2.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
היכונו למהפכה בתחום הגירושין - גישור מקדים

בתאריך 17.9.2015 ייכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה -2014. 

מהי מטרת החוק?

סעיף 1 לחוק - מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג, להורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.

בקשה ליישוב סכסוך

סעיף 3 לחוק, המצוי תחת הכותרת: הגשת בקשה ליישוב סכסוך, קובע כי המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך: הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
טופס פתיחת ההליך מתמקד במסירת מידע בסיסי על פרטי הצדדים: טלפונים, מהות הקשר המשפחתי בין הצדדים, וציון הליכים קודמים שנערכו ביניהם.

כתבי טענות מתלהמים

כל מי שמצוי בענף סכסוכי המשפחה בוודאי נפגש עם כתבי טענות בסגנון מתלהם, שמטרתו להעצים את קונפליקט הגירושין, והתוצאה היא למעשה הסלמת הסכסוך ופגיעה ברגשות בעלי הדין ובעיקר בילדים העוברים חוויה קשה שתלווה אותם כל ימי חייהם.

חשיבות ההליך המקדמי

העדר פירוט כלשהו של פרטי הסכסוך נועד לאפשר את קיומו המיטבי של ההליך המקדמי, למנוע הסלמה ולמצוא פתרונות מוסכמים. 

המציאות הקיימת מלמדת, שלעיתים קרובות בני הזוג לא יודעים האם פניהם לגירושין או להמשך החיים ביחד, ואילו נושאים הם רוצים להסדיר ביניהם. דברים אלו עשויים להתברר בהליך המקדמי בסיועם של בעלי המקצוע ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין.

לאחר שנים של הדיינויות שהגיעו לכאורה לקו הסיום של הגירושין, האב והאם מבינים שקשרי המשפחה לא מסתיימים אלא מחייבים בחינה חדשה של קשרי ההורות עם ילדיהם, ובדרך כלל  בשלב זה הצדדים מותשים פיזית, כלכלית ונפשית ואין ביכולתם להתמודד עם המשימה, והתוצאה היא פגיעה בילדיהם ובניית דור של ילדים פגועים, אשר יש לכך השלכות על תפקודם ובניית דור ההמשך הבא.

מהי יחידת הסיוע ומה תפקידה?

יחידת הסיוע שייכת ללשכת הרווחה היושבת בבית המשפט או בבית הדין ומורכבת מעובדים סוציאליים שהוכשרו לגשר ולטפל בסכסוכים בתוך המשפחה.  

עם הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, יוזמנו הצדדים לארבע פגישות במסגרתן נציגי יחידת הסיוע ייפגשו עם הצדדים ביחד ולחוד לפי שיקול דעתם, וזאת במהלך 45 יום. זהו מועד שניתן להארכה עד ל-60 יום, ובסיומם תוגש הצעה לסיום הסכסוך עליה יתבקשו הצדדים להגיב תוך 10 ימים.

מה כוללות פגישות הצדדים ביחידת הסיוע?

הפגישות כוללות מידע על ההליכים המשפטיים הצפויים והשלכותיהם המשפטיות, כלכליות וחברתיות על משפחת בני הזוג וילדיהם.
בנוסף, מתן מידע על דרכים לפתרון, לרבות גישור טיפול משפחתי, הערכת צרכי הצדדים ורצונותיהם ותיאום תכנית מתאימה להמשך התהליך, קביעת הסדרים זמניים בעניין מזונות, הסדרי  ראייה, החזקת ילדים והפניית בני הזוג לגורם שיסייע לקביעת הסדרים בהסכמה.

מתי ניתן להגיש תביעה?

אין זה סוד שהציבור בארץ מתקשה להגיע להסכמות, ובתי המשפט מלאים בעבודה. במדינת ישראל ישנו שיא עולמי ביחס של מספר עורכי הדין לאוכלוסיה, וניתן לצפות שבתום תהליך יישוב הסכסוך, יחזרו אי אילו לקו הזינוק לעבר בית המשפט או בית הדין. נשאלת השאלה תוך כמה זמן הדבר אפשרי.

