכל אלה, כך גובר הסיכוי לשכנע את נציגי משרד הפנים בכנות ואמיתות הקשר. 

מהן הפעולות לאחר הגשת הבקשה?
בעת הגשת הבקשה חייבים להסתייע בעורך דין מומחה. יש חשיבות רבה ביותר לניסוח הבקשה. יש לדעת מה להדגיש, מה לכלול, מה להשמיט ומה לטשטש. יש לדעת איך להציג את העובדות, מה לתאר, מה לבקש ואיך לצייר את תמונת חייהם של בני הזוג. ניסוחים חסרים, לקונות, שגיאות וניסוחים לא ברורים יכולים "להפיל" את כל הבקשה. זוהי מלאכת מחשבת עדינה ומחוכמת שאין להקל בה ראש. על כל טעות משלמים. למשל, אם לא מדגישים פרטים שתומכים בבקשה, אם משמיטים עובדות חשובות, אם כותבים דברים שיכולים לשרת בעתיד החלטה שלא ליתן היתר – כל אלה ועוד הן סכנות ממשיות שעלולות לחבל משמעותית בסיכוי לסיים את התהליך המפרך עם מעמד חוקי לבן/ת הזוג.

לאחר הגשת הבקשה ישנם כמה שלבים שבני הזוג צריכים לעבור לאורך השנים כדי להגיע למעמד הנכסף. שלבים אלה כוללים   תשאולים במשרד הפנים במסגרתם נבחנת כנות הקשר בין בני הזוג. תשאולים אלה הם לרוב קשים ומאתגרים שגם בני זוג שחיים יחד עלולים שלא לצלוח. חשוב מאד להגיע לתשאולים הללו לאחר הכנה מתאימה ועם יכולת להשיב באופן מספק לשאלות ה"מתקילות" של נציגי המשרד. 

במסגרת התהליך הזה מוצגות ראיות המעידות על טיב הקשר. בין היתר מומלץ לזמן לעדות בני משפחה. למשל, לעדות של ילדים משקל רב. אם מדובר בנישואים פרק ב' והילדים מפרק א' מעידים על הקשר בין ההורה שלהם לבן/ת הזוג הזר/ה יש לכך חשיבות רבה ביותר ודבריהם משפיעים מאד על נציגי רשות האוכלוסין הבוחנים את הבקשה. 

מה השלב הבא?
לאחר בין חמש לשבע שנים יכול שיינתן לבן הזוג מעמד של אזרח. בכל שלב בדרך אפשרות זו יכולה להיחסם והבקשה עשויה להידחות ואז חלום האזרחות מתרחק.

מה ניתן לעשות במידה שנדחית בקשה למתן היתר לבן זוג שאינו יהודי לשהות שהות קבע בארץ?
ישנן שתי ערכאות ערעור על החלטות הממונה ברשות האוכלוסין. אם רוצים להשיג על החלטתן יש להגיש ערעור. המהלכים של הערעור על החלטה בבקשה זו נמצאים בעיצומו של שינוי. עד כה ערעורים על ההחלטה הוגשו במסגרת עתירות לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. כיום שונה המצב ולאחרונה החלה לפעול וועדת העררים של רשות האוכלוסין בה יושבים דיינים שתחום ההתמחות שלהם הוא בבקשות מסוג זה. יש להם הכלים, הידע, הניסיון והמומחיות לתשאל בני זוג לגבי טיב הקשר ביניהם ולבחון מבחינה עניינית, ולא רק משפטית, האם יש הצדקה לאשר את שהותו של בן הזוג הזר בישראל ולתת לו מעמד קבע. בזכות שינוי זה יש תקווה שההליך יהפוך ליותר "עובדתי" מ"משפטי". הבחינה תתמקד בזוגיות ובנסיבות ובעובדות החיים ולא רק בפן המשפטי הקר הכולל מבחנים יבשים. הדיינים המתמחים באשרות מסוג זה יוכלו לבחון כל מקרה לגופו של עניין. כמובן שגם בייצוג בערעורים מומלץ להסתייע בעורך דין שישפר את הסיכויים לקבלת הערעור. 

לסיכום, ישראלי שמצא את אהובתו מעבר לים או ישראלית שאיתרה את בחיר ליבה בקצה העולם יכולים לחיות בישראל עם אהוביהם, אך כדי שאלה יהיו חוקיים ויוכלו לעבוד וליהנות ממעמד כלשהו בישראל, שני בני הזוג צריכים להתאמץ. איסוף מסמכים, תיעוד הקשר, הגשת בקשה מנומקת, עמידה בחקירות צולבות ואיסוף עדויות מבני המשפחה הם רק חלק ממה שנדרש מבני הזוג כדי להצליח בתהליך שאורך בין חמש לשבע שנים. הצטיידות בעורך דין מומחה בדיני אזרחות והגירה יכולים להקל על בני הזוג לעמוד בכל האתגרים ואף לקצר ולייעל את התהליך המפרך.

*  עו"ד שלמה כץ, מתמחה בענייני אזרחות והגירה