5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הסכם וגמלת ניידות/ תשובות לשאלות נפוצות

הסכם ניידות הוא הסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי בשנת 1977 לפי חוק הביטוח הלאומי, והוא נותן זכויות לנכים.
ע"פ ההסכם, תינתן גמלה לבעלי ליקויים גופניים בגפיים התחתונות אשר מוגבלים בניידות מגיל 3 ועד גיל פרישה. מטרת ההסכם, היא לסייע לנכה המשותק ברגליו כדי להקל על הניידות שלו.

זכאות לגמלת ניידות

ע"פ החוק, מוגבל בניידות הוא תושב ישראל שנמצא בישראל ומלאו לו 3 שנים ועדיין לא הגיע לגיל פרישה, אשר ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו אחוזי נכות כמוגבל בניידות בשל ליקויים ברגליו ע"פ רשימת הליקויים שמנויה בחוק.

יש לדעת, כי ע"פ החוק אדם שיש לו רשיון נהיגה בתוקף, יקבל גמלה בתנאי שהועדה תקבע לו לפחות 40% מוגבלות בניידות.
אדם שאין בידו רשיון נהיגה בתוקף, יקבל גמלה בתנאי שהוועדה תקבע לו לפחות 60% מוגבלות בניידות.

מוגבל בניידות שאין לו רשיון נהיגה בתוקף זכאי לגמלה אם יש לו נהג מורשה (קרוב משפחה-בן/בת זוג, אב, אם, כולל הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא) שבידו רשיון נהיגה בתוקף, והוא גר עם המוגבל בניידות בקביעות באותו הבניין או במרחק אווירי של 500 מטרים מקסימום, והוא מסוגל להתחייב להסיע אותו באופן קבוע. יש צורך בקבלת אישור מהמוסד לביטוח לאומי לכך.

אחייניות יוכלו לשמש כ"מורשה נהיגה"

לאחרונה, בית הדין לעבודה נדרש לפרש הסכם ניידות בשאלת זכאותו של אדם שאין לו קרוב משפחה כהגדרתו בהסכם לקבל "נהג מורשה".

אדם הוכר כמוגבל בניידות אשר זכאי לרכב. אולם, במשפחתו לא היה אדם שעמד בהגדרת "נהג מורשה" ע"פ הסכם הניידות.
אחייניותיו של התובע הסכימו לשמש בתפקיד ה"נהג המורשה", אך הן מתגוררות במרחק של יותר מ-500 מטרים ממקום מגורי התובע.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת התובע לקבלת הלוואה עומדת לרכישת רכב משתי סיבות: א. אחיינית אינה מוגדרת כ"קרוב משפחה" בחוק לצורך "מורשה נהיגה), ב. המרחק האווירי בין בית התובע לבין בית האחייניות עולה על 500 מטרים.

התובע טען, כי עמדת המוסד לביטוח לאומי עומדת בסתירה למטרת הסכם הניידות. לדבריו, העובדה שאין לו הורים או ילדים שיכולים לשמש מורשי נהיגה עבורו, לא יכולה לעמוד לחובתו.

בית-הדין האזורי לעבודה בב"ש קיבל את התביעה, וקבע כי, בנסיבות העניין, קביעה כי אחייניותיו של התובע עומדות בגדר "מורשה נהיגה" לא מהווה ניגוד מפורש לאמור בהסכם הניידות, אלא פרשנות תכליתית שלו.

" אין זה סביר בעיני שכוונת הצדדים להסכם היתה כי שעה שאדם המוגבל בניידות הוא אדם ערירי, תעמוד לו לרועץ וייגזר עליו שלא יוכל להתנייד ולו בצורה מינימלית, כל זאת בשעה שיש לו אחייניות, שהן קרובות משפחה בדרגה גבוהה, המוכנות לסייע לו להתנייד בסידורי היומיום", כתב הנשיא שפיצר וקיבל את התביעה.

בנוסף, חייב בית הדין את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות התובע בסכום של 1,500 שקלים.

(ב"ל 3041-08 בן נעים אבי נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע).
• ב"כ התובע: עו"ד קנפו עינת
• ב"כ הנתבע: עו"ד מרקוביץ