zap group mishpati logo

מעמדה של לשכת עורכי הדין/דעה

לאחרונה, לשכת עוה"ד הפכה לפחות רלוונטית. כיצד ניתן לשפר את מעמדה ואילו צעדים עליה לנקוט כדי להחזיר את כבוד המקצוע ויוקרתו?

מאת: עו"ד אור גל-און
14.06.15
תאריך עדכון: 28.03.24
5 דק'

לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.‏ הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, וכן בהגנה על ענייניהם המקצועיים (ובכלל זה מניעה של הסגת גבול המקצוע, באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה ועוד).

חרף מעמד רם ובכיר זה, רבים הקולות לפיהם בשנים האחרונות הפכה לשכת עורכי הדין לפחות ופחות רלוונטית, משמעותית ומורגשת הן בחייהם של ציבור עורכי הדין והן כלפי הציבור בכלל ובפרט בפני הרשות המחוקקת.

שדרוג השלכה - הנגשת השירותים וייצוג טוב יותר לעוה"ד
דומה, שאין מחלוקת שהלשכה אכן זקוקה כיום ל"מתיחת פנים" משמעותית ולשדרוג מערכות, כל זאת כדי לשפר השירות שהיא מספקת לחבריה, הנגשת השירותים וזמינותם לציבור עורכי הדין, כמו גם לשם ייצוג ציבור עורכי הדין טוב יותר על מול מוסדות השלטון, המשפט והרשות המחוקקת.

המטרה: החזרת כבוד המקצוע
בל יישכח, כי לשכת עורכי הדין הינה בראש ובראשונה איגוד מקצועי אשר בראש מעייניו עומדת ההגנה על החברים בו, על כבודם ועל פרנסתם כמו גם על העשרת הידע, שיפור וקידום היכולות המקצועיות. לשם כך, יש בין היתר לפתח ולקדם פרויקטים בתחום העשרת עורכי הדין ועריכת השתלמויות מקצועיות, ניהול מלחמה חסרת פשרות בהסגת גבול המקצוע, וניהול מנגנון נכון ויעיל יותר לשם ייצוג הלשכה במוסדות השלטון.

על הלשכה לשנס מותנים, לעמול קשה ולהסיר חסמים כדי שתוכל לקנות מחדש את אמונו של הציבור, ותזכה להחזיר את כבוד המקצוע ולהעלות את קרנו בעיני כלל אזרחי מדינת ישראל.

על הלשכה לפעול ללא לאות לחזק מחדש את כוחה במוסדות השלטון בישראל, וזאת בשל הנתק ואובדן האמון מול חברי הכנסת, הממשלה, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. אובדן אמון זה הביא לפגיעה בכבוד המקצוע, פגיעה בפרנסת ציבור עורכי הדין ולחקיקה שפגעה בעורכי הדין. תפקיד השלכה כיום הוא לעצור את הסחף החקיקתי כנגד עורכי הדין, להיאבק ולבטל את החקיקה שביטלה את תעריפי המינימום והגבילה את שכר הטרחה בתחומים השונים, ולקדם מנגד חקיקה הקשורה בצרכי ציבור עורכי הדין ובתחומי עניינו.

מלחמה בהצפת המקצוע
בנוסף, כדי לשוב ולהיות רלוונטית ומשמעותית, על הלשכה לנהל מלחמה אמיתית בהצפת המקצוע, בין היתר באמצעות רעיונות שהועלו כגון: הפחתת מספר מקבלי רישיון עריכת דין, שינוי מבנה הבחינה, הארכת תקופת ההתמחות וניהול קמפיין להעלאת המודעות הציבור לסכנה שבהצפת המקצוע, סכנה שבסופו של דבר חוזרת ופוגעת בצבור עצמו המבקש לעצמו שירות משפטי מקצועי וראוי.

 כחלק משימור כבוד המקצוע והשבת קרנו, על הלשכה להגביר את המאבק (שדומה שאכן העלה הילוך) בפלישה לתחום המקצוע ובהסגת גבולותיו. על הלשכה לנהל זאת באמצעים משפטיים, וכן קידום חקיקה להגבלת האפשרויות להסגת גבול המקצוע, כמו גם באמצעות הקלת המגבלות שבכללי הפרסומת לעורכי דין והתאמתם לימינו אנו.

ביקורת מסוג אחר - שימור יוקרת עוה"ד עצמם
חשוב כמובן לציין, כי קיים צד שני למטבע, וכי לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות מסוג אחר - על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין כדי להבטיח את איכות השירות. הזרם העיקרי של הביקורת טוען, שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.‏

המחזיקים בדעה זו גורסים, כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים אותם הם מספקים. 

הוזלת שכר הטרחה בלית ברירה
אכן ברור לכותב שורות אלו, כי גם למאמר זה יקומו מבקרים ויאמרו, הנה קם לו ציבור עורכי הדין, ומבקש לחזק את הלשכה, כלומר לחזק את עצמו, וזאת מתוך דאגה לכבודו ולפרנסת חבריו למקצוע. אותם מבקרים אינם משכילים לראות, כי ההדרדרות בכבודו של מקצוע עריכת הדין, המובילה באופן ישיר להדרדרות במוסר התשלומים בכל הנוגע לשכר טרחת עורכי-הדין, גורמת בין היתר לכך שעורכי-דין נאלצים, בלית ברירה, להתפשר ולהוזיל עוד ועוד את שכר טרחתם (עד לרמות לא ראויות לעתים), וליטול על עצמם בשל עובדה זו עוד ועוד תיקים, הגם שיומנם וסדר יומם אינו מאפשר זאת. האמור מוביל באופן ישיר להדרדרות רמת הייצוג המשפטי (לעתים עד למקרים של התרשלות), כך שהנפגע העיקרי בסופו של יום, הנו דווקא ציבור הלקוחות.

כלומר: מעבר לזכאות עורך הדין (ככל אדם) לשכר בגין פועלו, ובוודאי לשכר עליו סוכם על הלקוח, הרי שישנה חשיבות ציבורית של ממש בהשבת קרנו של המקצוע ובשיפור פרנסתם של עורכי הדין באכיפה, וזאת בראש ובראשונה בעבור ציבור הלקוחות ורמת השירות המשפטי שאלו יקבלו.

לשכה חזקה ורלוונטית, תדאג להעביר מסר חשוב זה לציבור בכלל, ולמחוקק בפרט, ובכך תשוב למקומה הטבעי והנכון במרכז העשייה של ציבור עורכי הדין. 


* עו"ד אור גל-און, משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי, עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה