5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
פסיקה חדשה: נדחתה תביעה לביטול מזונות עקב אי קיום הסדרי ראיה

בן מרדן - הגדרה ומשמעות

ע"פ הדין האישי, אב יהודי חב במזונות ילדיו. בנסיבות מסוימות, האב יוכל לקבל פטור ממזונות ילדיו. אחת הטענות לפטור ממזונות היא טענת "בן מרדן". לרוב, הכוונה להימנעות מקיום הסדרי הראייה שבין ההורה (שאינו ההורה המשמורן) לילדיו.

כאשר ביהמ"ש מכריז על ילד כמורד או כסרבן קשר, הרי שניתן לצמצם את חובת המזונות כלפיו ואף לשלול אותה לגמרי. מובן, שצמצום חובת המזונות נעשה במשורה ולאחר הבאת כל השיקולים הרלוונטיים בחשבון.
חשוב לציין, כי ייתכנו מקרים בהם הילד מסרב לראות את אביו או אמו, ולמרות זאת, הוא לא יוכרז כמורד, וההורה כן יחוב במזונות כלפיו. מדובר במקרים, בהם האשם לאי קיום הסדרי הראיה לא נעוץ בקטין.

עוד חשוב לציין בעניין זה, כי הפסיקה ערכה הבחנה בין ילד קטן לבין נער, שכן מילדים בני 14-15 ומעלה ניתן לצפות כי יבינו התנהגות מעליבה ומשפילה כלפי האב מהי, בשונה מילדים קטנים שלא מסוגלים להבין את משמעות התנהגותם.
מגמת ביהמ"ש העליון היא לצמצם את תוצאות המשמעות של בן מרדן, ולאפשר פטור ממזונות רק במקרים בולטים של מרדנות משמעותית וברורה. 

תביעה לביטול מזונות

לאחרונה, ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע דן בתביעה לביטול מזונות עקב אי קיום הסדרי ראייה.
התובע והנתבעת חתמו על הסכם גירושין, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.
בהסכם נקבע כי האב יהיה רשאי לראות את הקטין "בתיאום טלפוני מראש עם האישה", וכן נקבעו הסדרי ראייה בתקופת החגים והחופשות, לקראת הגיעו של הקטין לגיל 5. באשר למזונות, נקבע בהסכם כי האב מחויב במזונות הקטין בסך של 1,500 ₪ לחודש החל מהמועד בו יעזוב את הדירה או מהמועד בו תודיע האם על רצונה להתגרש בנוסף, חויב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הקטין, לרבות טיפול פסיכולוגי.

לאחר שהצדדים התגרשו, האב עזב את הארץ בשנת 2005 ושב לארץ בשנת 2008, כאשר במהלך שלוש השנים האלו התגורר בארה"ב.
גם הקטין עזב את הארץ (בשנת 2008) ככל הנראה יחד עם אימו ובעלה לו נישאה בארץ.

האם עדיין מתגוררת עם הקטין בארה"ב יחד עם בעלה ושני ילדיהם המשותפים. 

אין חולק, כי האב לא שילם את מזונות הקטין, לפחות ממועד עזיבתו את הארץ  ובשל כך נפתח תיק הוצל"פ שבמסגרתו הוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.
לטענת האב-התובע, כבר לאחר גירושיו מהנתבעת, היא מנעה כל קשר בינו לבין הקטין.
כך גם בתקופת שהותו בארה"ב, על אף שניסה מס' פעמים להתקשר לבנו ולדבר עמו.

לדברי האב, עם שובו לארץ, הוא נסה לחדש את הקשר עם בנו, אך הנתבעת מנעה זאת שוב "בכל דרך" תוך שהטיחה בו כי הוא "רק תורם זרע ולא אבא שלו". "יום אחד לפתע" נעלמו בנו ואימו ולאוזניו הגיעה שמועה שהיא עזבה את העיר.
האב החל במסע חיפושים, ורק כעבור זמן הגיעה אליו שמועה נוספת שלפיה הם שוהים בארה"ב. האב פנה לעו"ד, ואז התברר שבדצמבר 2008 בנו עזב את הארץ. האב  פנה לפרקליטות המדינה בטענה כי בנו נחטף, אך ההליכים לא צלחו מטעמים בירוקרטיים וכלכליים.