החוק קובע, שבני זוג המצויים בסכסוך, לא יוכלו להגיש תביעה לבית משפט או לבית הדין הרבני אלא לאחר שחלפו  85 ימים מהמועד שהגישו בקשה ליישוב סכסוך.

החוק קובע בסעיף 4, כי ניתנת הזכות לצד שיזם את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש תביעה רגילה תוך 15 יום לערכאה משפטית שלה הסמכות לדון בעניין לפי דין.
לא נוצלה הזכות, יוכל הצד האחר להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין.

מרוץ סמכויות

כידוע, קיים מרוץ סמכויות בין בית המשפט לבית הדין הרבני. זהו נושא שלא יורד מסדר היום המשפטי והציבורי, ובהתאם להלכת פלמן (בגץ 8497/00), המבחן הנוהג בפסיקה הוא שהסמכות תינתן לערכאה שבפניה נפתח תחילה ההליך, תוך ציון מבחנים נוספים הקרויים מבחני כריכה, אך אלו הם משניים.

יישום הלכה זו בעניינינו מעלה את המסקנה, שמי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, קונה יתרון בכך שהוא קנה את הסמכות המתאימה לו לניהול ההליכים המשפטיים המצויים בשלב של הקפאה. 

בקשה לסעד דחוף

נשאלת השאלה, מה לגבי הליכים של מניעת הברחת רכוש ושמירת מצב קיים, ואכן המחוקק קבע בסעיף 3(ז), כי צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בקשה לסעד דחוף לערכאה שיפוטית המוסמכת לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.
בכך ניתן מענה להבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או ביצועו  היעיל של פסק הדין.

מזונות זמניים

בקשה  לפסיקת מזונות זמניים נכללת במסגרת הסעדים הזמניים שניתנו לערכאה השיפוטית, אך המחוקק בחר שלא להכלילם במסגרת החוק, ולא נותר אלא לעשות ניסיון של יחידת הסיוע לקבוע  הסדרים זמניים ביחס לתשלומי מזונות ולחלוקת אחריות הורית - הסדרי ראיה ומשמורת.

המשמעות לכך היא, שרק בתום 85 ימים - בתום תקופת העיכוב ההליכים, ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין מזונות זמניים או החזקת ילדים, ולכאורה יש בכך פגיעה בטובתם של הילדים.

אילו נושאים הוצאו מהוראות החוק?

יצוין, כי ישנם מספר נושאים הקשורים לענייני משפחה, אשר הוצאו מהוראות חוק זה:

*תובענה לפי חוק  אמנת האג (החזרת  ילדים חטופים), התשנ"א -1991. זאת, בשל העובדה  שמדינת ישראל התחייבה במסגרת אמנה בינלאומית שלא ניתנים לשינויים. 

* חוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א -1991, וחוק מניעת הטרדה מאיימת התשס"ב -  בשל הצורך במתן צו שיפוטי דחוף. 

*תובענות לפי חוק הירושה התשכ"ה – 1965.

* חוקים נוספים שתחולת החוק לא תחול  עליהם הם: חוק אימוץ ילדים, חוק גיל הנישואין וחוק  הסכמים לנשיאת עוברים.

האם המערכת של יחידת הסיוע מסוגלת  למלא אחר הוראות החוק?

יישומו של החוק יחייב קליטת אלפי תיקים, וברור שמצבת כוח האדם הקיימת אינה מסוגלת לקלוט אלפי סכסוכי משפחה הדורשים כוח אדם מיומן בהיקפים לא מוכרים. יש לקוות, כי  המערכת תתארגן מבעוד מועד להיערך ליישומו של החוק, שכן אם לא - הרעיון המבורך לא יתממש.

ישומו של החוק הוצג לאחרונה על ידי יו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד אפי נווה, במסגרת מסע הבחירות לראשות הלשכה, תוך ציון העובדה שתהיה לכך השלכה על מצב התעסוקה הירוד של אלפי עורכי דין, ופעילות משפטית שהייתה נחלתם של עורכי הדין תעבור לציבור המגשרים שעבודתם לא מחייבת הכשרה משפטית. התוצאה תגרום לפגיעה בפרנסתם של עורכי הדין, ולירידה בכבוד המקצוע, כאשר מגשרים יערכו הסכמי ממון בין בני זוג מבלי שתהא להם המיומנות לכך.