בדיקת רקמות - מתי בית המשפט יורה על קיומה?

בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה לבירור זהות הורה, לרוב בירור זהות האב. בישראל, עריכתה מותנית באישור בית המשפט או בית הדין הרבני, וזאת מכוח חוק מידע גנטי ולפי תיקון לחוק שנכנס לתוקפו בשנת 2008.  

באילו מקרים מוגשת בקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות?

בקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות יכולה להיות מוגשת הן על ידי גברים והן על ידי נשים. כאשר הבדיקה מוגשת על ידי האשה, מטרתה בדרך כלל להוכיח אבהות של גבר המתכחש לילדיו. למשל, ילד שנולד לאחר רומן עם גבר נשוי, ילד לבני זוג שאינם נשואים, אב ביולוגי שלא מכיר בילדיו ולא מוכן לשלם מזונותיהם ועוד. במידה שהבקשה מוגשת על ידי הגבר, לרוב הסיבה לכך היא שהמבקש סבור שהילד איננו שלו. כלומר, שהאישה בגדה בו או שהיא מנסה "להפיל" עליו אבהות לא לו. ישנם גם מקרים הפוכים שבהם הגבר מעוניין בבדיקת סיווג רקמות מכיוון שהאשה היא זו שמכחישה את האבהות (ומונעת ממנו לפגוש את ילדיו הביולוגיים). 

חשש מפני ממזרות

כפי שניתן לראות, הסיבות לביצוע בדיקת סיווג רקמות יכולות להיות רבות ומגוונות. אולם, כאשר האבהות שבמחלוקת נוגעת לילד שנולד לאשה נשואה לא מבעלה, הדברים הולכים ומסתבכים. זאת משום שעל פי ההלכה היהודית, ילד כזה הוא "ממזר". היינו, נושא על כתפיו "כתם" הלכתי קשה אשר מטיל איסורים שונים ואף "עובר בירושה" עד עשרה דורות. אחד האיסורים המפורסמים והידועים הוא האיסור להינשא לבן/בת זוג יהודים "כשרים". הרבנות הראשית אף מנהלת רישום אחר ממזרים בכדי לאכוף את ההלכה.
היות שבדיקת אבהות עלולה לגרום לממזרות, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מתירים אותה בסיטואציות אלה. על המתח שבין טובת הקטין והאמת במקרים אלה אפשר ללמוד למשל מדבריה של כב' השופטת רוטלוי – "חקר האמת איננו עקרון אשר עומד מול עקרון טובת הילד, שהוא עקרון מנחה ומרכזי בסוגיות הקשורות בילדים, ועל פי האמנה בדבר זכויות הילד, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה". 

לידות מחוץ לנישואין

על פי ההערכות, מדי שנה נולדים בישראל כ-10,000 ילדים מחוץ לנישואין. בעוד שכ-70% מהם "כשרים" מבחינת ההלכה היהודית (משפחה חד הורית, ילד לגבר נשוי מאישה רווקה), כ-3,000 נולדים לנשים נשואות. כלומר, כתם ממזרות מרחף מעל ראשם. בשל המצב העדין, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מאפשרים בכל מקרה ביצוע של בדיקת סיווג רקמות. בפועל, בדיקת סיווג רקמות איננה קבילה בישראל אלא אם היא נערכה על פי הוראה מפורשת של בית משפט או בית דין רבני.
ההוראות בדבר האופן שבו יש לערוך את הבדיקה קבועות בחוק מידע גנטי ובשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו לאורך השנים. יש לשים לב, כי גם במידה שההורה מציג תוצאות בדיקה מחו"ל, אין לכך תוקף חוקי בישראל. היות שבדיקת רקמות היא נושא מורכב אשר מבקש לאזן בין שורה ארוכה של היבטים, חלקם משפטיים, חלקם חברתיים וחלקם הלכתיים, ננסה בעזרת הדוגמאות להציג מספר נקודות חשובות בנושא. 

בדיקת רקמות להוכחת בגידה? לא כאן

גברים אשר סבורים שהם נפלו קורבן למעשה בגידה מצד האישה מבקשים לא אחת מבית המשפט להורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות לילדים. לעיתים, האשה אף מתוודה בפני הגבר אודות הרומן. על פי החוק, ככל שבני הזוג היו נשואים לפחות 300 ימים לפני הלידה, בית המשפט לא יורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות. זאת, כאמור, מחשש לממזרות.

דוגמה לכך ניתן לראות בהחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים (דצמבר 2014) בבית המשפט המחוזי בחיפה. אב לשתי ילדות קטינות טען, כי יש לערוך בדיקת סיווג רקמות נוכח העובדה שהבנות נולדו כתוצאה מבגידת אשתו. לחיזוק טענותיו, האב הציג בפני בית המשפט תוצאות בדיקת רקמות שנערכה בגרמניה. בית המשפט ניתח את נסיבות המקרה, וקבע כי בהתאם לחוק מידע גנטי אין לבצע את הבדיקה הנ"ל. כמו כן, נקבע כי אין להעניק מעמד משפטי לתוצאות הבדיקה שבוצעה בחו"ל. בסופו של היום, הבקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות נדחתה. 

