זכאות לדמי תיווך לא מותנית בנוכחות המתווך בזמן חתימת החוזה

ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן לאחרונה בתביעה לתשלום דמי תיווך.

הנתבעים, אם ובנה, חתמו על הסכם לתשלום דמי תיווך, שבו צוינו פרטי הדירה שקנו.
האם והבן הודו, כי התובע-המתווך הוא זה שהביא אותם לראשונה לדירה, שאותה בסופו של דבר קנו. אך, לטענתם היה אירוע שבו לא עלה בידם לקבל מפתחות או ליצור קשר עם המוכר לצורך אחת הפעולות הכרוכות בביצוע העסקה, והמתווך לא סייע בידם. יחד עם זאת, בסופו של דבר הרכישה הושלמה בהצלחה.
עוד טענו  האם והבן, כי המתווך לא נכח בחתימת החוזה. על כן טענתם בכתב ההגנה הייתה, כי התובע לא היה הגורם היעיל ברכישה.

המתווך היה הגורם היעיל
השופט שאול מנהיים דחה את הטענה, כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה, וקבע כי כאשר אין מחלוקת שהמתווך הוא זה שהציג לראשונה את הדירה לרוכשים, והוא זה שיצר את הקשר הראשון בינם לבין המוכר, אשר השתכלל לכלל עסקת מכר שלא רק נחתמה אלא גם בוצעה, די בכך כדי לומר שהוא היה הגורם היעיל, גם אם לא היווה באופן צמוד את כל שלבי ההתקשרות בכלל וביצוע החוזה בפרט.

"למעשה", פסק השופט, "תפקידו של מתווך מסתיים עם עריכת חוזה בר תוקף בין הצדדים לעסקה. אין גם חובה שהמתווך יהא נוכח בעת החתימה על חוזה כזה".

בהתאם לכך, השופט קיבל את תביעת המתווך, וחייב את האם ובנה לשלם לו סך של 12,233 שקלים.
בנוסף, חייב את השופט את האם ובנה בתשלום הוצאות משפט של 350 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

 (ת"ק 30005-12-09 יחיאל צובארי נ' אתי בקשי)

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מקרקעין