לטענת האב, אין לו כל מידע על הקטין, כולל פרטים ביחס למקום מגוריו.
לדבריו, הוא מאוד רוצה להיות מעורה בהתפתחותו ולהיות בקשר עמו, אך הנתבעת מונעת זאת ממנו. עוד טוען האב, כי אין לו אפשרות כלכלית לעמוד בתשלומי המזונות ולכן הפסיק לשלמם.
טענתו, כי מכיון שהנתבעת מונעת ממנו כל קשר עם הקטין, יש להורות על ביטול החיוב במזונות או להפחיתם, ולחלופין - להקפיאם עד לחידוש הקשר.

טענת הנבעת - האב הוא זה שנתק קשר עם בנו

הנתבעת טוענת מנגד, כי התובע הוא זה אשר ניתק כל קשר עם בנו, כבר לאחר הגירושין, ומעולם לא ביקש לראותו.

עוד טוענת הנתבעת, כי מאז הגירושין, לא שילם התובע מאומה למזונות הקטין ולכן נאלצה לנקוט בהליכים בהוצל"פ. לדברי הנתבעת, רק בעקבות זאת, "נזכר" האב לפתע בבנו כאשר מטרת הליך זה היא אך ורק לצורך התחמקות מחובתו לזון את הקטין.

ביהמ"ש: נקיטת זהירות בהלכת ילד מרדן

השופטת  רות אטדגי-פריאנטה ציינה, כי הלכה היא כי כאשר ישנו ילד מרדן אשר מסרב לקיים קשר עם הוריו בניגוד להוראת בית המשפט או בית הדין, ניתן לצמצם את חובת המזונות כלפיו, כולה או מקצתה.

עם זאת, השופטת הוסיפה כי כחוט השני, שבה וחוזרת הגישה שלפיה יש לנקוט זהירות יתרה באמצעי זה. כך למשל נפסק כי: "שלילת המזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן". (ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי).

השופטת הוסיפה, יש לבחון כל מקרה ע"פ נסיבותיו, במסגרת זו יש לבחון את התנהלותם של כל אחד מההורים, ובפרט יש לבחון האם האב נקט את כל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך קיומו של קשר תקין עם הקטינים.
השופטת ציינה, כי מהפסיקה עולה, כי העקרונות והשיקולים שיש לשקול במקרה  הנדון, הם בעיקרם אלו:

א. האם סרבנות הקשר נוצרה בעטיו של האב או שמא בעטיה של האם? והאם נקט האב את כל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר, לרבות נקיטה בהליכים המתאימים הן בפני ביהמ"ש ובפני רשויות החוק, והן בפן הכלכלי – לרבות: מימון טיסות, טיפולים פסיכולוגיים וכיוצ"ב ....

ב. האם ביטול המזונות יאפשר קיום סביר של הקטין?

ג. האם הפסקת המזונות תפעל לטובת חידוש הקשר?

ביהמ"ש: לא מדובר בקטין מרדן

השופטת בחנה את פרטי המקרה, וקבעה כי היא לא מצאה במקרה שלפניה שמדובר בקטין מרדן, לא כל שכן מרדנות המצדיקה ביטול החיוב במזונות. "לא שוכנעתי כי האב עשה את מירב המאמצים על מנת לשמר את הקשר עם בנו/לחדשו וכי האם היא זו אשר מנעה את הקשר", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת בחנה את ניסיונותיו של האב לחידוש הקשר לאורך השנים תוך חלוקת משך הזמן שעבר מאז גירושי הצדדים, והגיעה למסקנה כי לא הוכח כי הניתוק בין האב לבין הקטין נגרם דווקא בעטיה של האם. השופטת קבעה, כי  מהראיות עולה כי האב לא עשה מאמצים כנים ואמיתיים לחידוש הקשר עם בנו, ולא נקט כל הליך מתאים למימוש זכותו לראות את בנו.

בסיכום נקבע, כי אף אם התובע עשה ניסיונות כלשהם במהלך השנים ליצור קשר עם בנו, אין המדובר בניסיונות מתמשכים ובמאמצים מספיקים לצורך קיום הקשר בינו לבין בנו הקטין.
השופטת הוסיפה, כי המזונות בהם חויב הנתבע הם על גבול המינימום, ואף כי לא הוכחו הוצאותיו, הרי שצמצומם במצב זה עשוי לפגוע ברווחתו הכלכלית של הקטין ובסיפוק צרכיו הבסיסיים.

בהתחשב באמור, התביעה נדחתה.

להורדה וצפייה בפסק הדין בשלמותו

(כל הזכויות שמורות לדוברות בית המשפט)

 

(תמ"ש(ב"ש)- 40554-03-13 א.א, נ' מ.א)