תנאי העסקה - הודעה לעובד

ע"פ חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, מעביד חייב לתת לעובד הודעה בכתב על תנאי העסקתו, וזאת לא יאוחר מ-30 יום מיום שהעובד התחיל לעבוד.

גם שינוי בתנאי העבודה מחייב מסירת הודעה בכתב, לא יאוחר מ-30 יום מהיום שנודע על השינוי, מלבד אם מקורו של השינוי בדין או בהסכם תשלומים או שמדובר בשינוי המופיע בתלוש השכר.

החוק קובע מפורשות, כי בנוסח ההודעה ייכתב, כי אין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות שמוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו של העובד.

החוק לא חל על עובד זמני, שעובד פחות מ-31 יום.

מה תכלול ההודעה?

בהודעה יצוינו, בין היתר הפרטים הבאים: זהות המעביד, זהות העובד, תאריך תחילת העבודה, האם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה וידועה מראש או לתקופה לא קצובה, תיאור פרטי התפקיד (סדר היום של העובד, היקף אחריותו, המטלות שמוטלות עליו וכד'), פרטי הממונה הישיר, שכר העבודה ומועדי תשלומו, הבסיס שלפיו משולם השכר, אורך יום/שבוע העבודה הרגיל, יום המנוחה השבועי, תנאים סוציאליים, ימי חופשה-לכמה ימי חופש העובד זכאי מעבר לקבוע בחוק וזהות הגופים אליהם מועברים התשלומים – חלקו של המעסיק בתשלום וחלקו של העובד.

סנקציה למעסיק

על המעביד חלה אחריות מוחלטת לביצוע הוראות החוק כחלק משמירה על זכויות העובדים תחתיו.
הוא אינו יכול להתחמק ממתן הודעה מפורטת לעובד בתירוצים שונים ("חוסר תשומת לב", "טעות").

מעביד שלא ימלא אחר הוראות החוק, ולא יתן לעובד הודעה בכתב אודות תנאי העסקתו צפוי לקנס מנהלי בסך 1,000 שקלים (2,000 שקלים לתאגיד) בתוספת 20 שקלים לכל יום בו נמשכת העבירה (40 שקלים לתאגיד).
אם מדובר במקרה חמור, המדינה יכולה להגיש כתב אישום נגד המעביד בשל הפרת הוראות החוק, וביהמ"ש יוכל להטיל על המעביד קנס בגובה של 12,900 שקלים.