• תגיות:
ריבית- מהי ומה מותר לבנק?

ריבית- סכום הכסף הנוסף שהלווה משלם למלווה תמורת הזכות שנתן לו להשתמש בכסף בסכום מסוים למשך תקופה מוגדרת שנקבעה מראש. הלווה צריך לשלם למלווה את הריבית, בנוסף להחזר של הקרן. אפשר לומר, כי הריבית היא המחיר להעברה של הכסף לידי הלווה.

הסיבה העיקרית לתשלום ריבית מצד הלווה היא הרווח שהוא יכול להפיק מכך שהכסף שהוא זקוק לו נמצא אצלו לפרק זמן מוגדר. גם למלווה (במקרים רבים הבנק) יש יתרון מנתינת הלוואה ותשלום ריבית בגינה- תמורת הויתור על הזכות להשתמש בכסף למשך תקופת ההלוואה, צפוי לו רווח כתוצאה מתשלום הריבית ע"י הלווה.

בדרך-כלל, נכונות הלווה לשלם ריבית בתמורה להלוואה לא מספיקה למלווה, והוא דורש מהלווה שיספק לו בטחונות שאותם יוכל לממש במקרה הצורך, כלומר: במקרה שהלווה לא יעמוד בפירעון ההלוואה.

ישנם אנשים שמעוניינים לקבל הלוואה מהבנק, אך הבנק דוחה את בקשתם, ובשל כך הם פונים ל"שוק האפור", שם הם נאלצים לשלם ריבית בשיעור גבוה מאוד ביחס לשיעורי הריבית המקובלים.

ביהמ"ש: הבנק פעל כשורה
תביעות נגד בנקים בעניין גביית ריבית יכולות לבוא לידי ביטוי בכמה מקרים ומישורים.
כך למשל, ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה לאחרונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות, בטענה שהבנק חייב לקוחות שלקחו הלוואות צמודות מט"ח בריבית שחושבה על בסיס של שנה בת 360 ימים, במקום 365 ימים, ובעצם כך, גבה מהם ריבית אפקטיבית גבוהה יותר מזו שהיה רשאי לגבות.

ביהמ"ש קבע, כי הוראות חישוב הריבית לא חלות על ההלוואות הללו, שכן יש לראות בהלוואה צמודת מט"ח כהלוואה במט"ח שאינה "מתנהלת בשקלים חדשים בלבד". על כן, הבנק היה רשאי לחשב את הריבית על בסיס של 360 ימים בשנה.

(ת"א 2439-04 דה קלו נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ)
• ב"כ המבקש: עו"ד ר' דקל
• ב"כ המשיב: עוה"ד י' אלחנני וע' דרורי

 רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בנקאות