האישה מונעת הסדרי ראיה ומשמורת? תבוצע בדיקת רקמות

בבית המשפט לענייני משפחה בקריות נדונה בקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות אשר הוגשה על ידי גבר כנגד אם לקטינה בת 3.5 שנים. הגבר טען, כי הילדה היא בתו והיא נולדה כאשר הוא ואמה קיימו מערכת יחסים פתוחים. לדבריו, בשנות חייה הראשונות של הילדה היא קיימה עמו מפגשים תדירים אשר כללו אפילו לינה. התובע טען שכאשר האם הכירה בן זוג חדש, ניתק הקשר בינו לבין בתו. אי לכך, ובכדי להסדיר את המשמורת והסדרי הראיה, הוא ביקש מבית המשפט להורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות.

בית המשפט קבע, כי דין הבקשה להתקבל. הודגש, כי אם לא תיערך בדיקת סיווג רקמות, הגבר עדיין יוכל לאתר את הילדה וליצור עמה קשר.

האם ניתן לסרב לבדיקת סיווג רקמות? רק במקרים חריגים

בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה פשוטה ולא פולשנית, ועל כן טיעונים גופניים כנגדה אינם מתקבלים. על פי רוב, בתי המשפט יקבלו סירוב לבדיקת סיווג רקמות רק כאשר תוצאות המהלך עלולות לפגוע בטובת הילד. ככל שהילד נולד לאשה רווקה, כמעט תמיד תתקבל בקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות. יפים לכך דבריו של כב' השופט ג'יוסי בפסק דין שניתן על ידו במאי 2011 – "ההלכה הפסוקה וחוק מידע גנטי העניקו לאינטרסים של בירור האמת וזהות האב מעמד בכורה, והעדיפו אותם על פני אינטרסים הזרים לקטין".

אולם, יש גם מקרים חריגים. למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת אלה מירז קיבלה סירוב לבדיקת רקמות משום שהגבר, הסובל מבעיות נפשיות קשות, הודיע שהוא יתאבד אם תבוצע הבדיקה. לאחר שהשופטת שמעה עדויות מצד גורמים שונים בנוגע לאופיו העדין של הנתבע, והיות שהוכח שהוא אף ניסה להתאבד מספר פעמים בעבר, נקבע כי בדיקת הרקמות לא תבוצע. עם זאת, השופטת קבעה כי יש להכיר באבהות ללא הבדיקה הביולוגית ולחייב את הנתבע במזונות כחוק. 

הוצאות משפט גבוהות בגין אי התייצבות לבדיקת סיווג רקמות

מרגע שבית המשפט קבע כי יש לבצע בדיקת סיווג רקמות, הוראה זו הינה חובה ובעלי הדין אינם יכולים "להכשיל" אותה. יש לדעת, כי ה"מחיר" בגין אי הגעה לבדיקת סיווג רקמות עלול להיות גבוה במיוחד. ביוני 2014, בית המשפט לענייני משפחה בנצרת חייב גבר בהוצאות בסך 7,500 ₪ בעקבות אי הופעה לבדיקת סיווג רקמות. כב' השופט אסף זגורי דחה את טענותיו של הגבר בדבר אי ידיעה אודות הבדיקה והדגיש בפניו שאי הגעה נוספת תעלה כדי ביזיון בית המשפט.

השופט ציין, כי אי התייצבות לבדיקה גנטית הוא גורם אשר עלול להאריך את הבירור, וכפועל יוצא מכך לדחות את מועד ההכרעה השיפוטית. אמנם ניתן לגבות מזונות ילדים למפרע, אך לא אחת תביעת מזונות מוגשת רק לאחר תביעת אבהות. במקרים אלה, האב עלול להרוויח מאי התייצבותו לבדיקה ולהתחמק מחובותיו לפי דין. "למרבה הצער", כתב כב' השופט זגורי, "מדובר בסיטואציות שכיחות בבית המשפט לענייני משפחה". 

לסיכום - בדיקה פשוטה שיש לה השלכות

בדיקת סיווג רקמות היא בדיקה גנטית פשוטה אשר יכולה בקלות להוכיח או לשלול אבהות. אולם, בשל השלכותיה, במיוחד בישראל אשר הדת והמדינה מחוברות בה, לא תמיד בתי המשפט ובתי הדין הרבניים יורו על ביצוע בדיקת סיווג רקמות. בכל מקרה שבו נדרשת בדיקת אבהות, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין הבקי בדיני משפחה. חשוב להדגיש, כי ישנן גם דרכי ביניים אשר מאפשרות פתרונות בסיטואציות אלה תוך כדי שמירה על טובת הילדים (עם או בלי בדיקת רקמות).